קרב הישרדות: ניצן שירזי מחכה לניר קלינגר
לשירזי יש נקודה אחת ואת יואב כץ על הראש, קלינגר מגיע עם אפס נקודות והרבה לחץ. שבת: הפועל חיפה (17:00) מארחת את הפועל באר שבע
מאת: גלעד שוברט ואיתן גליקמן
עם נקודת ליגה בודדת מתוך 18 אפשריות וסדרה של חמישה הפסדים רצופים, מתוכם שלושה בבית (קריית-שמונה, בני יהודה והפועל עכו), יודע ניצן שירזי שהפסד ביתי נוסף מחר (ש', 17:00, ספורט 1) מול הקבוצה הכי חלשה בליגה, הפועל באר-שבע, ומול קהל האוהדים שדורש את פיטוריו כבר מאז פתיחת העונה, יזרז את סיום דרכו במועדון.
מנגד, עבור ניר קלינגר, המשחק מחר מול הפועל חיפה הוא משחק של להיות או לחדול ולא בשל האפשרות שיעזוב את הקבוצה. הסיכוי שאם קלינגר לא יוציא נקודות בפעם השביעית ברציפות העונה הוא יעזוב את הקבוצה קיים אבל עבור הפועל באר שבע, להמשיך לאבד נקודות גם מול קבוצה בליגה שלה, עלול להיות הרסני.
עוד ב-ynet ספורט:
- 3 מיליון דולר עבור 40 יום בלבד - אז מה באמת קורה עם קובי בראיינט
- ליגה אירופית: חיפה נתנו הצגה, אבל שאלקה הייתה הרבה יותר טובה
הסיפורים העסיסיים של שנת תשע"א:
אין ספק שהמשחק מחר חשוב מאוד עבור שתי הקבוצות. שירזי ירצה להראות שהנקודה מול הפועל ת"א לא הייתה מקרית וקלינגר משתוקק כבר לנקודות ליגה שלפחות מבחינה 'סמנטית' תסיים את הרצף השלילי ואולי, רק אולי, תוציא את הקבוצה שלו לדרך חדשה.
למרות זאת, המשחק מחר הוא גם דו קרב בין שני המאמנים. הסיטואציה בה שניהם מצאו עצמם נשלחים למערכה ועומדים בדו קרב של אחד מול אחד עד הסוף המר, מספקת לנו בנוסף לדרמה על כר הדשא, גם כזאת מאחורי הקלעים ובה מככבים המאמנים משני הצדדים. אה כן, וגם הבוסים שלהם.
האופי
ניר קלינגר הוא לא אחד שנשבר מהר ואת זה כבר הבנו. אין הרבה מאמנים בארץ שהיו עוברים את מה שקלינגר עובר בבאר שבע והיו ממשיכים לעמוד מול המצלמה, לדבר בלי סיסמאות, בלי האשמות ולתאר את המצב. יש שיגידו 'את מי יש לו להאשים? הרי הוא זה שבנה את הסגל'. צודקים, אבל בכל מקרה, לא חסרות דוגמאות למאמנים שקיבלו הכל ועדיין באו בטענות שבת אחר שבת.
יכול להיות שאם קלינגר היה עובד מול יואב כץ אז היינו מדברים עכשיו על דברים אחרים, קצת פחות נעימים, הקשורים באופיו. למרות הלחץ מסביב, צריך לזכור שהעובדה שקלינגר עובד תחת אלונה ברקת משחקת לטובתו. אם נשים רגע את הכישלון המקצועי בצד, צריך להודות שיוצא לנו מתחילת הליגה לראות את הצדדים היותר טובים באופי של קלינגר.
ניצן שירזי ירצה לשכוח את הקיץ האחרון בעיקר בגלל הגעתו הממושכת למשרדי החקירות בעקבות שיחות טלפון שניהל, בהן קרא לתמרץ שוער בסכום של 2,000 דולרים.
הקיץ האחרון פגע אולי במעט גם באופיו של שירזי שנחשב עד היום לאחד המאמנים הנינוחים בליגה. שירזי איבד מאוד מהקפדנות שלו גם באימונים, הוא כבר אינו מרוכז כפי שהיה בעבר ו"מת" כבר שהפרשה שהעסיקה את הכדורגל הישראלי בקיץ שבעקבותיה נחקר במשטרה יותר מכל נחקר אחר, תהיה כבר מאחוריו.
