"את מדליות הזהב אני שומר בכספת". אוסיין בולט

נחמד להיות האדם המהיר ביותר בעולם. זה יכול גם להועיל בחיי היומיום. כרגע אמנם לא קורה הרבה שאני צריך לרוץ אחרי אוטובוס, אבל טוב לדעת שאוכל לעשות את זה אם יתעורר הצורך.

"אני רוצה להיות אוסיין בולט הבא". שמעתי ילדים ג'מייקנים מתבטאים ככה כשחזרתי מאולימפיאדת בייג'ינג, ומכל התגובות שקיבלתי, זאת השאירה עלי את הרושם הכי עמוק. המחשבה שילדים רואים בי מודל, מצפים ממני לעשות את הדבר הנכון, גרמה לי להתמקד ולעבוד קשה יותר מאי פעם. היה לי חשוב שילדים יוכלו להמשיך להגיד לעצמם, ככה אני רוצה להיות. שישאפו להיות הכי טובים, שינסו להגשים את החלומות שלהם.

את מדליות הזהב אני שומר בכספת. למה, יש לך מחשבות פליליות?

"טנטורה? שם"

אני אוהב פאסט פוד. לא אאשר או אכחיש שאכלתי צ'יקן נאגטס לפני הגמר בבייג'ינג, אבל באמת שאין לי מושג כמה קלוריות אני צורך ביום, או כמה אני אמור לצרוך. אני פשוט אוכל פחות או יותר מה שמתחשק לי, ורק מקפיד על שלוש ארוחות מלאות ביום כדי שתהיה לי מספיק אנרגיה לאימונים.

אין ספק שהאימונים הם החלק המסריח בלהיות אצן. כלומר, אני מתאמן המון. שש או שבע פעמים בשבוע, וזה לא כולל חמישה ביקורים שבועיים במכון ומשטר תרגילים שבניתי לעצמי. זה מאוד אינטנסיבי, וכמעט לא יוצא לי לנוח. חג המולד, ערב ראש השנה החדשה, ובערך זהו. חוץ מזה, עבודה־עבודה־עבודה.

כשאתה אצן גבוה, הדבר הכי קשה זה היציאה מהאדנים. אתה חייב להיות מרוכז לחלוטין בזינוק שלך. למזלי אני טוב בלהגיע מאחור ולעקוף, אבל אני יכול רק לדמיין איך הייתי רץ אם היה לי גם זינוק טוב.

בכל פעם שאני חוצה את קו הסיום מסתובבות לי בראש מחשבות אחרות. מה שאני יכול להגיד באופן כללי זה שאלא אם מדובר בניסיון לשבור שיא, אני לא מקדיש הרבה מחשבה לזמן שקבעתי. אולי אעיף מבט אל השעון, אבל בגדול, אם אני יודע שעשיתי כמיטב יכולתי, אני מרוצה.

אני מאמין גדול בלקחת את הדברים בקלות. אם בכל זאת מחלחל אלי איזשהו לחץ, אני שומע מוזיקה או מסתובב עם החבר'ה שלי. אנחנו הולכים למסיבות, מבלים ביחד בבית, משחקים בפלייסטיישן. החיים קצרים מדי בשביל להעביר אותם במתח.

בהרבה מובנים קל יותר לעסוק בספורט אינדיבידואלי מאשר בספורט קבוצתי. בצעירותי שיחקתי קריקט, ומרגע שעברתי לריצה גיליתי שיש משהו מרגיע בזה שאתה יכול לסמוך רק על עצמך. אתה מתמקד במטרות האישיות שלך, וזהו. רק אתה משחק בקבוצה שלך.

אני אוהב את ג'מייקה. אנשים שואלים אותי על הוויתורים שספורטאי מקצועני נאלץ לעשות, ובשבילי הוויתור הכי גדול הוא הנסיעות. פשוט להיות רחוק מהבית. כל המשפחה שלי שם, כל הזיכרונות שלי שם. וחוץ מזה, ג'מייקה היא ארץ חמה. אני שונא קור.

מה צריך לעשות כדי להיות מהיר כמוני? נעלי פומה, בנאדם. אי אפשר להפסיד איתן. תגיד, הקוראים שלך יבינו שזה בצחוק?

להצטלם לפרסומות של בושמי פומה היה כמו ללכת למסיבה ענקית. חשבתי שיהיה לי מוזר, אבל האמת היא שהיה די נחמד. ואני לא אומר את זה רק בגלל שהיו שם מלא בנות.

*אוסיין בולט הוא הפרזנטור של Puma Animagical ו־Puma Jam