לתלות או לא לתלות? האקססוריז של הסלבס
במקום לגזור קישוטים לסוכה, המדור גייס את סטייליסטית הבית כדי לבחון את הקישוטים שתלויים על הסלבס. אז מי יודעת להתאים שרשרת, תיק וצעיף לבגדים, ומי הופכת הכל לטוטאל לוס? וגם: כלה עם זר על הראש - עובד?
רגע אחרי דפיקות הפטיש במסמר, כבר אי אפשר למצוא אוהלים צבעוניים עם דפני ליף חמושה בכובע הנצחי. אבל ברוח המחאה עם קריצה לחג והמצב, גויסה גם סטייליסטית הבית לני גודין, אמנם לא להקים סוכה אבל להציץ על הקישוטים שהסלבס תולים על עצמם בימי חול. למי יש מצבור אביזרים שממש חייבים להפנים ולשמור כמו אתרוג? מי שמה על עצמה קשקושים כמו איזה לולב? מי אין לה לא טעם ולא ריח בבחירת האקססוריז? קבלו את הממצאים, יסודיים בהרבה מאלו של טרכטנברג, ותאספו כמיטב המסורת של החג את הטיפים הכי שווים.
עדי הימלבלוי: כל המוסיף גורע
תלוי איך מסתכלים על זה: תיק גרנג'י נטול צורה ושרשרת חישוקים דמוית גורמט.
דבר הסטייליסטית: לא, לא ולא. לא התיק ולא השרשרת. תיק בגודל הזה עדיף היה לו להפציע בציבור עם רצועה קצרה יותר, אחרת הוא מקבל מיד מראה סבתאי ושום תוספת של ניטים או ניקלים לא תעזור כאן. לא ברור גם למה השרשרת הזו שם, ולמה היא תורמת, כי לא כל הזהב נוצץ הוא. הימלבלוי מפגינה הבנה חלשה ולולבית ביכולת לשלב בין הפריטים, שמבחינתי מקבילים בצורתם לקישוטי נייר עיתון, רגע אחרי שטפטוף מקומי חירב את הסוכה.
דניאלה פיק: הולכת על נחשים
הפלוס והמינוס: סנדלי עקב עם דוגמת נחש, תיק מוזהב.
דבר הסטייליסטית: בשנייה שתפסיקו לבהות בתמונה משמאל, או במילים אחרות בפיגורה של דניאלה, אפשר להתפוצץ ולעבור לנהום על האקססוריז. לא אכפת לי מה יגידו בתי האופנה הפריזאיים אחת לעשור, באופן אישי הייתי מעדיפה שהזוחלים למיניהם יישארו להתנייד על גחונם בשדות ולא על נעלינו האורבניות. כל הדפסי הנחש, בייחוד בשילוב סטילטו, תמיד נראים לי כמו בחירה אופנתית גרועה. הלוק שמתקבל דרמטי, חסר טעם, חסר ריח וגם סקסי מדי עם בעיית השתלטות על כל ההופעה.
מבחינת אוחז הארנק שבחרה הפיקית המצודדת, הקלאץ' המוזהב כל כך קטן, עד שאפילו האייפון נשאר מיותם בחוץ. נוחות זאת לא התכונה הבולטת של תיקים מסוג זה, אבל יופי כן, ותהיי נשמתו של ג'ובס צרורה בצרור החיים.
גלית גוטמן: לא רק בטבעת זו
הופיעה בפריים טיים: עם שרשרת אבירים כסופה ותיק עור משובח.
דבר הסטייליסטית: שרשרת מדהימה ביופייה הוצמדה לצוואר הברבור של גוטמן, אבל איך היא קשורה לשמלה, זה לא ממש ברור. לכל תוספת של תכשיט, מנשא ושאר ירקות צריכה להיות משמעות של יצירת טוטאל לוק. לעיתים, שני פריטים יפים שאינם קשורים, יכולים לקלקל מראה שבקלות יכול היה להיות מושלם. שרשרת בצורת וי כזו דורשת מחשוף עמוק, או לכל הפחות בגד שהרקע שלו הוא אחיד.
לעומת זאת, התיק מדהים. הצורה, הצבע והגודל משתלבים בקלות ובהצלחה יתרה עם השמלה הלבנה במראה שכדאי להפנים. צבע הבריק מחמם הלב, יכול להשלים סקאלות צבעים רבות ומגוונות, להבדיל משחור, והתוצאה שלפנינו קלילה, נינוחה ואתרוגית.