לשחקנים וגם לצוות המקצועי ברור שההכנות לקיץ נפגעו בעקבות החקירות המרובות ועכשיו עם מאזן דל מאז פתיחת העונה כולם רוצים כבר נקודות. למרות שלא קל לו, ניצן הוא לא אחד שנשבר מהר וגם הוא משדר, לפחות כלפי חוץ, המון חוזק מנטאלי.
בניגוד לקלינגר, שכברביקר בביתה של אלונה ברקת, שירזי עצמו אינו רוצה להתפטר והוא הסביר שכשעזב את בני יהודה הרגיש שעשה טעות ואת חיפה הוא יכול להביא לחוף מבטחים.
המנהיגות
מאמנים אולי לא יסכימו להודות אבל כולם היו רוצים שהשחקנים ישחקו גם בשבילם. בבאר שבע, עם כל הקושי והכישלון המקצועי, אולי יישמע מצחיק, אבל השחקנים לפחות בשני המשחקים האחרונים שיחקו גם בשביל המאמן. בנוסף, אף פעם לא תיראו את קלינגר נותן לעוזר המאמן לדבר אחרי הפסד, הוא תמיד זה שעומד ומספק את התשובות כי הוא האחראי היחידי למצב.
יש שיגידו שניר עדיין מאמין בסגל שלו ולכן לא עוזב, אחרים יגידו שהוא פשוט לא מוכן להודות בטעויות שנעשו בקיץ. בשורה התחתונה - מנהיג נמדד גם ביכולת להודות בטעויות. קחו לדוגמא את אופיר דוידזאדה. הקהל מפעיל על קלינגר לחץ גדול מאוד לשתפו במשחקים אבל קלינגר החליט השנה להחזיר את שמעון הרוש מהפועל עכו והוריד את דוידזאדה לספסל.
אז מה הבעלים של הפועל חיפה ובאר שבע חושבים על המאמנים שלהם:
עד כאן הכל בסדר. הבעיה החלה כאשר בכל פעם שדוידזאדה, שחקן הנבחרת הצעירה, נכנס כמחליף, הוא הראה התלהבות, דחף את הקבוצה קדימה ואפילו יצר כמה מצבים. קלינגר נשאר נאמן להרכב שלו וככל שהקהל דרש יותר כך המשיך דוידזאדה לחמם את הספסל.
ניר קלינגר הוא זה שמנהיג את הפועל באר שבע ומהבחינה הזאת הוא עושה את זה טוב. השאלה היא אם זה מה שאנחנו רוצים ממנהיג. בשורה התחתונה - מנהיג צריך לדעת גם מתי להרים ידיים, מתי לבוא ולומר טעיתי.
שירזי לעומתו צמוד לשביט אלימלך ובשבועות האחרונים הוא מרגיש כמי שנבגד פעמיים. פעם אחת כאשר הובא ערן לוי לקבוצה בכוח על ידי הבעלים ובפעם השנייה כאשר נזרק על ידו ושוב הוחזר.
בשונה מקלינגר, שירזי אינו אחד שרץ על הקווים. הוא אינו צורח, מרים את ידיו השמיימה או בועט בחפצים מרוב עצבים. הוא כבוי מאוד, למעט "השתוללות" אחת שלו באחד מאימוני טרום העונה בקרית-חיים. יש שיגידו שזוהי תכונה מצוינת שמשדרת את מה שהמנהיג היה רוצה - שקט, סבלנות וביטחון בשחקנים על כר הדשא. הבעיה של ניצן היא שהקבוצה שלו נראתה בדיוק כמוהו - כבויה וחסרת חשק, כאשר רק במשחק האחרון היא התעוררה לפרקים והציגה כדורגל איכותי.
מול הבוס
אם במקרה של ניצן שירזי ויואב כץ מערכת היחסים כבר רתחה מזמן, במקרה של קלינגר ואלונה ברקת הדברים שונים. הדוגמא של ערן לוי היא רק סימבול להבדלים בין מערכת היחסים של ברקת וקלינגר לעומת זו של כץ ושירזי. בבאר שבע של אלונה ברקת אף מאמן לא היה מקבל הנחתות של שחקנים מלמעלה וזה ההבדל כולו על רגל אחת.
