השמש והירח מברכים את שנת תשע"ב
איך קובעים מתי מתחילה שנה חדשה? שאלה סבוכה, משום שלוח השנה העברי, זה שירשנו מציביליזציות עתיקות, מושתת הן על תנועת הירח והן על תנועת השמש. יגאל פת-אל עושה סדר בימות השנה
השבוע תחל שנה עברית חדשה, פשוטה ולא מעוברת: התשע"ב. מדוע "פשוטה"?
הלוח העברי שונה מהלוח האזרחי בכך שהוא מושתת הן על מחזור מופעי הירח והן על המהלך המדומה של השמש סביב כיפת השמים. השילוב בין שני הלוחות, האחד קובע את מהלך החודשים לפי מופעי הירח והאחר מושתת על הצורך להתאים את הלוח לעונות השנה, דרש התאמה של חגי ישראל המושתתים על מופעי הירח לעונות השנה, הנקבעות על ידי השמש. כך נולד לוח שנה ירחי-שמשי, מורכב ביותר.
הלוח מושתת על מופעי הירח קדום מאוד והיה ללוח העיקרי בתרבויות עתיקות כגון סין והודו, אם כי היו גם לוחות המבוססים בעיקר על השמש, דוגמת הלוח המצרי. ראשיתו של הלוח העברי בעמק הפרת, שם היה מושתת על מופעי הירח. גם קבוצות הכוכבים הראשונות ציינו רק את הכוכבים הבהירים (29 במספר) המצויים סמוך למסלול הירח.
המעבר ללוח שנה ירחי-שמשי, המבוסס על עונות השנה, נולד כנראה עם המעבר לחקלאות, אז היה צורך להתאים את הלוח גם למחזור השמש. כך נוצר הלוח העברי המשלב את המחזורים הירחי והשמשי לכלל לוח אחד – ירחי-שמשי. הלוח אינו מושלם מכמה סיבות:
- החודש הראשון בשנה לפי הלוח העברי הקדום הוא ניסן, חודש האביב שהוא גם חודש יציאת מצרים. בעת יציאת מצרים מקבלים בני ישראל הנחיות כיצד יש לקדש את הירח החדש אך רק מאוחר יותר הוזזה תחילת השנה לחודש תשרי. רמז להכפפת הלוח העברי לעונות השנה הוא שחודש ניסן אמור לחול בחודש האביב, כלומר, תוך חודש מיום שוויון האביב החל בשלהי חודש מרס. מכאן, שיש להכפיף את מועדי החגים ללוח השמשי.
- אורכם הממוצע של 12 חודשי ירח סינודי (המחזור שמבוסס על מופעי הירח, ממולד למולד), שכל אחד מהם הוא 29.5306 ימים, הוא כ-354 ימים. אורך השנה הטרופית לעומת זאת (הנמדדת בין שני מעברים של השמש בנקודת שוויון האביב על כיפת השמים) הוא 365.24219 ימים. לכן, בין שני הלוחות יש הפרש של כ-11 ימים.
- שלושת הרגלים הם חגים חקלאיים. למשל, שבועות שהוא חג הקציר חל בתחילת הקיץ, ולכן הלוח חייב להיות כפוף לעונות השנה. מאידך, מועדי ישראל חייבים לחול גם בחודשים העבריים המבוססים על מופעי הירח. בעיקרון כל ראש חודש וכן ראש השנה חלים מיד לאחר מולד הלבנה.
מתווכחים על הירח
על כל אלה חל אילוץ נוסף: לפי האמונה היהודית ראש החודש חל כאשר הירח החדש (מיד לאחר המולד) נראה בפועל על ידי שני עדים שלפיהם הכריז בית הדין הגדול על תחילת החודש.
עיקרון זה מעוגן בהלכה התלמודית: כזה ראה וקדש. פרשנות זו היא עבור הפסוק: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים' (שמות יב' א-ב).
לפי האמונה היהודית, זו הפעם הראשונה שבה העביר ה' אל משה את סוד העיבור ואת הבסיס לקביעת השנה העברית. לפי התלמוד, להיראות הירח בן יומו יש חשיבות (המילה "כזה" מתייחסת לכך בדיוק). בנוגע להלכה זו היו מחלוקות רבות בין הפרשנים שנסובו בעיקר על גיל הירח שבו אמורים לקדש את ראש החודש.
