פסיכיאטר אנגלי בליגה ג'
זו לא התחלה של בדיחה. תכירו את ד"ר מייקל בנימין ,(67) יו"ר הפועל אורנית, שמסתובב עם טלפון על החזה ובאצטדיון שלו אסור לעשן. "בהתחלה השחקנים לא הבינו מאיפה נפלתי עליהם"
- הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
- הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק
- אתם בוחרים את ספורטאי השנה
- לתקצירי ליגת העל
בנימין בן ה67- גדל בלידס, אנגליה. הוא שיחק בקבוצות חובבים יהודיות, עלה לארץ בגיל ,25 ועם השנים היה ממקימי המועצה באורנית. לפני כשנה הוא צורף להנהלת קבוצת הכדורגל.
בסוף השבוע האחרון אירחה אורנית את בית"ר פ"ת, שטרם הפסידה. בנימין מסתובב על המגרש עם כובע מצחייה על הראש וטלפון נייד תלוי על החזה, ומספר כמה הוא אוהב את השחקנים. "זה הבלם שלנו, יוסי זיגדור, עו"ד במקצועו," הוא אומר בגאווה. "בשבילי הוא בקנבאואר. יש לו קלאסה כמו לכוכב הגרמני."
עוד ב-ynet ספורט:
- לפני המשחק מול מכבי חיפה: הוב סטיבנס מונה למאמן שאלקה
- מכבי חיפה: יניב קטן חולה ולא ימריא למשחק מול שאלקה
- מכבי נתניה מרוצה מפינאס: "מזכיר את מסיללה"
המגרש באורנית הוא הראשון בישראל שבו מוצב שלט ביציע: העישון אסור. למשחק שבו ביקרנו הגיעו 15 אוהדים. משטח דשא מטופח כמו בבלומפילד.
"היום יש מזג אוויר אנגלי, כמו שאני אוהב," הוא אומר לנוכח הטפטוף הקל. כשאנחנו שואלים מה הביא אותו לאורנית, הוא אומר: "אורנית זו התגשמות כל היופי הישראלי. פה אני מגשים את עצמי עם הנוף והאווירה המיוחדת של המקום."
בנימין הוא פסיכיאטר בפנסיה, אבל עושה חלטורה בהוסטל ובוועדות של משרד הבריאות. רצינו לדעת איך השחקנים מקבלים את זה שהיו"ר שלהם פסיכיאטר. "בהתחלה הם לא הבינו מאיפה נפלתי עליהם," הוא אומר. "אבל כשראו שאני מדבר בשפה שלהם, שאני מבין את המשחק ושאני לא בא להיות הפסיכיאטר של הקבוצה, החיבור בינינו נהיה מצוין. אני אוסר על הבחורים לקרוא לי ד"ר. מעדיף שיקראו לי מייקל. מניסיוני לפעמים אני מדבר איתם על אחריות ברגעים קריטיים של המשחק, אבל זה קרה רק פעמיים."
- הנאומים לא ממש עזרו במשחק שבו ביקרנו. אורנית לא הצליחה לשמור על יתרון מוקדם, והמשחק הסתיים ב.1:1- אז מה בעצם אתה עושה במועדון?
"אני שר החוץ של הפועל אורנית. למשל, עכשיו תפסת אותי בדרך למרכז הפועל ולהתאחדות, בקשר להקמת קבוצת בנות במועדון. אני גם איש הקשר מול המועצה, בכל הקשור לטיפול בקבוצה, בכספים וכדומה. זה עיקר העבודה שלי. אני גם מטיף
לאחווה בין יהודים לערבים. כשאני מגיע למשחק, אני מרגיש כמו אוהד, לא כמו יו"ר. אני יכול לדבר עם שחקנים בסלנג שלהם, בסגנון שלהם, אבל לא אעביר להם שיחות נפש. לעולם לא אגיד לשחקן איך לשחק, כי בשביל זה יש את המאמן."
- קיבלת פעם לטיפול שחקן כדורגל?
"לא יצא לי, וגם לעולם לא אטפל בשחקן שלי ולא אכנס איתו למערכת יחסים קרובה במסגרת עבודתי. זה לא בריא ששחקנים ייצרו מערכת יחסים קרובה ליו"ר, כי זה עלול לתת להם הרגשה שהם יותר חזקים מהמאמן, וזה לא ארצה שיקרה."
- היית רוצה להיות יו"ר בליגת העל, נניח של מכבי ת"א?
"חס וחלילה. אני מתחבר רק לאורנית. גם אם יציעו לי לנהל את מכבי ת"א, לא אבוא. למה? כי מי שגדל על כדורגל אנגלי, לא יכול פתאום לראות מכבי ת“א. הכדורגל בארץ לא ברמה, הרבה עושים פוזות. לקבוצות ליגת העל יש מה ללמוד מהפועל אורנית, איך מלכדים מועדון כדי שהשחקנים יזדהו איתו, ואיך מנהלים במסירות נפש ולא כדי להרוויח. זה גם מה שהיה לנו בלידס, כשאני שיחקתי. קראו לנו ג'ודן (יהודים) וצחקו עלינו כי נחשבנו לחלשים, אבל היינו מלוכדים ונהנינו מכל רגע."
ד"ר בנימין רואה בהפועל אורנית גם מודל לחיקוי בתחום החינוך. הוא וחבריו להנהלה מגבשים בימים אלה פרויקט משותף לקבוצת הנוער עם קבוצה מכפר קאסם, ולאחר עונה אחת של אימונים משותפים שתי הקבוצות אמורות לצאת יחד למצעד החיים בפולין.
מתחילים מ-א'. מדור חדש על הליגות הנמוכות - היום ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