כשהביאה אלונה ברקת את קלינגר לבאר שבע היא ישבה איתו על תכנית העבודה, הסבירה לו את החזון שלה לבניית הקבוצה והשניים שראו עין בעין הסכימו ללכת יד ביד. המשמעות הייתה גדולה, שכן ברקת וקלינגר כרתו מעין ברית ביניהם שלפחות כלפי חוץ נשמרת ומספקת תחושה של נאמנות הדדית.
לאחר ההפסד לרמה"ש החליט קלינגר לשים את המפתחות. ברקת מבחינתה הפתיעה כשבהחלטה לא פופולארית, קבעה שהמאמן ממשיך. הציניקנים בינינו יאמרו שאם היו בשוק מאמנים פנויים אז אלונה לא הייתה מתנגדת לעזיבתו. מצד שני, כבר ראינו מספיק מקרים שמאמן הלך הביתה בלי שהמחליף היה ראוי ממנו. יכול להיות שמערכת היחסים הזאת תסתיים בקרוב, אבל זה לא אומר שאין שם משהו מיוחד.
קלינגר וברקת אולי רואים עין בעין אבל בכל הקשור לשחקני הבית הצעירים במועדון, משהו שם בדרך הלך לאיבוד.קלינגר מאמין ששילוב שחקני הבית הצעירים חייב להיות הדרגתי מאוד, הקהל הבאר שבעי מצידו היה רוצה לראות הרכב שלם של שחקני בית. יכול להיות שקלינגר צודק, יכול להיות שקבוצת הנוער של המועדון שעלתה לליגה הבכירה העונה לאחר שהגיעה לגמר הגביע באמת לא כל כך טובה כמו שחושב הקהל.
הבעיה היא שהתחושה בפתיחת העונה הייתה שבבאר שבע נבנית קבוצה צעירה. גם קלינגר וגם ברקת יצאו בהצהרות מפוצצות בכל הקשור לשחקנים הצעירים, הצהרות שהן חלק מהסיבות לביקורת של הקהל עליהם. באחת מהתקפות הקהל על קלינגר בנושא יצא אסי רחמים אל האוהדים והסביר להם שנושא השתלבות הצעירים חייב להיבחן רק בסיום העונה. רחמים אולי צודק, הבעיה היא שאת הדברים האלו היו צריכים לומר גם בתחילת העונה. בשורה התחתונה נעשתה שם טעות - גם קלינגר וגם ברקת היו צריכים להצהיר על עיקרון ההדרגתיות ולא לתת לקהל לחיות בסוג של אשליה.
בהפועל חיפה יואב כץ מכופף את שירזי. כך קרה במקרה ערן לוי שהובא לקבוצה בתחילת העונה למרות שניצן לא רצה בו. כך קרה גם לפני שבועיים כשלוי הוחזר לקבוצה למרות ששירזי אמר בכל הזדמנות שערן לוי הוא כבר לא חלק מהפועל חיפה. כך קרה גם במקרה של סבטי ליפניה ויוסי דורה בשנה שעברה שאותם לא רצה שירזי וכץ הכריע שהם יישארו בקבוצה למרות רצונו.
כץ אומנם נמצא בארה"ב אבל הוא יודע שבלי תוצאות מצדו של שירזי בשני משחקי הליגה הקרובים, בבית מחר מול באר שבע ומול מכבי נתניה במחזור הבא, ומאמן אחר יהיה על הקווים.
מול השחקנים
קלינגר הוא לא רס"ר. הוא לא אחד כזה שבלי קשר ליכולת של השחקנים שומר על חזות קשוחה ומחזיק אותם קצר. מהצד השני, הוא גם ממש לא אחד שהשחקנים יכולים לעשות ממנו צחוק.
בשנה שעברה חדר ההלבשה של הקבוצה היה מפולג. הזרים, הבאר שבעיים והישראלים שבאו מחוץ לבאר שבע, התנהלו כקבוצות נפרדות ובתקופות מסוימות קלינגר זרם עם זה. הוא לא אהב את זה, אבל כנראה לא רצה לנער את הקבוצה כשעל המגרש היא מתפקדת מצוין. דרך אגב, יש הרבה מאמנים בכירים שחושבים שכך צריך לנהוג.
