הבית ברחוב קמבון: קוקו שאנל

בית מספר 31 ברחוב קמבון שבמרכז פריז טומן בחובו פיסת היסטוריה של אופנה. לא ניתן להיכנס למקדש ללא הזמנה אישית מבית האופנה. על מפתן הבית עמדתי נרגשת, פסיעה אחת בלבד מפרידה ביני ובין היכל התהילה של כוהנת העיצוב הגדולה.

עוד כתבות באתר לאשה

• חדשות האופנה: דרך אגב, הגיע הסתיו
• כזה לוק בדיוק: המדור שחוסך לכן
• המלכה שלא רצתה בכתר: מלכת היופי מדברת
  

אוספים המגוללים את סיפור חייה. קוקו שאנל(צילום: GettyImages)

בין מוזיאון למקדש

דרך דלת כניסה גדולה הוּבלתי לחדר המתנה קטן. מולי כבר נראה גרם המדרגות הספירלי הידוע כשקירותיו מראות. פיתוליו העולים מעלה משכו את תשומת לבי. לאחר עשר דקות, שנראו לי כמו נצח, החל המסע הקסום בביתה של קוקו גבריאל שאנל. ניחוח של שאנל 5 עלה באפי, כפי שנהגו עובדיה לפזר באוויר לקראת הגעתה בכל בוקר.

מבואה מרשימה: מימין למעלה: הקמע של שאנל, ציפור הפניקס; משמאל: "חבריי"; למטה: המראה ששימשה השראה לפקק בקבוק הבושם(צילום: GettyImages)

אולם הקומה השנייה מאופיין בקווים נקיים ואלגנטים כמו העיצובים שלה. המשכתי ועליתי בגרם המדרגות הספירלי. ממדרגות הקומה השלישית נהגה לשבת ולפקח על תצוגות האופנה בקומה השנייה ממנה אך יצאתי.בקומה השלישית נמצאת דירתה של מדמוזל שאנל. בניגוד לקומה השנייה, הבית חמים ועשיר בפרטים ובאוספים המגוללים את סיפור חייה ומקורות ההשראה שלה. 40 שנה למותה והכול נותר כאילו יצאה מכאן אתמול. משקפיה עוד מונחים על המכתבה, בסמוך לספר שנותר פתוח.

הקומה כוללת ארבעה חדרים מלאים אוצרות קסומים חובקי עולם המספרים את סיפורה. שאנל הייה ידועה בקו אלגנטי ונקי, אולם ביתה הינו מקדש ברוח הבארוק, אוסף עוצר נשימה של מראות יקרות ונברשות מפוארות ומקושטות.

לוחות סיניים ומראות

מבואת הכניסה עמוסה בפרטים: מסכי קורומנדל, לוחות עץ בציפוי לכה, עליהם חריטות סיניות מסורתיות בצבע זהב. מראות קסם המכפילות את התפאורה לאין שיעור. פגודות, פרשים ופרחים, בייחוד קמליות. בין אוסף הציפורים שלה, פניקס המזל, המבטיח חיי נצח.

בשנת 1921 יצרה את שאנל מספר 5, הבושם המפורסם.

צורת הפקק היא בהשראת המראה המתומנת, המקושטת בשני ראשי נשרים. על מפתן המבואה מוצבים שני פסלים חמודים בדמות שומרים ונציאניים במגפיים חומים (4), להם קראה שאנל הבודדה בתוגה: "חבריי". אלה לא הונחו באקראי, כל אחד מול דלת אחרת: "אחד מברך אותך בבואך, השני מלווה אותך החוצה".

אוצרות נצורים

עד כמה שהמבואה יפה, היא עדיין רק מקום מעבר. שאנל בילתה את רוב ימיה בסלון. רחוב קמבון הוא רחוב עסקים בו לא היה אפשר לישון. לכן, בשעת לילה מאוחרת הייתה פורשת לישון במלון ריץ הסמוך. נפעמתי למראה העשיר והמסוגנן שלפניי. לא דמיינתי שקו כה אלגנטי יכול לעצב בית כה חמים, עשיר בפרטים עם צבעוניות חומה וחמה. שאנל מילאה את החדר בדברים האהובים עליה: לוחות הקורומנדל, ספרים, חפצים קסומים וספת הזמש הידועה.

הסלון ברחוב קמבון 31(צילום: GettyImages)

סלון לחוג הסילון

צמרת אנשי התרבות של פריז ומאהבים רבים פקדו את ביתה. דאלי, פיקאסו, סטרווינסקי, מרלן דיטריך, גרטה גרבו, רומי שניידר ורבים אחרים. את כל הכוכבים הלבישה באלגנטיות, על פי העיקרון שזה חייב להיות גמיש, קל ולהקנות תחושה של חופש.

