מלחמה נושכת: מאבק עולמי במחלת הכלבת

חייל ששירת בצבא ארה"ב כטבח והוצב באפגניסטן, ננשך במאי על ידי כלב משוטט. הוא לא דיווח זאת למפקדיו ולכן לא קיבל טיפול מניעתי לאחר הנשיכה. הטבח הצבאי סיים את שירותו לפני כארבעה חודשים ושב אל ביתו בקליפורניה

לקראת סוף אוגוסט, לאחר דגירה ממושכת, התפרצה המחלה בגופו והוא הובהל לטיפול רפואי, שם התברר כי הוא חולה בכלבת. למרות מאמצי הרופאים להצילו, הוא מת בייסורים קשים לאחר 11 יום.  טיפול מניעתי יכול היה להציל את חייו לאחר הנשיכה ובעקבות מותו, מחדדים בצבא האמריקני את התקנות בנוגע למגע עם כלבים משוטטים בכל איזורי העימות בהם מוצבים חיילים.

הסיפור הטראגי של החייל, הוא רק טיפה בים. כ-50 אלף בני אדם מתים מדי שנה בעולם עקב מחלת הכלבת, מחציתם ילדים מתחת לגיל 15.

כדי להגביר את המודעות למניעת המחלה הקטלנית בקרב הציבור, מציינים היום (ג') ברחבי העולם את היום העולמי למלחמה במחלת הכלבת. זו השנה החמישית לקיומו של קמפיין המלחמה במחלה, שיצא לדרך בשיתוף פעולה עם ארגון למחלות מדבקות באטלנטה, ארגון הבריאות העולמי והארגון למחלות בעלי חיים.

חיסון כלב נגד כלבת באפריקה(צילום: Global Alliance for Rabies Control)

26 מקרים מאז תחילת השנה בישראל

26 מקרי כלבת התגלו מאז תחילת השנה ברחבי הארץ, בעיקר בצפון המדינה. מדובר בירידה של שבעה מקרים בהשוואה ל-33 מקרים אשתקד.

המקרה המתועד האחרון היה ב-12 לאוגוסט. כלבת בר גדולה נמצאה משוטטת בקיבוץ אפיק ברמת הגולן ושרטה את תושב הקיבוץ. לאחר שהפגינה תוקפנות כלפי התושבים וגרמה למהומה בין הכלבים בקיבוץ, היא הומתה ביריה ע"י וטרינר רשותי שהוזעק למקום. 

מרבית מהמקרים אירעו ביישובים וערים בצפון הארץ, באזור צפת, טבריה, עפולה, חדרה. ביישוב נווה איתן התגלו שישה מקרים של חיות שנדבקו במחלת הכלבת, מרביתן עגלים ופרות מתעשיית החלב וגם בקר המיועד לשחיטה.

אם בשנים קודמות, מעורבות של כלבים ביתיים ומשוטטים הגיעה לכל היותר לשמונה מקרי הידבקויות בשנה, ב-2009 חלה התפרצות מדאיגה בכמות הכלבים שנדבקו במחלת הכלבת ומתוך 58 אירועי כלבת, זוהו 32 כלבים שנדבקו במחלה. ב-2010 תועדו 54 אירועי כלבת, מתוכם נדבקו 23 כלבים. השנה שבעה כלבים נדבקו עד כה במחלה מתוך 26 מקרים מתועדים.

החשש: נגיף תוקפני של כלבת מסוריה ולבנון

מבחינתו של ד"ר בוריס יעקובסון, מנהל המכון הווטרינרי בבית דגן, ומי שאחראי על פרויקט החיסונים האוראליים בכלבת, ועל מרכז רישום הכלבים הארצי, שנת 2011 נחשבת לרגועה יחסית בהשוואה לשנתיים הסוערות האחרונות. 

"אכן היו מספר חודשים שקטים יחסית. להבדיל משנה שעברה, הגברנו את כמות החיסונים האוראליים שאנחנו מפזרים באמצעות פתיונות באזורי ההתפרצות, מאזור בית שאן ועד לגבול עם סוריה. אם לפני שנה פיזרנו 40 פתיונות לקילומטר מרובע, אז היום הגענו למצב של עד כ-80 פתיונות לאותו שטח נתון", מסביר יעקובסון בראיון ל-ynet. "חלק מהכלבים שנדבקו היו כלבים ביתיים שלא חוסנו ע"י בעליהם, אך מרביתם היו כלבים משוטטים ומתפראים, שחצו את הגבול לישראל".

מרבית מהמקרים התגלו בצפון הארץ, בסמוך לגבול עם סוריה, לבנון וירדן. למחלת הכלבת אין גבולות והאזורים הללו, מהווים מקום מעבר לחיות בר וכלבים המפיצים את המחלה בישראל. מכאן גם החשש הגדול במשרד החקלאות מנגיף חדש ועמיד של כלבת.

"מדובר בכלבת חדשה שהגיעה מסוריה וירדן. על פי האפיון המולקולרי של הנגיף, מסתבר שהתנים והכלבים הרבה יותר רגישים אליו מבעבר", מסביר יעקובסון. "הצלחנו לחסל את מוקדי הכלבת שהיתה נפוצה בשנות ה-80 ובתחילת המילניום, אך עם הנגיף החדש, הדבר מחייב היערכות מיוחדת ולכן גם ההשקעה בהגדלת מספר פיזור הפתיונות".  