כך למשל לא הפריע לקלינגר שליאור אסולין מגיע למגרשי האימונים של המועדון כשמרכבו בוקעים צלילים ב'פול ווליום' ומחנה את הרכב בחריקה. "כזה הוא ליאור" אמר אז קלינגר בחצי חיוך, "אי אפשר לשנות אותו". מצד שני, קלינגר לא חי בעולם משלו ובסיום העונה חתך את החלוץ, כשהבין כי הבעיה איתו היא חברתית יותר מאשר מקצועית.
שלוש דקות בלבד לאחר טקס הרמת הכוסית לכבוד השנה החדשה, כבר לא היה זכר במתחם 'וסרמיל' למישהו מבין השחקנים הזרים של המועדון או אלה שאינם מתגוררים בבאר שבע. קלינגר קיבל את זה בהבנה ואף הסביר כי השחקנים הגיעו למתחם לאימון הבוקר ואחרי כ-6 שעות מותר להם למהר הביתה. לא רס"ר, כבר אמרנו?!
מצד שני, תגידו אתם כמה מאמנים בארץ היו משעים שניים מהשחקנים הבולטים והחשובים שלהם לפני משחק כה חשוב ואחרי ארבעה הפסדים רצופים, רק בגלל שהשניים התעמתו באימון. ראינו כבר מאמנים שיזמו סולחה, קנסו את השחקנים או אפילו התעלמו. קלינגר לא כזה.
שתי הקבוצות לא מצליחות מקצועית אבל נראה כי בכל הקשור למערכת היחסים מול השחקנים, אצל ניצן שירזי, הדברים שונים.מאז הגיע שירזי לקבוצה אפשר היה לשמוע ולפעמים גם לראות אינספור תקריות בין המאמן לשחקנים. על ערן לוי כבר דיברנו, אבל למאמן היו כבר תקריות שונות ומשונות גם עם שחקנים אחרים כמו אמיר אבו ניל או אושרי רואש.
אולי זה הניסיון של קלינגר מדבר כאן, אבל אל תתפלאו אם כל התקריות בהפועל חיפה של שירזי מסתיימות בסופו של דבר בעונש של תשלום עבור ארוחה קבוצתית. בהפועל חיפה אין ממש ענישה ובנוסף, או אולי בגלל זה, אין ממש אמונה במאמן.
"בועטת" - מדור רכילות ספורט:
שלא תבינו לא נכון, בחדר ההלבשה של הקבוצה מדברים על רצינות גדולה מצידו של שירזי אבל מהצד השני לא מתביישים לדבר גם על גם על בעיה בבניית הקבוצה: "הביאו שחקנים כבויים בסוף הקריירה כמו משה ביטון ומיכאל זנדברג וגם זרים בינוניים ומה רוצים שנצליח? מישהו נכשל בבניית הקבוצה"- הסביר שחקן בכיר.
הקבוצה של שירזי שנבנתה על צעירים סובלת בעיקר מחוסר ביטחון. חנן ממן - לא בכושר, רן אבוקרט - הוא קשר, מתי תבינו כבר?! אושרי רואש - עושה הכול חוץ מכדורגל, הישאם כיוואן - נשאר / עוזב / נשאר? אמיר אבו-ניל - שיעזוב כבר לליגה הפלשתינית ושלא יאיים .
גם בבאר שבע ברור, לפחות בשלב זה של העונה שמדובר בכישלון בבניית סגל הקבוצה. ההבדל הוא שאפילו ב'סיר הלחץ' שנקרא הפועל באר שבע, חדר ההלבשה עדיין נאמן לקלינגר ואתם בוודאי מכירים את הקלישאה המדברת על מה קורה למאמן שמאבד את חדר ההלבשה שלו.
למרות הכל, קצת מקצועי
בניגוד להפועל חיפה, בבאר שבע עדיין לא הצליחו לעצור את רצף ההפסדים מתחילת העונה. אוהדי הקבוצה השרופים, אלה שדורשים את עזיבתו של קלינגר ותתפלאו גם של אלונה ברקת, לא זוכרים פתיחת עונה כזאת בבאר שבע ואחד מהם אפילו תפס את אבי לוזון בסיום המשחק האחרון בווסרמיל וביקש ממנו להקפיא את הירידות בסיום העונה.
