מדוע חוגגים את ראש השנה במשך יומיים?

שאלה:

מדוע ראש השנה הוא יומיים, הרי בתורה נאמר רק יום אחד?

תשובה:

הלוח היהודי מיוסד על מולד הלבנה, ובית הדין שבארץ ישראל היה מקדש את החודש על-פי עדים, שהעידו על ראיית מולד הירח. מכיוון שמולד הלבנה חל בכל 29 ימים וחצי, יש חודשים בעלי 29 ימים, ויש בעלי 30 יום. לדבר זה משמעות רבה בקביעות החגים והמועדים.

כיצד היו מודיעים בימים ההם על זמן תחילת החודש? בראשונה היו משיאים משואות על ראשי ההרים - כדי להודיע לגולה אימתי נקבע ראש חודש "ועל-ידי כך היו יודעים כל בני הגלויות הקרובים והרחוקים את קביעות החודש - ולא היו עושים אלא יום טוב אחד בכל מקום, כדין תורה.

"משקלקלו הכּוּתים והדליקו אף הם משואות שלא בזמן החודש כדי להטעות את ישראל, ביטלו את המשואות והתקינו שיהיו שלוחים יוצאים לגולה להודיע שם את זמן קביעות החודש, ובני המקומות הרחוקים שלא הגיעו אליהם השלוחים עד יום טוב, היו עושים שני ימים טובים מפני הספק, לפי שלא היו יודעים באיזה יום קבעו בית דין את החודש, ונקראו שני ימים טובים של גלויות, לפי שאין עושים אותם אלא בני הגלויות הרחוקים מבית דין". (אנציקלופדיה תלמודית כרך כג).

אולם בארץ ישראל, כיוון שאפשר היה להודיע במהירות על קידוש החודש, קיימו את החגים רק במשך יום אחד, כפי שנאמר בתורה.

מה קורה כשהחג בראש חודש?

הדבר נכון לגבי כל החגים החלים באמצע החודש, אולם שונה ראש השנה, מפני שהוא חל ביום הראשון של החודש, ואין זמן להודיע מתי קידשו את החודש. "מפני שבית דין הגדול היו מקדשין את החודש על פי עדים שראו מולד הלבנה - קיבלו עליהם קדושת יום טוב מיד עם כניסת הערב שאחרי יום כ"ט אלול, מִספק שמא יבואו עדים למחר ויקדשו אותו היום.

באו עדי החֹודש - היה אותו היום קוֹדש, ולמחר חול. אם לא באו באותו היום, נתקדש יום מחר, ונתברר הדבר למפרע שיום אתמול היה חול.

וכדי שלא יבואו העם לזלזל בקדושת יום ראשון, שיש בה ספק עד שבאים עדי ראיית מולד הלבנה - עמדו נביאים ראשונים ותקנו קדושת ראש השנה קבועה וקיימת שני ימים בכל שנה, ויש בהם איסור מלאכה, מצוות תקיעת שופר ותפילות היום. ושני ימים אלה של ראש השנה נקראים יחד: "יומא אריכתא", כלומר, יום ארוך של שני "מעת לעת" (=יממה) וקדושת שניהם קדושה של ודאי היא, ולא קדושה מספק" (ספר התודעה פרק ראשון)

וכן כתב הרמב"ם: "יום טוב של ראש השנה, בזמן שהיו קובעין על הראייה, היו רוב בני ארץ ישראל עושין אותו שני ימים מספק. לפי שלא היו יודעין יום שקבעו בו בית דין את החוֹדש, שאין השלוחין יוצאין ביום טוב: ולא עוד, אלא אפילו בירושלים עצמה, שהוא מקום בית דין, פעמים רבות היו עושין יום טוב

של ראש השנה שני ימים; שאם לא באו העדים כל יום שלושים, נוהגין היו באותו היום שמצפין לעדים, קוֹדש, ולמחר קוֹדש:

"והואיל והיו עושין אותו שני ימים ואפילו בזמן הראיה, התקינו שיהיו עושין - אפילו בני ארץ ישראל - אותו תמיד שני ימים בזמן הזה שקובעין על החשבון. הנה למדת שאפילו יום טוב שני של ראש השנה בזמן הזה, מדברי סופרים". (הלכות קידוש החודש פרק ה)

אף על פי, שבזמן הזה אנו קובעים את התאריך לפי חישוב, ויודעים כי חודש אלול הוא 29 ימים בלבד, ומונים יום ראשון של ראש השנה כ-א' בתשרי - עם זאת, חכמים השאירו את התקנה בעינה - ובתקווה שיחזור במהרה קידוש החודש על פי הראייה.

סיכום

בגלל הספק באיזה יום יחול ראש השנה, התקינו חכמים לעשות את ראש השנה יומיים, ותקנה זו ממשיכה גם בימינו (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).

• לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.