דן שכטמן שב למעבדה: בלי המיקרוסקופ אין נובל
הזוכה הישראלי העשירי בפרס נובל חזר למעבדה בטכניון, בה חשף את תגליתו הגדולה. "בלי מיקרוסקופ אלקטרוני, היה ממש בלתי אפשרי לגלות את הגבישים הקוואזי-מחזוריים". הוא התגאה בעיקר בעניבה מעוטרת הגבישים שעיצב הטכניון עבורו
הזוכה בפרס היוקרתי ביותר בעולם חזר למקום בו הכל התחיל - המעבדה בטכניון - ושם דגש על המכשור שהוביל אותו לתגלית המרעישה. לאחר מסיבת העיתונאים בבניין הסנאט בטכניון, שב חתן פרס נובל, פרופ' דן שכטמן, למעבדה בה חשף את תגליתו הגדולה, ולמיקרוסקופ האלקטרוני. עמיתיו לעבודה נראו מעט המומים מההמולה התקשורתית שפלשה למעבדות השקטות, אבל שכטמן, שכבר הבטיח כי כבר מחר יחזור ללמד, השאיר את כולם על הקרקע.
המיקרוסקופ "טיטאן", המשמש את שכטמן בימים אלו ונחשב למתקדם מסוגו בעולם, רב עוצמה פי כמה מזה שבו גילה את התגלית הראשונית שהביאה לשינוי בתפיסה בה רואים המדענים את החומר. זהו מיקרוסקופ אלקטרוני רב עוצמה, שבדומה לו התגלו הגבישים ה"קוואזי-מחזוריים", אמר הזוכה הישראלי העשירי בפרס נובל. "אפשר לראות בו בקלות אטומים, לראות פגמים בסריג האטומי והוא משמש לתגליות".
פרס נובל לדן שכטמן - כותרות אחרונות ב-ynet:
- נגד הזרם: מה גילה חתן פרס נובל דן שכטמן?
- גאווה ישראלית: פרס נובל בכימיה לישראלי פרופ' דן שכטמן שכטמן: יום גדול למדע, לוקח את הפרס בקלות מעגנון עד שכטמן: זוכה ישראלי העשירי בפרס החשוב בעולם
- האשה שאיתו: הוא לא האמין שיזכה בנובל
שכטמן ציין כי בלי המיקרוסקופים האלקטרוניים היתה תגליתו נדחית בשנים רבות. "בעתיד הם היו מתגלים, אבל בלי מיקרוסקופ אלקטרוני זה היה ממש בלתי אפשרי, משום שהגבישים אז היו קטנים מאוד. היום אנחנו כבר יודעים איך לגדל גבישים, אז יש לנו גבישים גדולים. אז לא היו".
כמו עמיתיו - נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ודיקן הפקולטה להנדסת חומרים, פרופ' ויין קפלן - גם פרופ' שכטמן ענד היום את העניבה שהודפסה לכבודו על ידי המוסד, ביום הולדתו ה-70. העניבה התכולה-ירקרקה עטורה בדפוסי גבישים מהסוג הנדיר שגילה, ונראה כי שכטמן מתגאה בה לא פחות מאשר בפרס. על צידה הפנימי אף רשומה הקדשה לרגל האירוע.
שם | הפרס | שנה | הערות |
ש"י עגנון | ספרות | 1966 | יחד עם נלי זק"ש |
מנחם בגין | שלום | 1978 | יחד עם אנואר סאדאת |
יצחק רבין ושמעון פרס | שלום | 1994 | יחד עם יאסר ערפאת |
דניאל כהנמן | כלכלה | 2002 | יחד עם ורנון סמית |
אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר | כימיה | 2004 | יחד עם אירווין רוז |
ישראל אומן | כלכלה | 2005 | יחד עם תומאס שלינג |
עדה יונת | כימיה | 2009 | יחד עם תומאס שטייץ ווונקטרמן רמאקרישנן |
דן שכטמן | כימיה | 2011 | |
אריה ורשל ומיכאל לוויט | כימיה | 2013 | יחד עם מרטין קרפלוס ומיכאל לוויט |
"כל המי ומי בקהילת הקוואזי-גבישים הגיע לכאן"
"זו עניבה שהטכניון עשה לכבודי. חגגו לי חגיגה גדולה בהשתתפות נשיא הטכניון ואורחים רבים אחרים מרחבי העולם", הוא נזכר. "מדענים וכל המי ומי בקהילת הקוואזי-גבישים הגיע לכאן בהזמנת נשיא הטכניון. וזה היה לא רק טקס רב רושם, אלא שרשרת אירועים רבי רושם".
שכטמן זכה בנובל על מחקרו פורץ הדרך בתחום הגבישים ועל עבודתו בגילוי דפוסים באטומים שנחשבו לבלתי אפשריים. על פי ועדת הפרס, עבודתו עוררה מחלוקת ובסופו של דבר מאבקו כפה על המדענים לשקול מחדש את תפיסתם בנוגע לעצם טבעו של החומר".
זמן קצר לאחר הזכייה, סיפר נשיא הטכניון, פרופ' לביא, על הרגעים המרגשים לאחר קבלת ההודעה. "אנחנו פה כולם בהתרגשות בלתי רגילה. זה יום חג לא רק לטכניון, אלא למדינת ישראל כולה". נשיא המוסד האקדמי שכבר הצמיח שני זוכים ב-2004 - אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו - הוסיף כי "זה לא בא לנו בהפתעה, אבל חיכינו לכך שנים רבות. תמיד ידענו שהתגליות של פרופסור שכטמן שינו את פני המדע בתחום הפיזיקה והכימיה והיה ברור לנו שמתישהו הוא יזכה בפרס הנכסף".
נשיא המדינה, שמעון פרס, בירך אותו בטלפון לפני מסיבת העיתונאים בטכניון. "אם היו שואלים אותי מה עוד ישראל צריכה, הייתי אומר עוד פרס נובל", אמר פרס לשכטמן. "אני מצדיע לך, הענקת מתנה נהדרת לעם ישראל". הזוכה המאושר תיאר על הרגשתו, ועל הדרך הארוכה אותה עבר מאז התגלית המדעית הגדולה. "אני חושב שזהו יום גדול - לי כמובן אישית, אבל בהחלט גם יום גדול למדע". הוא אמר כי הוא לא מקנא באף סלבריטי והבהיר: "אני שייך לפה, אני אחזור ללמד בטכניון".
Read this article in English