באר שבע שחררה השבוע שני שחקנים שנבחנו אצלו והסגל רק הצטמצם אחרי עזיבתו של לואיס טורס. תום חלון ההעברות גורם לקבוצה לחפש רק 'מציאות' כאשר על הכוונת חיזוק החוליה האחורית שספגה עד עכשיו לא פחות מ-16 שערים. בלמה לשעבר של בני יהודה, הקולומביאני איבאן גארידו, נמצא על הכוונת אבל השינוי הגדול ביותר צפוי להגיע דווקא מהעמדה החשובה ביותר. בעקבות כמות שערי החובה, עשוי השוער הפולני מרצ'ין צבאי לרדת לספסל ולפנות את מקומו לשוער המשנה, דניאל ליפשיץ, כשבקבוצה פוזלים לכיוונו של אוהד לויטה.
בשבוע שעבר היו בטוחים שחקני הפועל חיפה שהם יפסידו מול הפועל תל-אביב ואז שירזי יניח את המפתחות ויעזוב את הקבוצה. יוסי דורה והקפטן אייל טרטצקי לא זוכרים כזו פתיחת עונה גרועה בלי חדוות משחק, בלי יכולת של שחקנים לכבוש שערים ובלי חיבור. הנקודה בה זכתה הקבוצה מול הפועל תל אביב נתנה לשירזי אוויר לנשימה, אבל במשחק הזה קיבל שירזי תזכורת לגבי הטעות הכי גדולה שלו העונה והיא בנייתה של הקבוצה או ליתר דיוק אי בנייתה של הקבוצה.
שירזי, שלחץ להחתים את קאלה לשתי עונות, הביא השנה את רן קדוש. מדובר בבחור עם רמת משכל מהגבוהות בליגה שהיה בטוח שהגיע להיות שוער ראשון. זוכרים את התצוגה המדהימה שלו במדי בני יהודה במשחק האליפות של מכבי חיפה? אז קדוש הוזנק לעמדת השוער הראשון, שירזי הבטיח לכץ שיהיה בסדר, קאלה יישבר ויעזוב. אבל קאלה, שוער מצוין, עם חוזה של 120 אלף דולר, עם עבר במכבי תל-אביב ובית"ר ירושלים, המשיך להתאמן ברצינות, נשך שפתיים - וסתם לשירזי את הפה בהצגה הגדולה בשבת שעברה. עכשיו בואו נראה את שירזי מזיז אותו מהשער.
למרות הגעתם של ולדימיר גלושביץ' ויובל אבידור, אחרי התקרית המי יודע כמה בין שירזי לערן לוי, אל תתפלאו אם מחר בערב יעלה לוי בדקה ה-60 ויכבוש שער, כי לחיפה פשוט אין כלים לכיבוש שערים, הכול שם נבנה הפוך.
"מאני טיים"
צבירת נקודות במשחק הקריטי מחר ובעוד שבועיים במשחק הביתי מול מכבי נתניה תשפר מאוד את המניות של ניצן שירזי שבפתחה של השנה החדשה ביקש משחקניו לגלות מחויבות, אחריות ורוח לחימה שחסרה לקבוצה. מנגד כשהבעלים, יעשה בימים הקרובים את דרכו לישראל, מאזן של שני הפסדים נוספים ואף אחד לא יתפלא אם משה סיני, ירון הוכנבוים ואולי אפילו מקורבו של הבוס, יצחק שום, ינחתו בקריית-אליעזר כדי להציל את הקבוצה מירידה לליגה השנייה.
גם קלינגר יודע שאם לא ינצח את הפועל חיפה הוא יצטרך לחפש את הנקודות במשחק הבא. הבעיה שלו היא שהמשחק הבא שלו הוא מול מכבי חיפה. בבאר שבע מדברים על כך שבמקרה של הפסד, לא תעמוד אלונה שוב בדרכו של המאמן אם ירצה להתפטר. מצד שני ההערכות הן שבניגוד לכץ, ברקת לא תפטר את המאמן, אותו היא מעריכה מאוד.
התחזית הרצויה בבירת הנגב היא שלוש נקודות מחר בערב, צבירת ביטחון במהלך השבוע ואולי אפילו תיקו מול האלופה. מצד שני, למרות החיבור בין ברקת לקלינגר וההבנה שהולכים לדרך ארוכה יחד, שני הפסדים אולי יהיו כבר יותר מידי בשביל 'סיר הלחץ' בדרום.
לפנייה לכתב/ת 
