הזוכה הישראלי העשירי בפרס החשוב בעולם

פרופ' דן שכטמן, שהתבשר היום (ד') על זכייתו בפרס נובל לכימיה, הוא הישראלי העשירי הזוכה להכרה הבינלאומית המכובדת. קדמו לו שלושה זוכים בפרס נובל לכימיה, שלושה מנהיגים שזכו בפרס נובל לשלום, שני זוכים בפרס לכלכלה וזוכה אחד בפרס נובל לספרות - הסופר ש"י עגנון, שהיה גם הראשון מישראל לעמוד על הבימה המכובדת.

פרס נובל לדן שכטמן - כותרות אחרונות ב-ynet:

• גאווה ישראלית: פרס נובל בכימיה לישראלי פרופ' דן שכטמן
• נשיא הטכניון: יום חג למדינת ישראל
  

לפני שנתיים, זכתה פרופ' עדה יונת בפרס דומה. יונת, חוקרת ומרצה במכון ויצמן שברחובות, חלקה את הפרס עם שני מדענים נוספים מאוניברסיטת קיימברידג' "עבור תרומתם הייחודית להבנת האופן שבו חלבונים בונים את התא החי".

ההכרזה על זכייתו של שכטמן, היום(צילום: AFP)

לפני יונת, עמדו שמונה גברים ישראלים על הבמה בבירת שבדיה: ש"י עגנון היה חתן פרס נובל לספרות ב-1966 יחד עם המשוררת היהודייה נלי זק"ש. "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה", אמר עגנון בטקס קבלת הפרס, "אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים".

מנחם בגין (1978), יצחק רבין ושמעון פרס (1994) קיבלו את פרס נובל לשלום - בגין זכה בפרס יחד עם נשיא מצרים, אנואר סאדאת, על הסכם השלום בין המדינות, ואילו פרס ורבין זכו בפרס יחד עם יאסר ערפאת על המשא ומתן המדיני שהוביל להסכם אוסלו.

שכטמן חוגג נובל: "לא מקנא באף סלבריטי"

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/1011/0510111632_novel.avi.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;2.News-187.National-188.General.Info&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

בשנת 2002, התבשר פרופ' דניאל כהנמן על זכייתו בפרס נובל לכלכלה יחד עם הפרופ' האמריקני ורנון סמית. בין הנימוקים של ועדת הפרס בשטוקהולם, נאמר כי הוא "הניח את היסודות לשדה מחקר חדש. ממצאיו העיקריים קשורים להליך קבלת החלטות במצבי לחץ וחוסר ודאות, שבהם הראה כיצד החלטות של בני אדם שונות לחלוטין מאלה הנחזות על ידי מודלים כלכליים סטנדרטייים". 

עדה יונת מקבלת את הפרס בשטוקהולם(צילום: רויטרס)

שנתיים מאוחר יותר, זכו בפרס נובל לכימיה אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר - יחד עם הפרופ' האמריקני אירווין רוז - על "גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים". ועדת הפרס כתבה בהחלטתה: "כשהמערכת לא עובדת כראוי אנחנו נעשים חולים: סרטן צוואר הרחם וסיסטיק פיברוזיס הם שתי דוגמאות לכך. עבודתם של השלושה עזרה לפתח תרופות שיכולות להתמודד עם המצבים הללו".

בשנת 2005, זכה פרופסור ישראל אומן בפרס נובל לכלכלה. המתמתיקאי זכה בפרס ביחד עם פרופסור תומס ס. שלינג מאוניברסיטת מרילנד, "על כך שהעמיקו את הבנתנו בסכסוך ושיתוף פעולה על ידי ניתוח של תורת המשחקים". באתר פרס נובל נכתב: "מדוע מספר קבוצות של יחידים, ארגונים וארצות מצליחות בקידום שיתוף פעולה, בעוד אחרות סובלות מסכסוך? תודות לעבודתם של רוברט אומן ותומס שלינג, תורת המשחקים - או תורת ההחלטות האינטראקטיביות - הפכה להיות הגישה השלטת לשאלה עתיקת יומין זו".