יוצאים ממעגל ההלוואות
הלוואה היא צעד יקר שבכל מקרה רצוי להימנע ממנו. אם בכל זאת אין ברירה, מומלץ לקחת הלוואה שתנאי ההחזר שלה קלים יחסית ולא ליפול בפח של פרסומים מוגזמים
רבים מאיתנו צוברים מספר הלוואות לאורך השנים. תרבות האשראי והצריכה בישראל חינכה אותנו לצרוך מעבר ליכולת הכלכלית שלנו, על חשבון האשראי המסחרי לבנקים. במקרה הטוב יש לנו הלוואות שנלקחות מהאשראי המסחרי בו מתנהל החשבון השותף שלנו לטובת קניית רכב, חובות מצטברים ועוד. במקרה הפחות טוב ההוצאות שלנו גדולות מההכנסות ואז אנחנו סוגרים את הפער בהלוואות נוספות.
פתיחת שוק ההלוואות לאשראי חוץ בנקאי (חברות אשראי או גופים פרטיים אחרים) יצרה מצב שתיק החובות/ אשראי שלנו הולך ותופח. אם האובליגו שלנו לא מאפשר לנו לקחת הלוואה בבנק המסחרי, חברות האשראי ומקביליהן ישמחו לעשות עלינו קופה ולאשר לנו הלוואה בריביות גבוהות.
ההלוואות המסחריות שאנו צוברים נלקחות לרוב עד 5 שנים ומהוות לעיתים קרובות חלק משמעותי בהוצאות החודשיות. הריבית על הלוואות אלו יכולה לנוע בין 8%-15%. למעשה, על הלוואה של 50,000 לחמש שנים בריבית של 9% אנו נשלם ריבית של 12,275 ₪ וההחזר החודשי על הסכום הזה יהיה מעל ל-1,000 ₪ בחודש. משפחות שמתקשות לעמוד בתשלומים השוטפים לוקחות הלוואה על מנת לסגור את החובות הקיימים כשמנגד נוצרים חובות נוספים שמגדילים את ההוצאה המשפחתית ומצריכות הלוואה נוספת.
אני קורא לזה מעגל ההלוואות כיוון שאנו לוקחים הלוואה לסגור את החובות המצטברים שנבעו מהלוואות קודמות שלקחנו. כעת ההחזר החודשי על כל ההלוואות שלנו גדול יותר ובעתיד נצטרך הלוואה גדולה יותר לסגור את הפער ההולך וגדל בין ההכנסות להוצאות של התא המשפחתי. בסופו של דבר יש גבול לכמות ההלוואות שניתן לקבל ומעגל ההלוואות יתפוצץ בפרצופם של הלווים (והמלווים) או ידחוק אותם לפינות חשוכות יותר במציאת מקורות חדשים להלוואה.
השלב ראשון והחשוב ביותר להימנע מלהגיע למצב כזה הוא מודעות למצב הפיננסי השוטף שבו אתם נמצאים. אולי זה נשמע טריוויאלי אבל רוב המשפחות לא מודעות לפער הקיים בין ההכנסות להוצאות. יש לבחון את סך ההוצאות מול סך ההכנסות החודשיות ברמה המדויקת ביותר. כלומר, יש לחשב את כל ההוצאות, כולל כל מה שנכנס לחיובים של כרטיסי האשראי, הוצאות קבועות (משכנתא, ארנונה, חשמל, החזרי הלוואות, חינוך ועוד) הורדות בכספומט (הרבה פעמים אנו מאבדים שליטה), דמי כיס לילדים ושלל הוצאות עד לרמת השקלים הבודדים.
שלב שני- תכנון נכון של הוצאות ומעקב ביצוע. במידה וראיתם שההוצאות שלכם גדולות מההכנסות, עליכם לבחון איך ניתן לצמצם את ההוצאה החודשית כך שתהיה לפחות בכמה מאות שקלים יותר קטנה מההכנסה, מכיוון שחשוב להשאיר חיסכון חודשי לימים קשים והוצאות לא צפויות. למרות הקושי ניתן לצמצם הוצאות על ידי בקרה נכונה של קניות, הקצבה חודשית לבילויים, הגדרת רשימת קניות שבועית ללא חריגות או פיתוי למבצעים ועוד.
שלב שלישי- למי שיש נכס על שמו - לקיחת הלוואה לכל מטרה בשיעבוד הנכס וריכוז כל ההלוואות להלוואה אחת. הנכס שברשותכם מהווה את הבטוחה הטובה ביותר לבנק לכן הריביות שתקבלו יהיו לרוב משמעותית טובות יותר מהריביות שאתם מקבלים על ההלוואות המסחריות שצברתם. בנוסף, את ההלוואות בשיעבוד הנכס ניתן לפרוס לתקופה ארוכה יותר ובכך להקטין את ההחזר החודשי על ההלוואות. לדוגמא משפחה שיש לה הלוואות בסך 100,000 ₪ לחמש שנים מחזירה מעל ל-2,100 ₪ בחודש רק הלוואות (ללא חישוב המשכנתא). ניתן לרכז את כל ההלוואות להלוואה אחת "לכל מטרה" ולפרוס ל-15 שנה עם החזר חודשי של כ-800 ₪ בחודש. פעולה זו מהווה צעד משמעותי ליציאה ממעגל ההלוואות.
שלב רביעי ואחרון- חינוך התא המשפחתי להתנהלות כלכלית נבונה לאורך זמן. לאחר שהתאזנתם וייצבתם את ההוצאות שלכם כך שיהיו תואמות להכנסות, חשוב מאוד לשמור על דפוס הצריכה. אחת הבעיות הכי קשות הוא תיקון הטעות לתקופה של שנה או פחות ולאחר מכן חזרה לדפוס הצריכה הישן. חשוב להפנים שהלוואה לכל מטרה שלוקחים מהבנק למשכנתאות היא ההלוואה האחרונה בהחלט ולאחריה עולים על דרך הישר.
לסיכום, כדי להימנע ממעגל הלוואות שמשתק ומתסכל את כולנו לא צריך להיות כלכלן או בנקאי. צריך להבין כמה כסף נכנס לבנק בכל חודש ובהתאם לתכנן את ההוצאה המשפחתית. ואם בכל זאת יש צורך בהלוואה (לכל מטרה שהיא), מומלץ לקחת הלוואה משועבדת לנכס שבמסגרתה תנאי ההחזר יהיו פחות קשים ולא להיכנע לפרסומים האטרקטיביים לאשראי חוץ בנקאי שבפועל רק מקשה יותר לסגור את החודש.
הכותב הוא מנהל תחום משכנתאות בחברת תות תקשורת ותוצאות.