ענת ארבל: קל לה לכלה
הוסיפה לאאוטפיט: כתר דמוי חבצלות שהשתלב עם שמלת הכלולות, ארנקון שחור רקום בטבעות כסף.
דבר הסטייליסטית: כמה שהיא פשוטה ומוצלחת, עם מראה בתולי ונקי של חצאית טופ ונזר שמדברים באותה השפה ויוצרים מראה מכוון ונכון, ולכן הוא כל כך יפה. כשאומרים אקססוריז, הכוונה היא לאקסטרה שתשלים את המראה לכדי שלמות, וענת כנראה יודעת את זה, לא רק בעצם ההתמסדות עם אחד כמו גיא המאירי.
באופן כללי, מדובר במישהי שמצליחה להפגין נונשלנטיות, כאילו שבגדים נלבשים אצלה ללא מאמץ, אבל רק מלראות את התיק שלה אפשר להבין שיש לה טעם. היא בהחלט יודעת מה היא עושה, ולא במקרה גם עוסקת במקצוע הזה.
מירית וקנין: כושר הישרדות אופנתי
עיצוב לא רק לגוף: צעיף מנומר פלאס משקפי ראייה, שרשרת זהב א-לה קליאופטרה.
דבר הסטייליסטית: סופרייז, סופרייז, הצעיף דווקא משתלב פה בצורה מושלמת, מראה מונוכרומטי של שחור ולבן שנשבר בצבעוניות העדינה של החומים, המוזהבים והבז'ים, שגם מאוד מחמיאים לגוון העור וצבע השיער של מירית. ההסתייגות העיקרית כאן היא שכשהחולצה פתוחה והצעיף הדוק כל כך, נוצר מראה קצת מחניק של דיילת אומללה ועדיף היה להדק פחות. אין ספק שהשילובים שלה די מוצלחים, גם במראה הקיצי המאוד צבעוני. היא לא הלכה על התאמה מוחלטת של התיק לבגדים, לגמרי אקסיומה של העידן הישן, אבל יחד עם זאת שמרה על טונים מעודנים שמשתלבים באופן מאוזן.
השרשרת היא התוספת המיותרת כאן ומקלקלת את הניקיון שבמחשוף. יאק ולמגירה. עדיף לשלב להבא עגילים ולהשאיר את הדקולטה נקי ומובלט רק על ידי הצבעוניות של הטופ.
ליאת אשורי: עושה את העבודה
קבלו קישוט: לוויין חייזרי שחובר לה לראש ואקססוריז תואמים בשחור לבן.
דבר הסטייליסטית: כשהיא מלבישה את עצמה ולא אחרים, תמיד יהיה בלוק שלה טאץ' של אביזר חריג כזה או אחר, שיגרום לי לרצות לנכס אותו לעצמי. כשהיא מתייצבת באירוע, פרמיירה או השקה היא הולכת עד הסוף, וזוכרת לייצר דמויות שונות ולוקים אוונגרדיים שתמיד מתכנסים לאיזו דמות שלא הכרנו מעליסה מארץ הפלאות.
זה בהחלט לא יהלום כל בחורה ממוצעת מהרחוב ובוודאי מותח גבות ללא בוטוקס להבחין ביציאות הללו. אבל המטרה היא להיחרט בתודעה וזה מצליח. גם ביומיום, תחת עומס העבודה, כשאין לה ממש חשק להתהדר בפאר המחלצות, היא לעולם לא תוותר על איזו קשת, פפיון, עגיל משובב או שימוש במפלי השיער, להזכיר לנו שעם כל הכבוד לחדשות, היא היתה שם קודם.
נינט טייב: התוספת שתופסת
פריטים ביבוא אישי: שרשרת סוס מחומר לא מזוהה, תיק וינטאג' בוהק.
דבר הסטייליסטית: יש משהו מדליק בחזרה של נינט למראה הבוצ'י, רק שבניגוד לתחילת הדרך, כאן הכל מודע וזורק זין בכוונה. התיליון חביב, ויוצר עוד רובד בשלל הטקסטורות והצבעים.
התיק במראה הווינטאג' שזור בחרוזים בצבע לבן, מתכתב עם כל מראה הרוק-סטאר שאימצה, אבל מוסיף אלמנט של אלגנטיות ועידון בתוך כל הקשיחות הזאת. זו לא פאשניסטה מסורתית מה שאנחנו רואים, אלא מי שמתמידה לאסוף ולענוד פריטים שהם זכרונות ולכן יותר מהכל, הם אותנטיים עליה.
חג שמח ובברכת שלא יבוא הגשם ויהרוס הכל.