הכתובת הייתה על מסך הברזל: פוטין חוזר
הוא פינה את כס הנשיאות, אך לא ויתר על האחיזה בהגה. פוטין מינה את "הטכנוקרט האפור" מדבדב לנשיא והמשיך למשוך בחוטים. השניים ימשיכו את הזוגיות המופלאה, ורק יחליפו כיסאות
במאי 2008 הגיע ולדימיר פוטין למשרדו הישן בקרמלין כדי להגיש לנשיא החדש, דמיטרי מדבדב, את רשימת שמותיהם של חברי הקבינט שהקים. ראש הממשלה החדש והנשיא לשעבר עצר מול הכסא שעליו ישב במהלך שתי הקדנציות האחרונות, בצד שמאל של השולחן, אך שנייה לפני שהתיישב עליו, אמר לנשיא מדבדב: "זהו המקום שלך עכשיו".
מתחלפים ברוסיה - ידיעות אחרונות ב-ynet:
ואיך הגיב הנשיא שנבחר רק חודשים קודם לכן לאמירת פטרונו הפוליטי? "אוי, מה זה משנה", אמר מדבדב והתיישב בכיסא שעליו ישבו אורחיו של פוטין במהלך שמונה שנות כהונתו כנשיא.
וכך, במחי פלאש אחד הצליח תצלום משותף של השניים, בו נראה פוטין יושב כרגיל משמאל ואילו מדבדב מימין, להנציח יותר מכל את מאזן הכוחות בהנהגה הרוסית - ראש הממשלה נותר עדיין מאחורי ההגה. והנשיא? כיאה לכיסא שעליו התיישב, העריכו פרשנים, הוא ישמש על תקן אורח בלבד.
פוטין כיהן כנשיא משנת 2000 ועד 2008, אז בחר את דמיטרי מדבדב, איש עסקים חסר ניסיון פוליטי, להתמודד לנשיא מטעם מפלגתו. החוקה הרוסית אוסרת על אדם להיבחר לשלוש כהונות רצופות כנשיא ורבים ברוסיה ובעולם בכלל העריכו כי הבחירה במועמד אפור לתפקיד הנשיא תקל על חזרתו של פוטין לראשות הקרמלין בבחירות לנשיאות ב-2012. היום, לאחר שמדבדב הודיע כי הוא ממליץ על פוטין כמועמד מפלגת השלטון לנשיאות, ברור שנשיא רוסיה הבא כבר נבחר עוד לפני שפתקית אחת הוטלה לקלפי.
אך האם יש מישהו שיכול לקרוא תיגר על פוטין בבחירות לנשיאות? התשובה לכך כמעט מוחלטת ולא ניתנת לערעור ברוסיה - "נייט". הפופולריות הגדולה שלה זוכה פוטין באופן אישי, השליטה שלו על המנגנון הפוליטי במדינה וחולשת האופוזיציה, הופכות אותו למעשה למנצח הוודאי של הבחירות ב-2012.
מנפלאות פוטין:
- הציל צוות טלוויזיה ממלתעות טיגריס
- פטיון מלמד ג'ודו ב-DVD
- צולל בים ומחפש אוצרות
- נוהג מכונית מירוץ בפורמולה 1
- מתפשטות למען פוטין. ואייפד
אך אם שאלת זהותו של הנשיא הבא של רוסיה כבר זכתה למענה כמעט ודאי, הרי ששאלה אחרת עודנה בגדר תעלומה מסוימת - מי שלט בפועל ברוסיה בחמש השנים האחרונות? הנשיא מדבדב או ראש הממשלה פוטין? או במילים אחרות: מי היה הבובה בקרמלין ומי היה המפעיל שלה?
אפשרות אחת לפתרון התעלומה אפשר למצוא אולי בדבריו של פוטין עצמו, שנתיים לפני שפינה את מקומו למדבדב בהנהגת רוסיה. ב-25 לאוקטובר 2006 הבהיר הנשיא פוטין כי לא ירוץ שוב לנשיאות רוסיה. "אני אוהב את התפקיד, אבל החוקה אוסרת עליי לכהן שלוש כהונות רצופות".
אך סוכן הקג"ב שהפך לפוליטיקאי ציין שיישאר בעמדת השפעה גם אחרי שיעזוב את הקרמלין: "גם אחרי שאאבד את סמכויותיי הנשיאותיות, ומאחר שהחוק לא נתפר על פי העדפותיי, אצליח להשאיר בידי את הדבר החשוב ביותר שפוליטיקאי צריך להוקיר - את האמון שלכם. ובעזרת האמון הזה, אתם ואני נוכל להשפיע על החיים במדינה שלנו ולהבטיח את פיתוחה".
