"רובוקופ": בשירות משטרת הזיכרונות
לאן נעלם פיטר וולר מאז שנכנס לחליפה הרובוטית שתפר לו פול ורהובן? ומי מהפושעים שנלחמו בו התגלגל לפוינט פלייס של "שנות ה-70"? המדור לחיפוש כוכבים חוזר ל"רובוקופ"
ריכוזיות, שלטון תאגידים והפרטה - כל אלה הם נושאים שעלו סוף סוף על סדר היום הישראלי. בתקופה בה העברת ניהול רשויות החוק, המשפט והאכיפה לידי גורמים פרטיים עולה על הפרק, כדאי אולי לחזור אחורה ל-1987, עת יצא לאקרנים "רובוקופ". מלבד היות הסרט נקודת ציון בנוף האקשן האמריקני ובביוגרפיה של הבמאי ההולנדי פול ורהובן (סרטו הראשון בארצות הברית), הוא חושף את הקשר בין שחיתות תאגידית לפשע ברחובות. עבריינות טובה לביזנס.
כתבות נוספות במדור לחיפוש כוכבים :
העתיד של הלוחמה בפשע: הטריילר של "רובוקופ"
הסרט מספר את סיפורו של השוטר אלכס מרפי, שנפגע אנושות בקרב עם כנופיית עבריינים ועובר הליך כירורגי רדיקלי שהופך אותו לשילוב אנושי-רובוטי בשירות משטרת דטרויט העתידנית. הוא ממגר את הפשע בחוץ, אך לא את התככים שבתוך התאגיד שיצר אותו ומבקש לנצלו לעשיית רווח וכוח. גם בגלל אקטואליות הנושא, צפוי לצאת ב-2013 רימייק לסרט, שהפך לטרילוגיה. הבמאי חוסה פאדילה אמר שהוא רוצה את מייקל פאסבנדר כמרפי - אנחנו נחזור למקור.
רובוקופ/אלכס מרפי: פיטר וולר
כשוולר, בחור גבוה וצנום, ניגש לאודישן לתפקיד הראשי בסרט, הוא ידע שלא נדרש ממנו יותר מדי עומק. הוא קיבל את התפקיד לבסוף בגלל הרזון שלו - ממדי גופו איפשרו לו להיכנס לתוך החליפה המשוריינת ולהתנהל בה בחופשיות. לזכותו עמדו ביצועיו בתפקיד הראשי בסרט הקאלט מ-1984 "The Adventures of Buckaroo Banzai Across The 8th Dimension", כסופר-הירו שהוא גם רוקיסט רופא-מנתח. מספיק מבורדק בשביל להיות רובוקופ.
אבל וולר (64) אינו בחור רדוד וגם אינו ממש מתחבר לפוסט-מודרניזם, שעולה מדמויות אלה שגילם וגם מזו של ביל לי ממותחן ההזיה של דיוויד קרוננברג, "ארוחה עירומה". בשנים האחרונות פנה לקריירה אקדמית ואף הופיע בערוץ ההיסטוריה. הוא מתמחה באמנות של רומא העתיקה, ועתיד להשלים דוקטורט בנושא. לא שהוא מוותר על תפקידיו בקולנוע. כשחקן ובמאי - ב-1993, הוא אף היה מועמד לאוסקר על סרטו הקצר "Partners".
אזרחי דטרויט רוצים פסל של רובוקופ
לוולר הטקסני יש גם קשר כלשהו ליהדות. ב-1977 גילם קצין נאצי במסווה של מנהיג יהודי בסדרה "לו גרנט". זה היה לפני מערכת היחסים שלו עם ברברה סטרייסנד. אחר כך, ב-2005 דווקא גילם רבי בסרט "Man of God" של ג'פרי לוי. עוד השנה ייצאו שני סרטי פעולה חדשים בכיכובו, "Forced to Fight" ו-"Dragon Eyes", מין המשך למסורת רובוקופ שלו, כפי שחזרה וצצה בקמפיין שלו לטובת הקמת פסל לזכר השוטר הממוכן בדטרויט.
ננסי אלן: אן לואיס
הצלע הנשית של רובוקופ, השותפה של מרפי לשעבר, היתה שחקנית מנוסה ומוערכת יותר מאשר וולר. אלן (61) הגיעה עם רזומה שכלל זוגיות עם בריאן דה פלמה וגם שיחקה בסרטיו "קארי", "לבוש לרצח", ו"התפוצצות". וכן בקומדיה של סטיבן שפילברג "1941". ב"רובוקופ" סטתה מקולנוע איכותי לכיוון האקשן להמונים, וזכתה להופיע בשלושת סרטי הטרילוגיה. מנגד, הצעות משמעותיות הלכו ופחתו, אלא אם כן התפקיד ב"פולטרגייסט 3" נחשב כזה.