כוכבים, קמעות - וזוגות זוגות של חיות(צילום: GettyImages)

הקירות עמוסים בספרים עבי כרס בכריכת עור עתיקה, בהם קלאסיקות גדולות כמו שייקספיר, מולייר, סנט אוגוסטין והתנ"ך. לא ברור אם שאנל האמינה באלוהים, אך היא לבטח האמינה בכוכבים ובקמעות. על שולחן מרכזי קופסאות תכשיטים מבריקות, שניתנו לה על ידי הדוכס של ווסטמינסטר, אריות מוזהבים וכדורי בדולח בוהקים תחת השגחתם של קרפדות. בפיה של אחת הקרפדות הותיר אחד מחבריה של שאנל מטבע זהוב, והוא שם עד היום. גמלים כתזכורת לחיי הנוודות, סוסי חרס סיניים, צבי מאמייל מנומר וצפרדעים, כל החיות שלה באו בזוגות. אולי בגלל זוגיות שמעולם לא מומשה.

אלמנטים דתיים ושנדליר מאותיות שמה של קוקו שאנל וסמליה המסחריים(צילום: GettyImages)

קמעות ואלוהים

קמע נוסף שצורף, אלומת חיטה זהובה, הפך עבורה לבסיס שולחן זכוכית. דאלי צייר על בד קנבס ענף בודד של חיטה זהובה ברקע שחור. הציור מונח על שורת ספרים תחת המראה המרכזית בסלון.

בוי צ'אפל, מאהבה במשך שמונה שנים שנהרג בתאונת דרכים, העניק לה במתנה פסל בודהה. הציור החשוב ביותר בחדר הוא ציור יפני על משי מהמאה ה-15, בו דמויות אלוהיות לבושות קימונו לצידו של צלב גדול. אחד החפצים שהיה אהוב עליה הוא יד ברונזה של דייגו ג'קומטי, המונח על אחד השולחנות הסיניים.

אירחה את הצמרת החברתית של פריז(צילום: gettyimages)

שאנל אהבה זהב ודאגה שיופיע בכל אחד מחדרי הבית. היא העדיפה וילונות סגורים ואור ענבר המלטף את גבישי הנברשות. אמן לא ידוע הכין שנדליר בעל נוכחות עוצמתית במרכז הסלון. ממבט קרוב בשנדליר ניתן לזהות חלק מסמליה המסחריים. פריחת הקמליות, הספרה 5, האות C פעמיים (Coco Chanel) והאות G, עבור שמה הפרטי, גבריאל.

צללים ואורות

חדר העבודה מצופה גם כן בלוח קורומנדל, היקר מכל הלוחות, בגוני סתיו, ספה מהמאה ה-18, נברשת בדולח בה קמליות מעוצבות כיהלומים. בשנת 1932 הציגה שאנל אוסף אגדי של תכשיטים יוקרתיים.

חדרת העבודה. קודש הקודשים של קוקו(צילום: GettyImages)

יופי עונתי

שאנל אהבה הכול בגדול. אחרי אוסף כה מרשים בחדרים הקודמים לא שיערתי בנפשי שחדר האוכל יהיה המופלא מכל החדרים בעושר ובעיצוב (15). בחדר בגודל ממוצע קבועים שני לוחות קורומנדל ענקיים. שולחן האוכל בסגנון לואי ה-3, עשוי מעץ אגוז מסיבי ומקושט בצדפות מוזהבות. פסל ראש השיש על האח הוא נער כמורה אנגלי, "דודו של בוי צ'אפל", נהגה שאנל לומר עליו.

משני צידי האח שתי קונסולות בארוק שנרכשו בוונציה. בסיסם פסלים מוזהבים המייצגים את שתי עונותיה האהובות, קיץ וסתיו. שאנל החליפה את לוחות השיש שעל הקונסולות ללוחות בצבע לכה שחורות כדי לשקף את אור המנורות שעליהם. שוב סימטריה. מעל, שתי מראות איטלקיות מתומנות מרשימות, עטורות פרחי קריסטל.

תצוגת בארוק מרהיבה מהמבואה ועד חדר האוכל. הבית של קוק שאנל(צילום: GettyImages)

שמונה כיסאות זמש בצבע בז' בסגנון לואי ה-16 מעולם לא היו בתפוסה מלאה. שאנל הזמינה רק את חבריה הקרובים ביותר לארוחות והתעקשה שלא יהיו יותר משישה אנשים, כדי לשמור על אינטימיות.

המסע הסתיים בירידה לחנות הממוקמת בקומה הראשונה. עוצמת החוויה שעברתי אינה מצליחה להשאיר אותי אדישה. לבי התמלא בתשוקה לרכוש מוצר ממותגיה של שאנל, לרכוש לעצמי פיסה מן ההיסטוריה המפוארת הזו: תיק, נעליים, תכשיט ובקבוק בושם, שאנל 5 כמובן.