רוני קידר משחקת ומביימת את "ג'ו+בל"
הבמאית רוני קידר משתתפת גם כשחקנית בסרטה הראשון "ג'ו+בל", לצד סיון לוי, רומי אבולעפיה ויותם ישי. איך היא שרדה את החוויה? "היה לאנשים הרבה חופש, והיה לנו מאוד כיף"
תל אביב, שדרות, רצח, נשיקה, אהבה סטרייטית, אהבה לסבית, קסאמים וגם נחש - כל אלו מתגבשים לכדי הקומדיה השחורה והמרעננת "ג'ו+בל" - הסרט הראשון של הבמאית רוני קידר. הסרט שהופק באופן עצמאי מציג בימים אלה בסינמטקים ברחבי הארץ, ואף הוקרן בבכורה בינלאומית ביולי האחרון בפסטיבל OutFest בלוס אנג'לס.
עוד במאים ישראלים על הסרטים שלהם:
הסרט מגולל את סיפור האהבה של ג'ו ובל, שהתחיל ברצח בתל אביב ונגמר בשדרות, כשקסאמים עפים מעל. מככבות בסרט הבמאית עצמה, המגלמת את ג'ו, ולצידה סיון לוי בתפקיד בל. עוד משתתפים בסרט רומי אבולעפיה ויותם ישי.
"במשך שמונה חודשים התכוננו לצילומים של הסרט", מספרת קידר. "צילמנו כל פריים במצלמה דיגיטלית בסטילז, כדי שכשנגיע לסט נדע בדיוק איזה פריים אנחנו מצלמים ואיך אנחנו רוצים שהוא ייראה. כך שכשהגענו לסט והקמנו את הפריים ואת התאורה, פשוט יכולתי לעשות חזרות על המשחק. גם עשינו הרבה חזרות וכל אחד ידע מה הוא עושה, ככה שבעצם לא היה הרבה בימוי. פשוט עשינו מה שאמרנו שנעשה לפני".
מה שהיה קשה לתכנן מראש זה את אפקט האלכוהול בסצינת הנשיקה בבית המלון, בה נדרשה קידר לחזור על הטייק הארוך שוב ושוב, כשהיא לוגמת מבקבוק היין שבידה. בסופו של דבר, השתייה עשתה את שלה והובילה
אותה לאלתורים, שחרגו מהתסריט המקורי. "בגלל שזה וואן שוט, זו בעצם הסצינה שעשינו לה הכי הרבה טייקים בסרט ובעצם, ככל שעובר הזמן בצילומים עצמם, אני הולכת ומשתכרת כי אני שותה עוד ועוד מהיין הזה ויותר לחוצה שזה ייצא כמו שצריך", מספרת קידר.
"ובעצם תוך כדי הסצינה שוכחת את הטקסט, מקנחת את האף, זורקת את הטישו לפח, אומרת 'סל' או כל מני דברים ובסופו של דבר קופצת על סיון לוי ומכאיבה לה. זאת אחת הסצינות שאני יותר גאה בה, כי זה משהו שקרה במקום, כלומר הרבה מזה מאולתר, אני מאוד שיכורה שמה, אין לי מושג מה אני עושה שמה וזה יצא מאוד חזק, ומאוד יפה".
הסצינה הזאת מעבירה במידה רבה את ההווי של ההפקה, והאווירה הטובה על הסט. "הסט היה מקום מאוד כיפי להיות בו. כל אחד מהצוות והשחקנים הרגיש כאילו שזה גן שעשועים בשבילו. הצלם עשה מה שבא לו, הוא התעלל בתאורן כמה שהוא רוצה. סך הכל כולם נהנו. וכל אחד במסגרת התפקיד שלו, יכול היה לעשות מה שבא לו. היה לאנשים הרבה מאוד חופש, והיה לנו מאוד כיף".