בישראל פועלים לצמצום המחלה חשוכת המרפא באמצעות חיסון שנתי חובה לכל כלב מעל גיל שלושה חודשים ואף ממליצים לחסן מדי שנה גם חתולים וחמוסים. בנוסף מתבצעות פעולות ללכידת כלבים משוטטים ברחבי הארץ ומתן חיסונים אוראליים בקרב חיות הבר בשיתוף רשות הטבע והגנים בכדי להדביר את המחלה.

על פי נתוני המשרד, בשנים האחרונות פוזרו כ-350 אלף פתיונות בעלות של כ-4 מיליון שקלים, השנה מתכוונים להגדיל את התקציב כדי להשתמש בכמות גדולה של כחצי מיליון פתיונות.

תן זהוב צעיר בצפון. חיות בר מעבירות את הנגיף(צילום: ארז ארליכמן)

שת"פ עם ירדן, חשש מהברחות חיות נגועות בעזה

יעקובסון רואה את ההתמודדות במחלת הכלבת כמתקפה מתמדת על בריאות תושבי המדינה וסבור כי יש לפעול לא רק במישור המניעתי, מבחינת חיסון הכלבים וחיות הבר בשטחי המדינה, אלא גם בטיפול במפגעי האשפה והמזון בקרבת ישובים וערים. הפסולת הזמינה מושכת אליה חיות בר, כדוגמת תנים זהובים ושועלים מצויים. "המינים הללו מתרבים במהירות ועמם גדלים גם הסיכויים להפיץ את המחלה".

כיצד משפיע המצב הבטחוני באזור על המלחמה בכלבת? "עם השרותים הווטרינרים בירדן קיים שיתוף פעולה ואנו מקווים שפירות ההידברות גם ישאו פרי בקרוב בשטח. בכל הנוגע לשטחים בשליטה הפלסטינית, בהם אין חובת חיסון כלבים, אך גם תופעת גידול הכלבים אינה נפוצה, אנו מפזרים את הפתיונות גם שם", הוא אומר.

מבחינתו, למרות שלא נרשמו מקרי כלבת באזור הגדה ועזה בעשורים האחרונים, מבחינת הרשויות מדובר בתרחיש סיכון אפשרי, במיוחד נוכח העברת בעלי חיים ממצרים, שעשויים להעביר מחלות. 

גם באיראן וסוריה נלחמים בכלבת

בכל הנוגע ליום העולמי, בעשרות מדינות ברחבי העולם, ביניהן סוריה, ערב הסעודית, ואפילו באיראן, החלו כבר בימים האחרונים לקיים מגוון אירועי הסברה לציבור - חיסוני כלבת בחינם לבעלי חיות מחמד, הרצאות, פעילויות שונות, כנסים, אירועי התרמה למאבק במחלה ואפילו מרתון התרמה שיתקיים בתחילת החודש הבא באוסטרליה. בישראל בעקבות החגים לא יתקיימו אירועים בנושא.  

בסוריה לדוגמא, הכלבת נפוצה באזורים רבים, בהם משוטטים כלבים לא מחוסנים, שנדבקים ומפיצים את הוירוס אל בני האדם, שבאים עימם במגע. כשמצרפים לכך גם חיות בר נגועות, הדבר מהווה סכנה ממשית לבריאות הציבור ולפגיעה בכלכלה המקומית, בעיקר בצאן ובקר. בחלק מהמקרים גם חיות בר נגועות מפיצות את המחלה. אנשי ארגון "Spana/Syria"  מתכוונים להמשיך בפעולות המניעה ויקיימו בעיר, מגוון הרצאות ויסייעו בחיסון חינם לחיות המחמד.

"שוטטות כלבים ללא השגחה - סכנה גדולה"

כל יונק עלול להידבק במחלת הכלבת ובאזור ישראל נפגעים מן המחלה בעלי חיים משלושה סוגים: חיות מחמד (כלבים וחתולים), בהמות (פרות, צאן וסוסים), חיות בר (שועלים, תנים, זאבים, נמיות וגיריות). הכלבת נחשבת נדירה ביותר במכרסמים ובעטלפים, אך היא קיימת ואף גרמה למותם של בני אדם בדרום אמריקה וארה"ב.

כיום מוערך מספר הכלבים המחוסנים בכלבת בכ-200 אלף כלבים עם חיסון בתוקף. במשרד החקלאות ממליצים לחסן את הכלב מדי שנה, ויעקובסון מוסיף כי למרות שהחוק אינו מחייב, מומלץ לחסן גם חתולי בית שמבלים גם בחוץ וגם חמוסים.

"שוטטות כלבים שמשוחררים לטיולים ללא השגחה, ושאינם מחוסנים, אלה מהווים סכנה גדולה. הסיוט הכי גדול הוא שכלב נגוע יביא את המחלה הביתה אל בעליו, לכן חשוב לחסן. המחלה לא פורצת באופן מיידי, ולעיתים עלולה לדגור גם מספר שבועות עד להתפרצות". 

בחודש הבא מתכוונים במשרד להמשיך בקמפיין המניעה באמצעות פיזור פתיונות המכילים את החיסון ממטוסים קלים באזור במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה.