די לפיתוי: חיסכון הוא משימה אפשרית

נטל המסים העקיפים, על כל הציבור, גבוה ביותר. בשל העובדה שבני המעמדות הנמוך והביניים צורכים את עיקר הכנסתם, הרי שאחוז המס שהם משלמים מהוצאותיהם גבוה מזה של העשירים אשר חלקים גדולים מהכנסותיהם מופנות לחיסכון ולא לצריכה.

• מחאת האוהלים - עדכונים שוטפים ב-ynet 
• מגהצים בלי הפסקה: הגיע הזמן להיגמל
• לפני שקונים: מאיזה סכום צריך אישור של בני הזוג?
  

גם אם בחישוב סך המס המשולם ביחס לצריכה אנו מוצאים כי דווקא בעלי השכר הנמוך או מעמד הביניים נושאים בנטל העיקרי, הרי שאין זו הסיבה היחידה לתופעה הגורמת לתחושת חוסר השויוניות או אי הצדק, כי אם הניצול הציני של בורתם של רבים למימוש גחמות של יחידים.

אל תכנעו לפיתויים. תהיו "קשים להשגה"

השאיפה של כולנו להימנות על אלה שקל להם בחיים והרצון העז לאחוז בפריטי יוקרה, משמשים את אנשי השיווק והמכירה כדלק סילון. הם מנצלים את החולשות הקטנות שלנו וממעיטים בערכה של ההוצאה לרכישת מותג או מוצר שלאו דווקא נחוץ לנו, אך נחמד שיש לנו אותו. אנו מתפתים לרכוש אותו למרות שברור לנו שאין לנו את היכולת הכלכלית לעשות זאת ומשכנעים את עצמנו שיהיה בסדר, הרי זה לא כל כך נורא כשמחלקים התשלום ל- 36 חלקים שווים.

לאחרונה אנו אף עדים לפרסומות אשר מעמידות אותנו בפינה' כאילו אנו לא בסדר שלא שיפצנו את הבית או קישטנו את הרכב שלנו ועלינו לעשות זאת באמצעות לקיחת הלוואה.

הבנקים וחברות האשראי, בעלי האינטרס המובהק שניקח את ההלוואות ונעשיר את קופותיהם ברווחים נאים, לוחצים על נקודות החולשה שלנו ודוחפים אותנו לקחת הלוואות אשר לא אחת אנו מתקשים להחזירם, לא מתוך דאגה לרווחתנו או שביתנו חשוב להם, כי אם לטובת קופתם ורווחיות בעלי המניות. כצרכנים, עלינו לנהוג בחוכמה ובנחישות כנגד כל ה'פיתויים', עלינו להיות 'קשים להשגה'.

אם נשאל עשרה אנשים מי הוא מעמד הבניים לבטח נקבל לפחות 5 תשובות שונות. בהגדרה, אין פירוש מדוייק למשמעות מעמד הביניים כי אם מעין הסכמה שבתחושה, אך לכולנו ברור שהכוונה היא למעמד לא עני ולא עשיר. אך מה הוא עוני ומה הוא עושר? האם יש סרגל מוגדר בו מפורטים הסכומים? אז זהו, שלא.

נראה שככל שהפיתוחים הטכנולוגיים רצים קדימה, אנו חשים צורך להדביקם ובשל כך אנו צורכים בכל יום יותר מהיום הקודם ומכך שאנו זקוקים לתקציב גדול יותר מבעבר.

סממני המעמד קורעים לנו את הכיס

לא אחת נראה אנשים הנחשבים כמעמד ביניים נוהגים כעשירים ומבצעים רכישות מופרזות של מוצרים יקרים, תוך פריסת תשלומים לתקופות ארוכות, המשבשות את מהלך החיים לתקופה ארוכה מידי ולבסוף המציאות מתנפצת להם בפניהם כאשר פתאום מתעורר צורך אמיתי לרכישה דחופה.

דוגמה לכך היא מכשירי הפלזמה וה-LCD או ה-LED והתלת מימד יחד עם האייפון, אשר הפכו לסממן מעמד הביניים.

אכן, בהחלט ראוי ונכון הוא שלכל אזרח תהיה דירה, מכונית, LED, אפשרות לטייל ולנפוש לפחות פעם בשנה כשרצוי פעמיים, לחנך את ילדיו באופן ראוי וטוב וכד'.

בצדק, מעמד הביניים לוטש עינייו למעמד הגבוה יותר ומבקש להעניק לו יכולת של עשיר, זהו רצון שיש לעודד ולסייע לכל החפץ בכך להגיע למעמד זה, אך לעיתים נדמה שמקדימים את המאוחר ועוד בטרם יש את ההכנסה המתאימה המאפשרת לחיות ברמה כלכלית של עשיר, חיים כמו עשירים ואז מתנפצת לה המציאות בפנינו לאלפי רסיסים שאינם ניתנים לאיחוי.

ככל שקולות המחאה גוברים, קיים החשש הגדול שמישהו ירצה לחלק כדורי אקמול לעם ולבסוף נגלה שהקטסטרופה רק לפנינו. בטרם יישומו של הצדק החברתי, נכון יהיה להגדירו ולאמוד את ההשלכות של כל החלטה והחלטה, אך לא דיי בכך.

גם אנו כציבור, צריכים ללמוד כיצד לנהוג בכיסנו ולעמוד בפיתויים המרצדים לנגד עיננו אם באופן עקיף או באופן ישיר ולהימנע מרכישות מוגזמות ומעל הכל, להפסיק לשלם כל מחיר כאילו אין מחר. הרי המחר יהיה שם וזול הרבה יותר אם כולנו נסרב לשלם את המחירים המטורפים שאנו נדרשים לשלם. בסופו של דבר המחירים עולים כי אפשר, כי מישהו משלם אותם – אנחנו.

הכותבת היא מנכ"ל מכללת עדיף, העוסקת בלימודי ביטוח ופיננסים ומנכ"ל "החלק המשלים", העוסקת בייעוץ עסקי והדרכה כלכלית