התנתקות 2011. כשהילד עובר לבית ספר חדש

עמית גואטה, בן 12 מאילת, יצעד ביום חמישי אל מציאות חדשה. עם פתיחת שנת הלימודים, הוא ייכנס לבית הספר התיכון על שם גולדווטר, וייקלט בחטיבת הביניים. "זה קצת מלחיץ, בעיקר השאלה אם יהיו לי חברים", מסביר עמית, שסיים בשנת הלימודים הקודמת את כיתה ו'. הוא מתנחם בידיעה שלפחות חלק מהחברים שלמדו איתו בבית הספר היסודי שובצו לאותה כיתה שבה ילמד בשנה הקרובה, אבל החשש עדיין קיים: "אני פוחד שאולי הגדולים לא יהיו נחמדים אלינו ויציקו לנו".

חוזרים ללימודים - כתבות אחרונות:

• קפיצה לגובה: התיכונים שזינקו בנתוני הבגרות
• סופרים קלוריות: האדונית והרוכל ייאבקו בהשמנה
• משרד החינוך ביטל סגירת הכיתות בחינוך המיוחד
• העיוורים שבים ללמוד בלי ספרים: "תחושה קשה"
  

עוד בערוץ החדשות:

• "נחשפו מסמכי ויקיליקס עם פרטי סוכני מוסד"
• הוארך מעצר המחבל מהפיגוע במועדון בת"א
  

גואטה לא לבד. רבבות תלמידים מתנתקים מדי שנה מבית הספר הקודם, מהחברים שליוו אותם ולפעמים גם ממקום

המגורים, ונוחתים - לא תמיד מרצונם - במסגרת חינוכית חדשה. לא פעם המעבר הזה מאפשר להם לפתוח דף חדש ולמצוא מפלט מבעיות העבר, אבל בדרך כלל הוא מלווה בקשיים ובחרדות.

"כל מעבר של תלמיד מכיתה לכיתה קשה, כי הוא כרוך באלמנטים של אי ודאות וחרדה", אומרת פרופסור רחל לוי שיף, מהמחלקה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בר-אילן. "הפחדים של הילדים נוגעים לכך שהם לא מכירים את המורים ואת החברים לכיתה, וסובבים גם את נושא האלימות. החרדות הללו טבעיות שכן מקורן באי-ידיעה ובפחד מפני העתיד לבוא. כשמדובר במעבר דירה או בהחלפת בית הספר, המעבר עוד יותר דרמטי".

פרופ' לוי שיף מסבירה כי כשהילד מחליף כליל את המסגרת הבית-ספרית הוא נמצא בדרך כלל בסערה, "משום שילדים שהיו רגילים למסגרת אחת, שבה נחשבו למקובלים מבחינה חברתית, עלולים להגיע למקום חדש שבו ההסתגלות לחברה חדשה תהיה להם קשה וטראומטית. היא עלולה לגרום לירידה ברמתם בלימודים, לדיכאון ולחוסר חשק להגיע לבית הספר".

גם המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים הוא מהלך לא-קל. "גם כאן מדובר במעבר חד, בהתנתקות מהחברים לכיתה ובמפגש עם ילדים חדשים. כמו כן, המעבר לחטיבה כרוך לעתים קרובות בקפיצת מדרגה גם בהיקף הלימודים וברמה, ולעתים התלמיד מתקשה להשתלב במסגרת החדשה. כאן המקום של ההורים, שצריכים להיות קשובים לילד, ויחד עם מערכת החינוך לקיים מפגשים מוקדמים עם החברים לכיתה ובית הספר, מתוך הבנה שככל שהדבר מוכר יותר כך החרדה קטנה".

הסתגלות של חודשים ארוכים

גם עליה מחמיד מאום אל-פאחם, שעולה מחר (יום ה') לתיכון, נרגשת. "השלב הזה הכי חשוב מבחינתי, הוא זה שיקבע את עתידי. אני אצטרך להשקיע הרבה זמן בלימודים כדי לעבור בהצלחה את מבחני הבגרות, ומה שהכי מדאיג אותי זה

האפשרות שאני אתקל בבעיות בלימודים ואכשל".

אסמאעיל גנאים, שסיים גם הוא את חטיבת הביניים, חושש מהאלימות שאולי מחכה לו בתיכון. "שמעתי על הרבה אירועים של תקיפת מורים ועל תלמידים שהולכים מכות בתוך הכיתות ומשתמשים בסכינים. אם זה מה שמחכה לי, יהיה לי קשה מאוד להתרכז בלימודים, ואז אני אעדיף לחפש תיכון אחר".

גילה הרן, פסיכולוגית מומחית מהמכללה האקדמית לחינוך דוד ילין בירושלים, הוסיפה כי הזעם של הילדים על מעבר הדירה נגרם פעמים רבות מכך שלמעשה ניטלת מהם זכות הבחירה, והם חווים חוויה שאין להם כל שליטה עליה. הדבר מחייב את ההורים לגלות אמפתיה כלפי הילדים. הם כמובן לא צריכים לבטל את קניית הדירה החדשה, אבל עליהם להיות מודעים לקשיים של הילדים ולנסות להקל עליהם ככל הניתן.

עם זאת, מדגישה הרן, באופן עקרוני לילדים בריאים בנפשם לא ייגרם נזק לטווח הארוך אלא רק חששות בתקופת ההסתגלות. למתבגרים חוויה זו עלולה להיות מעט קשה יותר מאשר לילדי הגיל הרך, שכן לרוב בתיכון הקבוצות החברתיות

כבר די מגובשות וקשה הרבה יותר להתנתק מהחברים ולעבור לקבוצות חברים חדשות. קשיי ההסתגלות האלה עשויים לקחת אף חודשים ארוכים.

עם זאת, השינוי אינו בהכרח שלילי, היא מסבירה: "מעבר כיתה עשוי להיות גם חיובי, במיוחד משום שהוא מאפשר לפתוח דף חדש עבור אותם ילדים שהיו במעמד חברתי בעייתי או שלא הסתגלו לשיטות הלמידה הקיימות בבית הספר. כעת, עם המעבר למוסד הלימודים החדש, הם יוכלו לשפר את מצבם החברתי ולהסתגל לשיטות הלמידה החדשות".