הילד אלרגי לבוטנים? אין במבה בכיתה
משרד החינוך פרסם הנחיות חדשות, שנועדו למנוע אסונות נוספים בבתי הספר ובגנים: סייעות ישגיחו, הורים ומורים ישתפו פעולה. אמה של ילדה שמתה מסיבוך אלרגי: "זה חיים ומוות, לא שיעול או אדמומית בעין"
מקרי המוות של צעירים שסבלו מאלרגיה קשה הובילו את משרדי החינוך והבריאות לקבוע הנחיות חדשות שמטרתן להבטיח את שלומם של התלמידים האלרגיים ולמנוע אסונות דומים בבתי הספר ובגנים.
בחוזר המנכ"ל החדש נאסר על הכנסת המזון האלרגני למוסדות החינוך בכיתות בהן לומדים ילדים אלרגיים, ונקבע כי כל תלמיד מגיל 5 ועד גיל 10 הסובל מאלרגיה חריפה למזון, יקבל עזרה מסייעת צמודה שתלווה אותו בכל שעות הלימודים. הסייעת תעבור הכשרה רפואית מיוחדת, שתכלול, בין היתר, פעולות מצילות-חיים ושימוש במזרק האפיפן (epipen) הצמוד לילד. הילדים והצוותים החינוכיים יזכו להסברים מוקדמים מצד הסייעת.
חוזרים ללימודים ב-ynet:
- סוגרים כיתות חינוך מיוחד: "פגיעה בנפש הילד"
- התלמידים מוכנים ללימודים, בתי הספר לא ממש
- חירשים בת"א מועברים לבי"ס עם אוטיסטים
- המורה הוא DJ: קריירה בבי"ס במקום בגרות
- העיוורים שבים ללמוד בלי ספרים: "תחושה קשה"
על פי הנתונים של עמותת י.ה.ל (יעוץ והדרכה לאלרגיות למזון) בארבע השנים האחרונות מתו חמישה צעירים מחשיפה למזון, בהם ילד כבן 3.5 שנים שמת מחשיפה לחלב. המקרה המצמרר מכולם אירע בשנת 2007, כאשר בר כהן בת ה-15, שסבלה מאלרגיה לחלב, נפטרה במהלך מסיבת כיתה לאחר שאכלה בורקס תפוחי אדמה שהיו בו שאריות זעירות של גבינה. אירוע טרגי נוסף אירע לפני כחודש כאשר הצעירה חן אפרת (26) נפטרה לאחר שאכלה קינוח שבו היו שאריות אגוזים.
שבו כהן, אמה של בר המנוחה, אמרה כי מדובר בצעד מבורך שעשוי להציל חיים של ילדים רבים. "חוסר המודעות הציבורית היא הבעיה הקשה ביותר בהתמודדות עם אלרגיות חריפות. ברגע שההורים והחברים לכיתה יבינו כי מדובר בעניין של חיים ומוות, ולא באיזה שיעול או אדמומית בעין, אז הם יקפידו יותר על מוצרי המזון שהם יכניסו לכיתה וכך החשיפה לאלרגיה תקטן".
על פי ההנחיות החדשות, ישולבו התלמידים, ההורים והצוותים החינוכיים בבתי הספר בפעולות המניעה. הם יעברו הדרכות להעלאת המודעות ולזיהוי תופעות חריגות והפחתת החשיפה לגורמים אלרגניים מסכנים. עירית לבנה, המפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך, אמרה ל-ynet כי הפעולות עתידות להפחית את סף החרדה של ההורים ולהבטיח את שלום הילדים במוסד החינוכי.
אפרת, אם לילד אלרגי העולה לכיתה א', אמרה כי למרות שמשרד החינוך פועל בנושא, הילדים עדיין נמצאים בסכנה. "מניסיון אנחנו יודעים שהצוותים החינוכיים לא תמיד מגלים הבנה וחשיבות לנושא והם אינם מקפידים על מניעה של כניסת חומרים אלרגניים לכיתות". לדבריה, "הילדים שלנו מאוד אחראים ויודעים מה מותר להם ומה אסור להם לאכול, ולכן הייתי מצפה ליותר התחשבות מהמנהלים וההורים".
"מזרק נוסף לגיבוי"
שלומית רדר, יו"ר עמותת י.ה.ל, בירכה על הנחיות, אך טענה כי רף הזכאות לסייעת, הפג כיום בגיל 10, מוקדם מדי. "הצמדת הסייעת לילדים האלרגיים היא התקדמות משמעותית מאוד בהשגחה עליהם, אם כי יש לפעול להעלאת רף הזכאות עד לגיל התיכון. כמו כן יש לחייב את בתי הספר בהצטיידות במזרק אפיפן נוסף לגיבוי, משום שבעבר אירעו מקרים
שבעת הצורך המזרק האישי של הילד לא היה תקין".
במרכז השלטון המקומי התייחסו אף הם למינוי הסייעות ואמרו כי "החינוך בראש מעייננו. מדובר בתקציבים חשובים והמצוקות הרפואיות צריכות לקבל פתרון מתאים. עם זאת, התקצוב לפתרון מצוקות לאומיות צריך להיעשות על ידי משרדי הממשלה. במידה ולא יעשה כן, ההחלטה תישאר על הנייר".