אולי החוק הרוסי לא נתפר על פי מידותיו של פוטין, אך ההיסטוריה מלמדת שהוא ככל הנראה הצליח למצוא אדם שיהיה תפור למידותיה של "תוכנית החומש שלו". ומהי אותה תוכנית? לשחק את המשחק הדמוקרטי ולפנות את כס הנשיא כפי שמורה החוק הרוסי, לעבור לכיסא האחורי של המכונית אך להיות מסוגל בכל עת לשלוח את ידיו הארוכות אל ההגה כדי להסיע את המדינה לכיוון הרצוי מבחינתו.
לא מפתיעה אם כן העובדה שפוטין בחר למחליפו את מדבדב. "הטכנוקרט האפור". כינה אותו שר ההגנה דאז, סרגיי איבנוב, שנחשב נץ פוליטי.
תחילתה של ידידות נפלאה
מדבדב נולד ב-14 בספטמבר 1965. הוריו היו מורים והוא גדל בדירה של 40 מטרים רבועים בפרבר של לנינגרד, שמה הקודם של סנט פטרבורג. המשפחה לא הייתה אמידה, אך גם לא ידעה מחסור. כילד, אהב לקרוא ונהנה בעיקר לעיין באנציקלופדיה הסובייטית ולקרוא את ספרו של ז'ול ורן "ילדיו של קפטן גרנט".
זוגיות מופלאה בצמרת הרוסית:
מדבדב למד משפטים באוניברסיטת סנט פטרבורג – פקולטה שבה למדו נציגים רבים של האליטה השלטונית ברוסיה, בהם גם פוטין. אחרי שסיים את לימודיו, המשיך בפקולטה - הפעם כמרצה למשפט אזרחי, ובמקביל עבד בוועדת יחסי החוץ של עיריית סנט פטרבורג, שם נוצרה הידידות עם פוטין, שעבד אף הוא בעירייה אחרי שסיים את שירותו בקג"ב.
בנוסף, החל מדבדב לעבוד במגזר העסקי, כפרקליט של חברת הנייר "אילים פולפ". אחד מעמיתיו לשעבר ציין כי מדבדב נקט עמדה יוצאת דופן: הוא התנגד נחרצות לשוחד, ואפילו הפסיד פעם במשפט כיוון שלא הסכים לשחד את השופט.
אחרי שפוטין התמנה לראש ממשלה ב-1999, הוא הזמין את מדבדב למוסקבה ומינה אותו לסגן מזכיר הממשלה. כאשר מינה ילצין את פוטין לנשיא בפועל, מונה מדבדב לסגן ראש לשכתו, אלכסנדר וולושין. בבחירות 2000, היה מדבדב מנהל מסע הבחירות של פוטין - ולאחר שפוטין נבחר, התמנה ליושב ראש תאגיד הגז "גזפרום". אחרי התפטרותו של וולושין, ירש מדבדב את משרתו. ב-2005 קיבל דריסת רגל בממשלתו של פוטין, לאחר שזה מינה אותו לסגן ראשון של ראש הממשלה, והטיל עליו את האחריות לארבעה פרויקטים לאומיים - לשיפור ביטוח הבריאות, החינוך, הדיור והחקלאות.
האיש שיטיל את מרותו על פוטין?
אנשים שהכירו את מדבדב תיארו אותו כאדם אינטליגנטי וכנה. תומך גדול יחסית בחופש ובצדק שאינו אוהב סיכונים. אבל הם פקפקו ביכולתו להטיל את מרותו על הסובבים אותו – תכונה שפוטין ודאי הכיר מקרוב בטרם מינה אותו למחליפו בתפקיד הנשיא.
"דימה הוא חכם, חכם מספיק להיות נשיא - והוא חזק, חזק מספיק כדי להיות נשיא. אבל כדי להיות נשיא רוסיה צריך להיות בעל תחושה מסוימת, אינטליגנציה רגשית מסוימת, ויכולת קבלת החלטות בקרמלין. לילצין היה את זה, לפוטין יש את זה. לא בטוח שלדימה יש", סיכם מכר ותיק של מדבדב ערב בחירתו לנשיא רוסיה ב-2008.
עם בחירתו לנשיא, היה מדבדב בן ה-42 השליט הרוסי הצעיר ביותר מאז הצאר ניקולאי השני, הצאר האחרון לבית רומנוב, שנרצח בידי הבולשביקים ב-1918. הוא גם היה המנהיג הרוסי הראשון שלו ניסיון במגזר הפרטי.
אך עם כל הכבוד לשיאים ההיסטוריים, המושך בחוטים בקרמלין לא היה כנראה אף פעם מדבדב, אלא פטרונו הפוליטי, איש השירות החשאי הסובייטי לשעבר שלא פעם הואשם בפגיעה בדמוקרטיה בארצו. ולאלו שהטילו בכך ספק וסברו שמדבדב פעל על דעת עצמו ממרומי מושבו כשליט רוסיה הרשמי, הרי ששנותיו בתפקיד הנשיא מראים בדיוק ההיפך. ודוגמאות לכך לא חסרות.
