שלומי סרנגה: די לסגנון הקלאבי

סביר להניח שזו לא הייתה השנה ששלומי סרנגה ירצה לזכור. אוקיי, הזמר הוציא כמה שירים, ביניהם "לא עזבתי מעולם" ו"זה רק נדמה לך", אבל אף אחד מהם לא תפס. הרדיו לא חיבק, הקהל לא השתגע עליהם, הבאזז סביב מי שהיה הגבר הכי מגניב בתל-אביב נעלם, וסרנגה שרק לפני שנתיים זכה לחיבוק חם עם "מונו", להיט קיץ אדיר, פשוט לא הצליח לשחזר את ההצלחה.

לזכותו של סרנגה ייאמר שאי אפשר להאשים אותו שלא ניסה, אבל משהו פשוט לא עבד. הסיבה? הסגנון המזרחי הקליל עם העקיצה המערבית פשוט כבר לא עובד.

סרנגה זמר מוכשר, יש לו קול ייחודי עם צבע שאין לאף זמר אחר והוא בעיקר גבר צנוע שמעולם לא התערבב באמת עם הקולגות לז'אנר. אצלו לא תמצאו שופוני, ההתנהלות התקשורתית שלו נכונה והוא תמיד שמר על פאסון. יש לו את הקהל שלו, אבל כעת הוא כבר לא מחדש, עומד במקום ונשאר תקוע עם סגנון שהקהל מיצה.

היום (א') הוציא את "צלם רחוב", שיר פארודי שעוסק ביחסים בין סלבס עם צלמי הפפראצי. על המילים חתום יוסי גיספן ועל הלחן מופקד, הפתעה, ג'וני גולדשטיין מ-TYP. לכאורה, זאת אמורה להיות הברקה בטוחה: גיספן ידוע בלהיטים שהוא מנפק וגולדשטיין ממריא עכשיו עם ההרכב המצליח שלו.

אבל לומר שנפלתי? לא. להגיד שיש פה להיט? אולי למסיבות במועדונים. האם הרדיו יפרגן בצורה היסטרית? קשה לי להאמין. אין פה איזו הבלחה שמעולם לא שמענו וסרנגה שר את המילים בצורה לא ברורה ומהירה שרק בשמיעה שלישית קולטים את כוונת המשורר. האמת? ממתי סרנגה סובל בדיוק מהפפראצי? נשמע כמו גימיק טקסטואלי עליו הוא מנסה לרכוב.

לו אני המנהל של סרנגה, הייתי מייעץ לו בעיקר לעצור הכל, לעשות חושבים ולהמציא את עצמו מחדש. רק בשבוע שעבר כתבתי כאן איך הז'אנר המזרחי נאלץ לחדש כל הזמן עם סגנון אחר, כי השחיקה מהירה מאוד.

היתרון של סרנגה הוא שיש לו קהל אוהב ובעיקר נאמן, זה בניגוד לרוב חבריו לז'אנר, שם אוהבים מישהו בעיקר בזכות הלהיט האחרון. הסגנון הקלאבי שהוא מנסה לאמץ, בעיקר עם השיר החדש "צלם רחוב", אולי ימשיך להגדיר אותו כקול, אבל לא יביא פרנסה.

לא לשידור חי, כן לשידור חוזר

קשה להתווכח עם ההחלטה של ערוץ 24 להוציא את ירון אילן לחופשה כפויה בגלל הקשר שלו לפרשת מרגול. למרות שאילן ידע לפרנס טוב את הערוץ במשך השנים, הם החליטו שפניו הן לא מה שירצו לראות על המסך. על אף שבינתיים כל ההאשמות נגמרו בחקירה בלבד ולא הוגש נגדו שום כתב אישום, הערוץ מיהר להטביע עליו למראית עין את הכותרת "עבריין".