יש הטוענים שהכוונה היא ליכולתו של משה רבנו לראות ירח שגילו 6 שעות מהמולד בלבד, אך כיוון שבן תמותה אינו יכול לראות ירח כה דקיק, הסמוך כל כך לשמש, מפרשים שבכך טמון סוד העיבור שהועבר למשה רבנו.
לוח שנה חדש
משנחרב בית שני ומרבית היהודים בארץ ישראל נפוצו בגולה, נוצרה בעיה גדולה בקביעת ראש החודש לפי עדים והיה צורך בפתרון שיאפשר עקביות בקביעת מועדי ישראל וכן באחידות מניין השנים בין התפוצות השונות. הפתרון חל במאה הרביעית לספירה כאשר נוצר הלוח העברי המבוסס על הקביעה (חישוב) ולא על עדים.
לוח זה מבוסס על חישובים של מולדי הירח וכן על ההפרש בין הלוח הירחי לשמשי, והוא משמש מאז ועד היום את תפוצות ישראל. לעניין זה, מקובל לקבוע את ראשית הלוח בשנת 359 לספירה ולייחס אותו להלל השני ולר' שמואל, אלא שיש הסוברים שהלוח הסופי שבו אנו משתמשים כיום נקבע רק כ-500 שנים מאוחר יותר.
כן כדאי לציין שהמסורת היהודית של קביעת ראש חודש לפי עדים נשתמרה הן בקרב המוסלמים והן בקרב הקראים שנוהגים רק לפי הכתוב בתורה שבכתב ואינם מצייתים לתורה שבעל פה. אלו עדיין קובעים את לוח השנה על פי שני עדים שרואים בפועל את הירח החדש.
כיוון שהעולם המוסלמי משתרע על שטח גדול של הגלובוס ועל אזורי זמן שונים, חלים לעתים הפרשים של יום או יומיים במועדי תחילת חודשים הנקבעים לפי ראות הירח החדש ובכלל זה גם תחילתו וסופו של חודש הרמאד'אן.
השנה המוסלמית אינה כפופה כלל ללוח השמשי ולכן חודש הרמאד'אן יכול לחול בכל אחד מהחודשים בלוח העברי והוא למעשה נע על לוח השנה. הסיבה לכך היא שהלוח המוסלמי נועד לשרת קהילות של נוודים שהיו פחות תלויים בלוח השמשי.
קביעת הלוח העברי מצאה פתרון לבעיות שתוארו קודם לכן, אך נוצרה גם בעיה חדשה של המועד בו חל ראש השנה. ראש השנה לא יחול לעולם בימים א', ד' או ו' בשבוע, משיקולים של מניעת שני ימי שבתון רצופים ביום כיפור ואי רצון לבטל את הושענא רבה אם יחול ביום שבת (כלל זה קרוי לא אד"ו ראש). במקרה שהוא חל באחד מימים אלו, יש לדחותו ביום.
אילוץ נוסף הוא בשעת מולד הירח - "מולד זקן" שבו המולד חל לאחר השעה 18. במקרה זה יידחה ראש השנה ביום אחד. אם הדחייה נופלת על ימים א', ד', ו' בשבוע, יידחה ראש השנה ביום נוסף.
שנה מעוברת
כעת נותר לטפל גם בפער שבין 12 מחזורי ירח לבין שנה טרופית אחת המסתכם ב-11 יום. כדי להתאים את הלוח העברי ללוח השמשי נוצר מנגנון העיבור שבו מתווסף חודש נוסף (אדר ב') לשנה המעוברת (מכיוון שפורים יחול במקרה זה באדר ב' שהוא בן 29 ימים, החודש הנוסף הוא למעשה אדר א' שהוא בן 30 יום!).
היות שכדור הארץ, הירח והשמש חוזרים על אותו מצב הדדי ביניהם כל 19 שנים, מחזור העיבור חייב להתאים למחזור הזה. אגב, הן במסופוטמיה והן לפי הנהוג בטרם הקביעה, התווסף החודש האחרון אדר בעיקר לפי צרכים חקלאיים. במסופוטמיה (שהם הוא נקרא "אדרו") לעתים הכריע את הכף שיקול כלכלי: הטלת מיסים בשל חודש נוסף.
