"כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך", אומרת התורה בפרשתנו, ומוסיפה עוד מצוות לא-תעשה: "ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו". פשוטם של דברים הוא, בכדי למנוע נפילות מגג הבית, מצווה התורה לעשות מעקה בטיחות.

תורתנו הקדושה נקראת 'תורת חיים'. זוהי תורה שלמה שבכל מילה בה טמונות הוראות דרך בחיי היום יום שלנו כיהודים. אם כן, יש לנו להוציא וללמוד הוראות אלו, על-ידי העמקה בנאמר, דיוק בכתוב. גם במצווה זו, נוכל לצלול אל הרובד הרוחני שלה, ולמצוא הוראת-דרך חיונית מאוד בחייו הרוחניים של האדם.

בחיי האדם ישנו מצב שהוא 'בונה בית חדש', כלומר, פונה לכיוון חדש בחייו. ולדוגמה: כאדם הנושא אישה ומקים משפחה, פותח דף חדש בחייו ועומד מול קשיים שלא הכיר בעבר. קודם לכן היה שרוי בין כותלי בית-המדרש כשהוא אפוף באווירת תורה ותפילה, ובכלל – אינו צריך לעסוק לפרנסתו, ועכשיו הוא יוצא אל העולם, אל פיתוייו וקשייו, והוא זקוק לכוחות חדשים כדי להתמודד עם המציאות החדשה.

מייעצת התורה: "ועשית מעקה לגגך". אל תסתפק ב'מעקה', בגדרים ובסייגים, שהיו לך עד עתה. אל תחשוב שאם עד עכשיו עמדת בניסיונות, אתה מובטח ומוגן מפני הקשיים החדשים. עליך לעשות 'מעקה' חדש. אתה עובר עכשיו ל'בית חדש', נכנס אל תוך העולם והאתגרים שהוא מזמן, ועליך להציב לעצמך גדרים חדשים, כדי שלא תגיע, חלילה, למצב של 'יפול הנופל'.

מעבר זה ל'בית חדש' קיים, במובן מסויים, בכל יום. זהו המעבר מאווירת הקדושה שבה שרוי האדם בבוקר, כשהוא שקוע בעבודת התפילה ובלימוד התורה שאחריה, אל היציאה לעבודתו, לחיי הפרנסה ולשאר צרכיו. גם כאן עליו לבנות 'מעקה', כדי שענייני העולם לא יגרמו לו נפילה רוחנית ("דמים בביתך").

במה גדול כוחו של המעקה? בכך שהוא חזק מן האדם עצמו. לו היינו סומכים על האדם עצמו, לא היינו זקוקים למעקה. הצורך במעקה בא דווקא מפני החשש, שמא הזהירות העצמית לא תספיק, ולכן יש צורך להגן על האדם באמצעות מעקה, שיוכל לבלום אותו מליפול.

כך גם ה'מעקה' הרוחני צריך להיות חזק מהאדם עצמו, משכלו ומרגשותיו. כשאדם יוצא לכיוון חדש בחייו, אין הוא יכול להסתפק בכוחותיו הנפשיים ובהבנתו האישית. עליו להגן על עצמו באמצעות 'מעקה' - בהחלטות תקיפות וחזקות שלא יתערערו לעולם.

פירוש הדבר במילים פשוטות: להוסיף בפרטים מסויימים, בהידור מצווה, בזהירות יתרה מאיסורי 'לא תעשה' ובהנהגות טובות. גם דברים שאולי לא היו הכרחיים באווירה של תורה וקדושה, עכשיו הם הכרחיים, משום שהם צריכים להגן על האדם מפני נפילה.

רבי יוסף-יצחק מליובאוויטש (הרבי הקודם) הורה לקבל הידורי-מצווה חדשים בכל ראש-השנה, כי בראש השנה נמשך אור חדש. יש כאן עיקרון זהה: הואיל ומתחילה שנה חדשה, 'בית חדש', צריך לעשות 'מעקה' על-ידי החלטות טובות נוספות. כך בונים בית איתן: "כתפארת אדם לשבת בית".

הבה נוסיף ונתחזק, ובימים אלו בהם מלך העולם נמצא איתנו, מחוץ לארמונו, ומקבל את פני כל אחד מאיתנו בסבר פנים יפות ושוחקות, ומחכה לשמוע את בקשותינו בכדי למלאותם, וכל זה – מאהבתו אלינו, כאב לבנו, בימים אלו נעשה גם אנו יותר, נוסיף ונתקרב אל המלך, בהוספה בקיום תורה ומצוות ובהשפעה על זולתנו בזה, ומתוך שמחה עצומה וטוב לבב. ובקרוב ממש נזכה להתגלות מלך המשיח, אמן.

שבת שלום