ב-1998 אלן נישאה לקבלן בניין עשיר וכשהתגרשה ממנו אחרי תשע שנות זוגיות, התפנתה לפעילות ציבורית כפעילת איכות סביבה קולנית ולא מזמן התמנתה גם כמנכ"ל מרכז למלחמה בסרטן השד.
רוני קוקס: דיק ג'ונס
הנבל הראשי מבין רבים הוא נשיא תאגיד OCP, שמבקש לכפות את הרובוטים שלו על מערכת אכיפת החוק האנושית. הוא לוהק לתפקיד דומה ב"זיכרון גורלי". ב"קפטן אמריקה" מ-1990 דווקא גילם דמות חיובית, כנשיא ארצות הברית. בגיל 73, קוקס ממשיך בקריירת הקולנוע והטלוויזיה שלו (הופעה ב"עקרות בית נואשות" בין השאר), אך מתרכז דווקא באהבתו הגדולה - המוזיקה. ומופיע ברחבי העולם כזמר פולק. בשנה הבאה תוכלו לפגוש אותו באירלנד.
מיגל פרר: בוב מורטון
יוצרו של דגם רובוקופ הוא פרר, שזכה להצלחה הגדולה ביותר כנראה מכל חברי הקאסט. הוא התחיל בתפקידים קטנים בתחילת שנות השמונים, שכללו בין השאר הופעה ב"מסע בין כוכבים 3". אחרי "רובוקופ" מעמדו השתדרג בקולנוע ובטלוויזיה ופרץ מעבר לסרטי המדע בדיוני והפנטזיה עם תפקידים ב"טראפיק" ו"המועמד ממנצ'וריה". הוא גם מצא את עצמו משתלב בהפקות הטלוויזיה של "ליגת הצדק", עם גיחות ב"סופרמן", "באטמן" ובקרוב "ספיידרמן".
דן או'הרליהי: נשיא התאגיד
כל הפקת מדע בדיוני רצינית זקוקה כנראה לשחקן איכות ותיק שיכשיר אותה כיצירת קולנוע (ואם אפשר, שיהיה בריטי), ואת המשבצת הזאת תפס ב"רובוקופ" או'הרליהי האירי (וכך גם בסרט הקאלט "The Last Starfighter" מ-1984, שם גילם טייס-חייזר). הרבה לפני, הופיע ב"איש המחתרת" של קרול ריד. ב-1947 ערך בכורה אמריקנית ב"מקדאף" של אורסון וולס, ושבע שנים לאחר מכן היה מועמד לאוסקר על תפקידו כרובינזון קרוזו בסרטו של לואיס בונואל.
אחרי "רובוקופ", הבליח שוב כשחקן איכות ב"מתים" של ג'ון יוסטון, ואחרי "רובוקופ 2" הצטרף לקאסט של "טווין פיקס" של דיוויד לינץ'. ב-2005 הוא סיים את חייו בגיל 85 בשיבה טובה על חוף הים של מאליבו בקליפורניה.
קורטווד סמית': קלרנס בודיקר
עוד אחד מהנבלים בסרט והאכזרי שבהם הוא רב המרצחים בודיקר, אבל לנו הוא מוכר בעיקר כאב הרגזן של אריק פורמן מ"שנות ה-70". מתברר שמאחורי החזות התמימה של רד פורמן מסתתר ברנש קשוח ומפוקפק כפי שהתגלה ב"רמבו 3", שם כיכב לצד ששון גבאי שלנו. חברותו עם סילבסטר סטאלון הביאה אותו גם לקומדיה המטופשת "אוסקר". עוד הופיע בסרטים "מבצר", "בוקסינג הלנה" ו"עת להרוג".
בטלוויזיה הוא השתלב היטב בתפקידים קומיים וגם בכאלו רציניים יותר כמו בסדרות "24" ו"האוס", וגם הוא נקשר ב"ליגת הצדק" של גיבורי העל. כיום בגיל 68 הוא עובד עבור קבוצת הבייסבול שיקגו ווייט סוקס ותורם את קולו לקמפיין שלה.
פול מקריין: אמיל אנטונובסקי
קשה להאמין שהבריון האלים שמסיים את דרכו כעיסה דביקה, התחיל את דרכו כמונטגומרי מקנייל - הג'ינג'י החביב מ"תהילה". מאז ימי "רובוקופ" הפך מקריין (50), כמו פרר וסמית', לשחקן מצליח בטלוויזיה האמריקנית, וכיכב בתפקידים ראשיים ב"אי.אר" ו"24" (כאחיו של ג'ק באוור).
