"חוק חינוך חינם לגיל הרך - סחורה משומשת"
המלצותיה ועדת טרכטנברג יתפרסמו היום, אך אנשי חינוך מביעים פסימיות באשר ליישום חוק חינוך חינם לגיל הרך - שנחקק ב-1984 ונקבר מאז בחוק ההסדרים. יוסי שריד: "קודם יבוא המשיח". אמנון רובינשטיין: "יהיה עצוב מאוד אם החוק לא ייושם"
יש לנו חדשות-ישנות בשבילכם: מנואל טרכטנברג לא הגה את חוק חינוך חובה חינם מגיל 3. החוק כבר נחקק ב-1984, אך נקבר מאז שנה אחר שנה בחוק ההסדרים, ויושם באופן חלקי בלבד רק ביישובי הפריפריה. בשיחה עם ynet מותחים אנשי חינוך, בהם שרים לשעבר, ביקורת על המלצות ועד טרכטנברג, וקובעים כי המלצתה לגבי חוק חינוך חינם מהווה בסך הכול מיחזור.
בקרב אנשי המקצוע ניכרת פסימיות ביחס לסיכוי לממש את ההמלצות, וגם ביחס להמלצות עצמן, מרגישים אנשי המקצוע פספוס. ynet יעביר בשעה 17:00 בשידור חי את מסיבת העיתונאים בה יציג טרכטנברג את המלצותיו.
מחאת האוהלים - כותרות אחונות ב-ynet:
- אנשי האוהלים מחוץ לת"א: "נישאר עד הבחירות"
עוד בערוץ החדשות :
| דרישות ראשי המחאה | המלצות ועדת טרכטנברג | המצב החוקי |
| חינוך חינם מגיל חצי שנה (וחופשת לידה של חצי שנה) | חינוך חינם מגיל 3 תוך 5 שנים | חוק חינוך חינם מגיל 3 קיים מאז 1984 ויושם רק ב-30% מהגנים |
| ביטול מימון המדינה לחינוך פרטי (חרדי ו"ייחודיים") | אין התייחסות | החוק מתנה מימון לבתי ספר חרדיים בלימודי ליבה, לא מיושם |
| מעבר הדרגתי ליום לימודים ארוך | מעבר הדרגתי ליום לימודים ארוך | קיים ב"אופק חדש" ובהמלצות של ועדות קודמות שלא יושמו |
| ביטול תשלומי הורים והלאמת שירותים פרטיים בבתי הספר | לא מוזכר | יש ויכוח אם תשלומי ההורים חוקיים |
שר החינוך לשעבר, יוסי שריד, אמר בשיחה עם ynet כי "אם אכן יינתן חינוך חינם לגילאי 3-4 אז זו תהיה בשורה חיובית מאוד, אך על פי המסתמן, מדובר בשינוי שיחולל בהדרגה ואני כבר למוד ניסיון - ברגע שאומרים בהדרגה, אז לא ברור מה יהיה קודם, חינוך חינם לגיל הרך או ביאת המשיח".
בהתייחסו למחאה החברתית-כלכלית, אמר כי "לפעמים אני מתקנא למה המחאה לא קמה בזמני, כי תמיד התפלאתי למה אזרחי ישראל מקבלים על עצמם תנאי חינוך בלתי מתקבלים על הדעת. בכל אופן, בכל הקשור ליישום החוק, אני לא האדם הכי אופטימי וזה לא משום שהפסימיות טבועה אצלי בגנים, אלא זה עניין של ניסיון".
גם שר החינוך הנוכחי, גדעון סער, התייחס לאחרונה לנושא ואמר כי "החוק לסבסוד גני הילדים הוקפא במשך שנים רבות שלא בצדק ומשיקולים תקציביים". בכינוס עם אנשי חינוך שנערך ביבנה, הוסיף סער כי "מדובר במהלך מאוד משמעותי ואני מאמין שזה יאומץ בממשלה, שכן זה ניתן לביצוע במספר פעימות על פי אשכולות סוציו-אקונומיים".
יו"ר המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, הביע אף הוא פסימיות באשר לסיכויים ליישם את החוק. "מדובר בצעד
חשוב, אך לצערי יש בי מידה רבה של סקפטיות שכן כמה פעמים אפשר למכור את אותה סחורה משומשת? החוק קיים כבר שנים רבות ובכל פעם הוא נקבר בחוק ההסדרים".
ראשי המאבק החינוכי עצמם טענו כי "מסקנות הוועדה פיספסו לחלוטין הזדמנות גדולה לחולל מהפכה בחינוך". לדברי אמנון רבינוביץ', מורה וממובילי המאבק לשינוי מערכת החינוך, "על אף ההבטחות הגדולות, נראה שהוועדה הסתפקה במיחזור חוקים קיימים והמלצות ישנות שהיו צריכות להתממש כבר מזמן. לצערנו, הוועדה הפקירה את ההזדמנות לשפר את איכות החינוך הציבורי ולבלום את תהליכי ההפרטה בו".
פרופ' יאיר נוימן, ראש החוג לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, הוסיף כי "ברור לחלוטין שחינוך חינם זה דבר מבורך, שישפיע בעיקר על כיסם של זוגות צעירים, אבל זה לא קשור ישירות לבעיות המרכזיות של מערכת החינוך ומבחינה זו נראה כי מדובר בכסף קטן שישמש כעלה תאנה". לדבריו, "מערכת החינוך סובלת מבעיה קשה של מחסור במקצוענות ועדיף היה לו הכספים היו מושקעים בשיפור התשתיות בבתי הספר היסודיים ובשיפור מיומנויות הלמידה במקצועות הליבה".
פרופסור אמנון רובינשטיין, שר חינוך אחר מהעבר, הוסיף כי "מדובר בהמלצות מאוד חשובות. לא מדובר בקוסמטיקה, אלא בטיפול שורש שעשוי להביא לתפנית בחברה הישראלית. בשיחות עמי בעבר, תמך ראש הממשלה בנושא. כמובן שיש בעיות כספיות, אך ברור לכל שזה יהיה עצוב מאוד אם גם הפעם החוק לא ייושם".
לפנייה לכתב/ת 