"הרובין של באטמן"
בסוף שנת 2008, שנת בחירתו של מדבדב לנשיא רוסיה, שיגרה השגרירות האמריקנית במוסקבה מברק המתאר את היחסים בין הנשיא לבין ראש ממשלתו פוטין בלשון ציורית מאוד. "מדבדב חיוור והססן ומתנהג כמו 'הרובין של באטמן'", נכתב במברק האמריקני שהודלף לאתר ההדלפות ויקיליקס ולמייסדו ג'וליאן אסאנג'. כלומר, האמריקנים האמינו שהנשיא הרוסי הוא לא יותר מאשר עוזרו הכנוע של ראש ממשלתו, בדומה לרובין, עוזרו הכנוע של גיבור העל ההוליוודי.
במברקים מהשגרירות במוסקבה למחלקת המדינה תואר פוטין גם כ"זכר אלפא" שמנהל את המדינה ביד רמה דרך זרועות הביטחון". במסמך אחר צוטט שר ההגנה רוברט גייטס כאומר ש"הדמוקרטיה הרוסית נעלמה".
גם שליט ברית המועצות לשעבר, מיכאל גורבצ'וב, תיאר לא פעם את מערכת היחסים המיוחדת בצמרת הקרמלין ואת השליטה של פוטין על הנשיא. "נשיא רוסיה, מדבדב, נמצא תחת שליטתו הכוחנית של ראש הממשלה פוטין", אמר גורב'צוב בהזדמנות אחת והסביר: "קצין הקג"ב לשעבר מונע ממדבדב ליישם את תוכניתו לרפורמות מודרניות ברוסיה. תוכניתו של הנשיא בכלכלה, פוליטיקה ותחומים נוספים היא תוכנית טובה, אבל האפשרויות של הנשיא מוגבלות. פוטין מנטרל אותו".
ואם לא די בכך, בשנה שעברה רמז פוטין שהוא הולך לשוב לקדמת הבמה ברוסיה. בראיון לעיתון "קומרסנט" הודה ראש הממשלה הרוסי שהוא מתעניין במערכת הבחירות הבאה ב-2012 יותר משאר אזרחי רוסיה, אך סירב לציין במפורש מה תוכניתו לעתיד.
כאשר נשאל אם הוא לא מודאג מהבחירות לנשיאות, השיב פוטין: "לא, זה מעניין אותי, כמו... רציתי לומר שזה מעניין אותי כמו כולם, אבל למעשה זה מעניין אותי יותר מאת שאר האנשים. אבל אני לא רוצה להפוך את זה לאובססיה. הדבר הכי חשוב הוא שכל הבעיות האלה הקשורות ל-2012 לא יסיטו אותנו ממסלול הפיתוח היציב".
אך אם, כדבריו, אין לפוטין אובססיה לנשיאות, קשה להסביר מדוע הוא רץ שוב לתפקיד. פסיכולוגים ומנתחי אישיות יגידו כי התשובה לכך טמונה כנראה באופיו המצ'ואיסטי - האיש אוהב כוח ורוצה לחזור להנהגת המדינה באופן רשמי. ולפי שעה, לא נראה שיש מי שיוכל לעצור בעדו כל זמן שהחוק עומד לצדו.
מרגע שישוב פוטין לכס הנשיא הוא לא צפוי לעזוב אותו כל כך מהר ולמעשה להישאר בו עד 2018 לפחות ואפילו עד 2024. הסיבה לכך היא שהפרלמנט הרוסי - ביוזמת מדבדב עצמו, כמה מפתיע - האריך בסוף 2008 את כהונת הנשיא לשש שנים. המשמעות - פוטין יכול, על פי החוק, לכהן שתי קדנציות רצופות נוספות. אם כך יהיה הדבר, כנראה שהאמצעים יקדשו את האובססיה שלו לכוח ויצדיקו את הבחירה במדבדב למחליפו.
מדבדב אולי מתח מדי פעם ביקורת על מדיניותו הריכוזית של ראש הממשלה ואולי אף תקף את יחסו לזכויות אדם, אך ייתכן והכול היה חלק ממשחק מכור שדאגו השניים לשחק. ועל אף שלא ניתן להוכיח זאת לפי שעה, ייתכן שהחלטתו של מדבדב להמליץ על פוטין לתפקיד הנשיא הבא מוכיחה את מה שבכל העולם ידעו תמיד. הכתובת הרי תמיד הייתה כתובה על מסך הברזל הרוסי, אך היום דאג הנשיא הרוסי להדגיש אותה בצבעים זוהרים: "אני בסך הכול באתי לכאן כאורח".
לפנייה לכתב/ת 
