סוף "הפמליה": פרידה, חצי פרידה
הפרק האחרון של "הפמליה" היה צפוי וסגר את כל המעגלים כמקובל, אבל למרות זאת לא באמת אכזב. אז מה בכל זאת מתסכל? ההבנה הברורה שחלק מהעלילה נשמר לסרט שייצא בעתיד. זהירות, ספוילר
קצת מתסכל לצפות בפרק אחרון של סדרה, כשאתה יודע שמראש שסרט שימשיך את סיפורם של כוכביה, כבר נמצא בעיצומו של תהליך כתיבת התסריט. כך, אתה יכול להבין מראש ולבד שהפרק האחרון, גם אם זה אחרי שמונה עונות, לא יפוצץ את המוח שלך, לא ימריא לגבהים שפרק אחרון של סדרה אמור להגיע אליהם. אחרת מה יישאר לסרט?
עוד על "הפמליה":
כך בדיוק הגיעו אמש (א') צופי "הפמליה" בארצות הברית אל הפרק האחרון בעונתה השמינית - עם תחושות מעורבות באופן כללי לגבי העונה האחרונה והקצרצרה (שמונה פרקים בסך הכל), שלכאורה אמורה היתה לסגור את כל הקצוות, ועם הידיעה שלמרות שמו של הפרק, "The End", הסיפור לא ייסגר, לטוב או לרע, בפרק הזה.
אבל העונה האחרונה של "הפמליה" לא רק שלא סגרה את כל הסיפורים שנפתחו בעונות האחרונות שלה, אלא הלכה לכיוונים שונים ומנוגדים. מצד אחד, היא המשיכה לדשדש עם סיפור הרומן המשמים של "אי" וסלואן ועם הקריירה הדועכת של "דרמה", אך מצד שני דווקא כן המריאה בכל הקשור לארי גולד ולווינס צ'ייס. באופן מפתיע, גם סיפור התעשרותו של הכבש השחור בפאמיליה, טרטל, היה מעניין ומילא באושר את הצופים האדוקים שבמשך שנים רצו לראות גם את הצב השמן-שהפך-רזה מעתשר ונוגס בהוליווד כמו גדול.
זהירות, ספוילר: עד החתונה זה יעבור
אז מה היה לנו שם, בפרק האחרון, שאמור היה בעיקרון לסגור את הסיפור של רביעיית - או חמישיית, אם תרצו - הבחורים הכי מגניבים בלוס אנג'לס, אלה שהפכו לפנטזיה הכלכלית של כל צופה צעיר בכל פינה בעולם?
זה התחיל כבר בסוף הפרק הלפני אחרון, בהודעה ההזויה ובפיתרון הקל והצפוי של וינס - להתחתן עם העיתונאית שהכיר רק שלושה פרקים קודם לכן; המשיך כשדרמה קיבל תפקיד משמעותי בסרט, לראשונה בחייו, ועם הנסיונות המוצלחים של דרמה, וינס וטרטל לשכנע את סלואן לחזור ל"אי"; הגיע לפסגת הקיטש שנרשמה בכל עונות "הפמליה" בקאמבק של ארי ומליסה כשברקע כינורות נוגים והעוזר המייבב לויד; ונגמר בשני מטוסים שיוצאים לכיוונים שונים, האחד לפריז - עליו עולים כולם כדי להגיע לחתונה של וינס וסופיה בפריז - והשני של "אי" וסלואן, שלכו תדעו לאן הם נסעו. לכו תדעו, כלומר, עד שיגיע הסרט.
הסוף הקיטשי והקצת מוגזם של "הפמליה", יש בו כדי להעיד על הסרט והעתיד לבוא. הרי ארי לא יצליח לשרוד עם המשפחה בפירנצה, והסיפור של וינס ואשתו הטרייה לא יחזיק מעמד לנצח. אולי רק "אי" וסלואן דווקא כן. אם תרצו עוד רמז עבה, הרי שתקבלו אותו בשיר הסיום של הסדרה, "Going to California" המרגש של לד זפלין, שכבר משמו אפשר להבין איפה חלק, אם לא כל הכוכבים שלנו, ימצאו את עצמם כשיגיעו אל המסך הגדול.
לא רק פנטזיה הוליוודית
אבל למרות הכל, אסור לשכוח ש"הפמליה" היתה קצת יותר מזה. במשך שמונה עונות החבורה ההוליוודית הפכה למשהו שהוא בין מודל לחיקוי לבין פנטזיה מטורפת של צעירות ובעיקר צעירים בכל מקום בו שודרה.
זה לצעוק ולקלל אל תוך הסמארטפון, זו ההבנה שסקס עם האקס זה משהו שכולם עושים, זה הביצים שצריך לגדל כדי להבין שיש מצב שיום אחד לא יהיה לך שקל על התחת, אבל ביום אחר תהיה מיליונר, העיקר שלא תהיה קמצן עם עצמך.
כל אלה, לנצח יהיו חזקים יותר מהאמירה הכל כך שחוקה על הסדרה הזו - שאפשר לתמצת אותה בתיאור "הוליווד זה לא מה שחשבתם". תכלס, סקס עם האקס כולם עושים. קריירה בהוליווד היא קצת פחות נחלת הכלל.
"I Wanna Be Your Superhero" שרו ג'יינז אדיקשן בתחילת כל פרק של "הפמליה". במשך שמונה עונות, בהן טובות יותר ופחות טובות, בהחלט הפכו כוכבי הסדרה לגיבורי-על. גם אם הם כאלה שלעולם לא יהיו לנו הכוחות שלהם, או עומק הכיס שלהם, אי אפשר שלא להזדהות איתם ועם המגניבוּת האיסנופית שלהם. או לפחות לשאוף לכך.