ההפרש בין 19 שנים ירחיות (שבכל אחת 12 חודשי ירח בני 29.5 יום כל אחד) לבין 19 שנים שמשיות, הוא 210 ימים (הפרש בין 11 ימים לשנה כפול 19 שנים). הפרש זה מתאים בדיוק לתוספת של 7 חודשים בני 30 יום כל אחד. לכן, במחזור של 19 שנים מתווספות 7 שנים מעוברות, כאשר השנה היוצאת, שנת התשע"א, היא אחת מהן.
אך כיוון שההפרש אינו בדיוק 11 ימים, מחזור הלבנה אינו בדיוק 29.5 ימים ומחזור החמה אינו 365 ימים, היה צורך בהתאמות נוספות של אורך השנה העברית. לכן, יש 3 אורכים לכל אחת מהשנים העבריות (פשוטה ומעוברת):
1. שנה שבה חשוון מונה 29 ימים וכסלו מונה 30 ימים ויש בה בסך הכל 354 ימים. היא נקראת: 'שנה סדורה' או 'שנה כסדרה'.
2. שנה הנקראת 'שנה חסרה', המונה 353 ימים סך הכל ובה מונים החודשים חשוון וכסלו 29 ימים כל אחד.
3. שנה הנקראת 'שנה שלמה', בת 355 ימים סך הכל, ובה מונה כל אחד משני החודשים האלה 30 ימים. מניין המילה "שנה" בגימטריה הוא 355 ימים - כמניין שנה שלמה.
שנת התשע"ב
בלוח העברי ישנן 14 קביעות (7 קביעות עבור שנה מעוברת ו-7 עבור שנה פשוטה). הקביעה היא בת 3 אותיות המציינות את:
- היום בשבוע בו חל א' ראש השנה
- היום בשבוע בו חל א' פסח
- סוג השנה
השבוע תחול שנת ה'תשע"ב שהיא השנה ה-5772 שנים לבריאת העולם לפי האמונה היהודית. שנת התשע"ב היא, כאמור, שנה פשוטה (השנה היוצאת, התשע"א, היתה שנה מעוברת). מולד הירח האחרון חל ב-27 בספטמבר, יום שלישי, לפני השעה 18 (מולד הירח לפי שעון חורף הוא 15:09).
השנה מתחילה היום כיוון שמולד הירח חל בפרק זמן של 48 שעות בדיוק החל מהשעה 3:11 לפנות בוקר יום ג' (לפי כלל ג-ט-ר"ד – ג' עבור היום בשבוע, ט' עבור 9 שעות שחלפו מהשעה 18 ור"ד – 204 חלקים השווים לכ-11 דקות). בגלל הכלל של לא אד"ו ראש, נדחה ראש השנה ביום נוסף ליום חמישי. מכלל לא אד"ו ראש נובע שפסח לא יחול בימים ב', ד" או ו' ולכן יחול ביום שבת.
לו היה מולד הירח קודם לשעה 3:11 ביום ג' 26 בספטמבר, היה ראש השנה חל ביום ג', השנה היתה כסדרה ופסח היה חל ביום ה'. לו היה המולד חל לאחר השעה 3:11 ביום חמישי, 29 בספטמבר, היה ראש השנה חל ביום ה' (אך ללא דחייה), ופסח היה מתאחר ליום א', ולצורך כך השנה היתה צריכה להיות שלמה (החודשים כסלו וחשוון היו שווים וכל אחד בן 30 יום).
שנת התשע"ב היא שנה פשוטה (שאינה מעוברת) ובה אורכי החודשים חשוון וכסלו אינם זהים. א' דראש השנה חל השנה ביום ה' ואילו א' פסח (ט"ו בניסן) חל ביום שבת.
לכן, הקביעה של שנת התשע"ב היא הכז (ה' עבור היום בו חל א' ראש השנה, כ' עבור שהחודשים חשוון וכסלו כסדרם וז' עבור היום בו חל א' של פסח שהוא יום שבת).. הקביעה 'הכז' היא הקביעה הנפוצה ביותר מבין השנים הפשוטות וכ-18% מהשנים הפשוטות הן בעלות קביעה זו.
שתהיה שנה טובה!
מפת כוכבים מסתובבת להורדה, חדשות ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
