פישר: פגיעה בסחר עם טורקיה - חמורה מבחינתנו
נגיד בנק ישראל התייחס למשבר עם טורקיה ואמר כי ההשלכות של פגיעה בסחר עם אנקרה יהיו חמורות מבחינה כלכלית. "טורקיה, עם תוצר של מעל 700 מיליארד דולר, הנה הכלכלה הגדולה באזור והיא מתקרבת להיות כלכלה גדולה גם במושגים עולמיים", אמר הנגיד
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הביע היום (ב') דאגה עמוקה מהתדרדרות היחסים בין ישראל לטורקיה, בעקבות פרסום הדו"ח של האו"ם בנוגע לאירועי המשט. פישר נאם היום בפני באי הוועידה לשיתוף פעולה אזורי שנערכה בתל-אביב, ואמר כי "ההשלכות של פגיעה בסחר עם טורקיה יהיו חמורות מבחינתנו".
משבר ישראל-טורקיה - כותרות אחרונות ב-ynet:
- אימפריה? ארדואן נוהג כמו ביריון שכונתי
- דאגה באירופה: קריאות לרגיעה בין ישראל לטורקיה
- עשרות ישראלים שנחתו בטורקיה נחקרו: "השפלה"
הנגיד התמקד בדבריו בחשיבות של היחסים הכלכליים עם טורקיה והרשות הפלסטינית והדגיש, שכלכלת ישראל אומנם גדולה מזו של רוב הכלכלות השכנות לה, אולם טורקיה, עם תוצר של מעל 700 מיליארד דולר, הנה הכלכלה הגדולה באזור והיא מתקרבת להיות כלכלה גדולה גם במושגים עולמיים.
לדברי פישר, טורקיה בונה מחדש את מעמדה כגורם מרכזי בסחר האזורי, הן מול מדינות אסיה, הן מול אירופה והן במזרח התיכון והיא שותפת סחר משמעותית של ישראל.
בנוגע לכלכלה הפלסטינית, ציין פישר כי היא אינה כלכלה גדולה, וליחסי הסחר עימה אין חשיבות רבה מבחינה מאקרו-כלכלית עבור המשק הישראלי. עם זאת, יש לסחר בין שתי המדינות חשיבות פוליטית רבה והכלכלה הפלסטינית רחוקה מאוד ממיצוי הפוטנציאל שיכול להיות לה בתנאים של שלום.
פישר הדגיש את החשיבות שיש לשיפור במצבה של הכלכלה הפלסטינית לשיפור היחסים בין שני העמים, אך ציין כי הוא אינו מקבל את הטיעון שעל פיו ניתן לפצות עם שאינו נהנה מעצמאות פוליטית באמצעות שיפור במצבו הכלכלי. טיעון זה הושמע בעבר לעתים קרובות בהקשר של מדינות באפריקה והוא אינו נכון, אמר פישר.
כאמירה כללית, ציין הנגיד כי היקפי הסחר בין ישראל לשכנותיה אינם גבוהים, וגם במצב של שלום אין לצפות כי הסחר עם שכנותינו יהווה מקור לצמיחה משמעותית. מגמה זו נובעת מכך שהמבנה הענפי של מדינות האזור מביא לכך שרוב היצוא שלהן הנו מן האזור החוצה – בעיקר יצוא של מוצרי אנרגיה.
הייצוא לטורקיה ב-2010 - 1.3 מיליארד דולר
אף על פי כן, הדגיש פישר את החשיבות שבהרחבת היקף הסחר בין ישראל לשכנותיה. להרחבת הסחר, אמר פישר, יש השלכות חשובות בתחום הפוליטי ובתחום של מערכות היחסים. עם זאת, הרחבה שכזו צריכה להתבסס על יוזמות מהמגזר הפרטי, שיוכלו להתרחב רק בתנאים של "שלום חם".
עד כה, אירועי המשט לא פגעו ביחסים הכלכליים בין ישראל לטורקיה באופן נראה לעין. בחודש מאי פרסם מכון הייצוא נתונים, לפיהם טורקיה הינה יעד הייצוא השלישי בחשיבותו של המשק הישראלי, אחרי ארה"ב והולנד. על פי נתוני מכון הייצוא, ברבעון הראשון של 2011 ייצאו חברות ישראליות סחורה לטורקיה בשווי של 498 מיליון דולר, לעומת 517 מיליון דולר להולנד וקרוב ל-3 מיליארד דולר לארה"ב.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישראל ייבאה מטורקיה ב-2010 סחורות בשווי של כמעט 4 מיליארד דולר. רוב הסחורות שיובאו יוצרו בטורקיה וחלקן נקנו מחברות טורקיות, על אף שיוצרו במדינות אחרות. היקף הייצוא לטורקיה ב-2010, הסתכם ב-1.3 מיליארד דולר כשמוצרי הייצוא העיקריים היו כימיקלים ופלסטיק. מדובר בזינוק של 30% לעומת שנת 2009, על אף אירועי המשט.
בתוך כך, הנספח המסחרי של טורקיה בישראל, יוסף (ג'ואי) אברהם, שעוכב היום בנמל התעופה באיסטנבול עם עוד עשרות ישראלים, אמר ל-ynet כי הוא לא מרגיש שום פגיעה ביחסים המסחריים בין שתי המדינות בשבוע האחרון. "אנחנו ממשיכים להיפגש עם אנשי עסקים טורקים והיחס הוא ענייני, מקצועי וידידותי כרגיל", אמר אברהם. "לא קיבלתי תלונות מאנשי עסקים ישראלים על שינוי לרעה ביחס שהם מקבלים מעמיתיהם".
בהכנת הידיעה השתתף תני גולדשטיין
לפנייה לכתב/ת 
