התגלתה סופרנובה קרובה בקבוצת הדובה הגדולה
לאחרונה התרחשה התפוצצות סופרנובה בקבוצת הדובה הגדולה בגלקסיית M101. מדובר באירוע "שכונתי", שכן הגלקסיה קרובה אלינו מאוד ונמצאת במרחק של 'רק' 22 מיליון שנות אור
בשלהי חודש אוגוסט דווח על התפוצצות סופרנובה בקבוצת הדובה הגדולה, באמת מהגלקסיות היותר מרשימות והקרובות אלינו, הקרויה M101 (הגוף מספר 101 בקטלוג של שארל מסייה). זו גלקסיה קרובה יחסית שמרחקה אלינו הוא 22 מיליון שנות אור. הגלקסיה דומה לשביל החלב במבנה שלה וצורתה כצורת שבשבת.
גלקסיה זו היא השניה הנצפית באזור הדובה הגדולה, ששוקעת בשעות הערב המוקדמות ומצויה בכיוון צפון מערב מיד עם השקיעה (למציאת קבוצת הדובה הגדולה אפשר להיעזר במפת הכוכבים המסתובבת המראה את מיקום גרמי השמים לפי תאריך ושעה).
לא לכל הסופרנובות אב משותף
בתחילת חודש יוני השנה, נצפתה סופרנובה מסוג אחר בקבוצת כלבי ציד המצויה מעברו השני של קצה זנב הדובה הגדולה. שתי הסופרנובות, הנוכחית והקדומה יותר, התרחשו כתוצאה משני תהליכים שונים לגמרי.
באופן כללי, סופרנובה הוא שלב בחייו של כוכב שבו הוא מתפוצץ ומשיל את רוב המסה שלו לחלל תוך כדי הפיצוץ, שהוא אחת התופעות האלימות יותר המוכרות בטבע.
כשמדובר בסוג הראשון, כלומר בכוכב מסיבי שמסתו התחילית גדולה לפחות פי 8 ממסת השמש שלנו, ישנו רגע שבו בליבתו נוצר ברזל, שהוא הגרעין היציב בטבע.
בהמשך ליבת הברזל קורסת והאנרגיה הכבידתית האדירה שנוצרת בתהליך מועברת, באופן שעדיין לא ברור לגמרי, אל השכבות החיצוניות של הכוכב, המועפות לחלל במהירות של עשרות אלפי ק"מ לשנייה. בשניות אלה של הפיצוץ נוצרים כל היסודות בטבלה המחזורית המצויים בגופינו (שלא נוצרו בתהליכים תרמו-גרעיניים בכוכב עצמו).
סופרנובות מסוג זה מותירות אחריהן בדרך כלל גוף קומפקטי בצורת כוכב נויטרונים או פולסר וייתכן שקריסה של כוכב מסיבי יוצרת גם חור שחור (אך לא ברור אם זו מלווה בהתפוצצות סופרנובה).
סופרנובה מסוג אחר לגמרי
הסופרנובה שנצפית כיום בגלקסיה M101 היא סיפור שונה, והסיבה ליצירתה היא קריסתו של ננס לבן. זהו כוכב קומפקטי מאוד שנוצר לאחר מותו של כוכב קל דוגמת השמש שלנו. הננס הלבן עשוי להגיע למסה מרבית של 1.44 מסות שמש.
אם לננס הלבן בן זוג ממנו הוא יכול לינוק חומר, מסתו תגדל ותעבור את החסם של 1.44 מסות שמש, ואז הוא יקרוס. הננס הלבן עשוי בעיקר מפחמן וחמצן והוא כה צפוף עד שבעירה גרעינית שתחל בו תעיף את כל מסתו לחלל.
בניגוד לסופרנובות הנגרמות מקריסה של ליבת כוכב מסיבי, סופרנובות הנוצרות מהתפוצצות ננס לבן אינן משאירות כל שריד במרכז הפיצוץ למעט המעטפת המתפשטת.
להתפוצצויות סופרנובה מסוג זה הקרויות Ia יש משמעות רבה בחקר היקום כיוון שמסת הננס הלבן קבועה בעת הפיצוץ וכן עצמת ההארה של סופרנובות אלה היא אחידה. לכן אפשר להשתמש בהן כמדי מרחק לגלקסיות רחוקות. מדידת אורן של סופרנובות אלה הביאה למסקנה החשובה שהיקום מאיץ.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-Ynet.
לפנייה לכתב/ת 