אייל גולן וירון אילן. לא יוותר בקלות(צילום: אביב חופי )

קשה שלא להודות כי התקשרותו האישית של אילן בפרשת מרגול העגומה אכן הסבה לערוץ יחסי ציבור שלילים ולכן החלטתם בהחלט לגיטימית, אך השבוע נדהמתי לגלות כי למרות שהערוץ סילק את אילן מתוכניתו היומית, הוא בוחר לעשות רייטינג על חשבונו ושידר בשידור חוזר תוכנית ספיישל בת כשלוש שעות לזכר זהר ארגוב, שאילן הרים עבורם לפני כשנה.

אז ערוץ 24, תחליטו. הניצול הזה הוא ציני ומריח מצביעות. אם אילן לא טוב בשבילכם בתוכניתו הקבועה, וותרו עליו גם בשידורים חוזרים.

כך גם לגבי העונה הבאה של התוכנית "אייל גולן קורא לך": מצד אחד, הערוץ ודאי לא ימהר להחזיר אותו. מנגד, גולן ואילן ידועים כחברים טובים וגולן לא יוותר עליו בקלות. השאלה היא, מי יצא כשידו על העליונה.

ביג אין קזחסטן

אלון ז'אן כבר בן 40. הוא התחיל לשיר בגיל 23 באיזה צמד נשכח בשם "דואל" שלא התרומם ובשנת 2005 הוציא את אלבומו הראשון "אהבה עושה לי טוב". זה הביא לפריצה אדירה, אבל יצר סביבו לחשוש קטן, בעיקר בזכות השיר "אין לי מילים".

מאז הוא ביסס את עצמו בהופעות בחו"ל, מול אוליגרכים במדינות כמו קזחסטן, גרוזיה ורוסיה. "אני כבר שנים עוסק בקטע של אירועים ומקושר לאמרגנים ומפיקים גדולים בעולם, שמזמינים אותי לשיר חידושים של זמרים ידועים מצרפת, ארצות הברית ובעיקר כל השירים החדשים שמושמעים ב-MTV.

אלון ז'אן. במקום מארק אנטוני ומריה קארי(צילום: אסף לוי)

"זכיתי להתפרנס ממוזיקה, לצערי לא בתור זמר המצליח בזכות עצמו, אלא בזכות שירים של אחרים, אותם אני שר בצורה מדויקת. הקהל, שלא יכול לשמוע את מארק אנתוני או מריה קארי, מקבל אותי במקום", מספר ז'אן.

אתה לא מאוכזב שלא זכית להצלחה בארץ ובחו"ל אתה מתפרנס מחידושים?

"ממש לא. אני מאוד שמח שזכיתי להתפרנס ממוזיקה וזה עסק שדופק. אני עובד במה שאני אוהב, עומד על במות גדולות ומגיע למקומות בעולם שלא חלמתי עליהם. דחפתי את עצמי לבד והיום אני מצליח להתפרנס ממוזיקה יותר מאשר אמנים מצליחים מאוד בארץ".

בימים אלה ז'אן הוציא את אלבומו השני "חדרים", שאותו הוא מגדיר "פופ ים תיכוני".

החלום להצליח בארץ נמוג?

"ממש לא. החלום עדיין קיים ובועט. אם לא, לא הייתי משקיע כסף ואנרגיות להקליט שירים נוספים ולהילחם כדי להצליח. אני מרגיש שיש התייחסות אליי ומאמין שהפריצה שלי אולי תהיה מאוחרת, אבל תגיע".

נשמה יהודית

לרגל הימים הנוראים וחודש אלול הקליטו להקת "פרחי ירושלים" והזמר יואב ויצחק גרסה חדשה "אדון הסליחות" - אחד מקטעי התפילה הידועים ביותר מהסליחות.

קשה לי לומר שנפלתי מהתוצאה, אולי בגלל שאני רגיל לסגנון של בית אבא, אבל באווירת החג המתקרב עלינו לטובה, שפטו בעצמכם.