ריי ווייז: לאון נאש
את ההסמכה שלו כאיש רע ומרושע עשה ווייז ב"רובוקופ" כחבר בצוות של בודיקר, אולם לשיאו הגיע זמן קצר לאחר מכן בסדרה של דיוויד לינץ' "טווין פיקס", בה גילם את לילנד פאלמר (אביה של המנוחה, לורה פאלמר). תפקיד זה הכתיב את הקריירה שלו ומחק את זה הזניח יחסית מהסרט של ורהובן, וסידר לו אינספור תפקידים במסך הקטן ובזה הגדול - בדרך כלל בדמויות של ברנשים מפוקפקים ומושחתים למיניהם, חלקם בתפקידי מפתח.
אבל ווייז (64), שחקן פעיל ופורה, לא זכה כמעט להופיע בתפקידים משמעותיים בהפקות הוליוודיות גדולות. לאחרונה גילם את שר החוץ האמריקני ב"אקס-מן: ההתחלה" וכמו קוקס, גם את סגן נשיא ארצות הברית ב"24" (גם הוא היה שם) והוא צפוי לככב בעוד סרטים רבים (שלא תשמעו עליהם כנראה) שאמורים לצאת אוטוטו וביניהם "קטיפה שחורה" של טים פאפה, בו מופיעה גם שרי גבעתי.
ג'סי גוינס: ג'ו קוקס
הצלע הרביעית בחבורה של בודיקר הוא קוקס השחור (פושעים, אבל פוליטיקלי-קורקט) וכמו כל חברי הכנופיה, גם הוא הופיע בסדרה "24". השינוי בקריירה של גוינס, שהתחילה בעיקר בסדרות אקשן (ביניהן "The Greatest American Hero") ומותחנים זולים. "רובוקופ" שידרג את מעמדו ופתאום הוא לוהק ל"פרסידו" (עם קווין קוסטנר) ו"משחקים פטריוטים" (עם האריסון פורד).
רוברט דוקווה: סמל ריד
ואם בפוליטיקלי-קורקט עסקינן הרי אין פלא שגם במשטרת דטרויט העתידית, המפקד מגולם על ידי שחקן שחור - דוקווה, שעבר כברת דרך מאז פרץ כסרסור קינג ג'ורג' בסרט הבלאקסלויטיישן "קופי" מ-1973 (כיכב לצד פאם גריר). הוא המשיך כחביבו של רוברט אלטמן, שליהק אותו ל"נאשוויל", "באפלו ביל" ו"תמונות קצרות". הוא היה אחד משלושת השחקנים היחידים, לצד ננסי אלן ופלטון פרי, שלקח חלק בכל אחד משלושת סרטי טרילוגיית "רובוקופ".
לצד פעילותו על המסך, פעל מאחורי הקלעים לקידום שחקנים אפרו-אמריקנים. הוא היה חבר בהנהלת איגוד שחקני המסך האמריקני במשך עשר שנים וקידם מטרה זו. ב-2001 שיחק בסרטו האחרון "גלאם" וב-2008 מת בגיל 74.
פלטון פרי: דונלד ג'ונסון
על פי החוק יש לשמור מקום למיעוטים גם בדירקטוריונים ולכן גם פרי מצא מקום אפילו בהנהלה המושחתת של OCP. הוא דווקא היה מהנציגים החיוביים בה. לפני שהכיר את רובוקופ, הכיר את הגרסה האנושית שלו - קלהאן בגילומו של קלינט איסטווד בסרט השני של "הארי המזוהם" (1973). אחרי "רובוקופ" נראה שנמאס לו מסרטי משטרה ופשע ופתאום מצא עצמו בקומדיה "טיפשים ללא הפסקה". כיום, בגיל 66 הם כבר לא פעיל בשואו-ביזנס.
דל זמורה: קפלן
זמורה הגיע ל"רובוקופ" אחרי כמה תפקידים קטנים במותחנים וסרטי אימה (וגם ב"סיד וננסי", שם גילם טרנסווסטייט מכסיקני) וכזה גם היה תפקידו אצל ורהובן, כשוטר זוטר. למען האמת, כך נראית פחות או יותר כל הקריירה שלו. לרוב הוא מנצל את ידיעת הספרדית כדי לגלם דמויות של גרינגוס למיניהם. מיגל, רופינו, לורנזו, פונצ'ו, דון ברטולו (דמותו ב"דם אמיתי") ורודריגו - כולם שמות לטיניים של תפקידיו האחרונים, ודווקא ב"רובוקופ" הוא קפלן, יהודי?
(צילומים: MCT ו-GettyImages)
