ספרדים בצמרת: סוד ההצלחה של מעצמת הספורט
נבחרות ספרד זכו בתארים עולמיים ויבשתיים בכדורגל ובכדורסל, ספורטאים כרפאל נאדאל ואלברטו קונטאדור הפכו למודלים עבור הדור החדש. כיצד הפכה המדינה שסבלה בעבר מרגשי נחיתות לכוח משמעותי כל כך? כל התשובות בדרך לפסגה
ספרד הפכה לשם נרדף להצלחה ספורטיבית. מדינה שסבלה עד לא מזמן מרגשי נחיתות וראתה את עצמה "בזנב של אירופה", הפכה עם השנים למעצמה ספורטיבית וחולשת היום כמעט על כל ענף ספורט אפשרי.
- הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
- צפו בתקצירי ליגת העל
- צפו בתקצירי הליגה האנגלית
- הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק
אלופת העולם ואירופה בכדורגל, אלופת אירופה בכדורסל, מקום שלישי באליפות העולם בכדור יד הם רק חלק מהתארים בהם זכו הספורטאים הספרדים שהעשירו את הרזומה של מדינתם. הצלחותיו של רפאל נדאל בטניס, פרננדו אלונסו בפורמולה 1, חורחה לורנסו במרוצי האופנועים או אלברטו קונטדור באופניים עזרו להם לתקוע יתד בצמרת הספורט העולמית.
אז מה יש להם במדינה האיברית שממקם אותם ברשימת הטופ-10 של הספורט? האם כל זה בזכות הפאייה? בזכות הסייסטה? או פשוט צירוף מקרים?
עוד ב-ynet ספורט:
- רוצים לדעת מדוע מוחמד גאדיר לא יהיה זמין בערבי דצמבר? היכנסו ל'בועטת'
- צפו בתקצירי הליגה הגרמנית
- צפו בתקצירי הליגה האיטלקית
"יש לנו שבעה חודשים בשנה של מזג אוויר טוב", הסביר ל'ידיעות אחרונות' תומאס אנדראו מהעיתון 'ספורט' המקומי. "זה מעודד פעילות ספורטיבית מגוונת ומאפשר הקמת מתקני ספורט מתאימים כמעט בכל הענפים. גם האופי הים תיכוני שלנו, עם דגש חזק על מוטיב ההנאה בחיים ובילוי מחוץ לבית, הופך את הפעילות הספורטיבית לחלק מחיי התרבות שלנו כבר מגיל צעיר".
למרות תנאי מזג האוויר הטובים, לא תמיד הייתה ספרד מילה נרדפת להצלחות ספורטיביות. עד שנת 1975 ספרד הייתה מדינת דיקטטורה. ההצלחות הקבוצתיות, בעיקר של נציגות הערים הגדולות מדריד וברצלונה, היו אמנם בלתי נתנות לערעור: ריאל מדריד בכדורסל נהנתה מעידן תור הזהב בשנות השישים והשבעים, ריאל מדריד בכדורגל שלטה בענף עוד בשנות החמישים ומאוחר יותר, בשנות השבעים הייתה זו פריצתה של ה"דרים טים" - קבוצת החלומות של קרויף, ששמה את הכדורגל של ברצלונה על המפה.
למרות זאת, ברמה הלאומית זחלו הנבחרות אי שם מאחור. סוף עידן הדיקטטורה שיחרר נשימה עצורה של רצון לגדול, להתפתח ולהשלים את הפער מול מדינות אירופאיות שכנות. המעבר לדמוקרטיה איפשר בין הייתר לספורטאים ממחוזות שונים בספרד לייצג בקלות נסבלת יותר את הדגל של המדינה. ענף הספורט הספרדי, כמו גם המדינה כולה, עבר תפנית מנטאלית, סוציאלית וכלכלית כאחד.
"הדור הזה לא מכיר את הדיקטטורה. זה דור צעיר ללא פחדים ותיסבוכים והרבה אמון בעצמו, מה שהיה חסר לדור הקודם", הסביר אנדראו. אך התפנית האמיתית שהביאה את הספורט המקומי לזינוק מטאורי היתה לדעת רבים המשחקים האולימפים בשנת 1992.
"משחקי האולמפיאדה בברצלונה מחלקים את עידן הספורט הספרדי לשלב שלפני ואחרי. עד אז הייתה פה תחושה של לוזריות. בכדורסל למשל, בהתמודדות עם מדינות הבלקן, תמיד הייתה לנו הרגשה של נחיתות. כשספרד יצאה לשחק בחוץ, היתה לה מנטליות של מפסידנים. לא היתה תקווה לספורטאים". ברצלונה 92' הפכה את הקערה על פיה. "היה ברור שכדי לא לצאת מגוחכים ספרד חייבת לעשות מהפך ולשפר את היכולות הספורטיביות שלה על מנת לזכות בתארים ומדליות".
עובדה זו הצריכה הפנית משאבים כלכליים והשקעות פרטיות לקידום הספורטאים והכלים העומדים ברשותם. והיא אכן לא איכזבה. התחרויות האולימפיות נחתמו עם 22 מדליות למדינה האיברית, שניכנסה לרשימת עשרת המדינות שזכו במרבית המדליות באותה שנה.
גם אנחלס פברגאס מהעיתון 'ספורט' הצביעה על המשחקים האולימפיים בברצלונה כשנת המפנה. לדבריה, מדובר ב"פוליטיקה חדשה" הנותנת לענף הספורט חשיבות רבה יותר, מתוך הבנה כי בלי כסף אין הצלחות. "החל ממשחקי ברצלונה 92' ראו הממשלות כי לספורט הספרדי יש עתיד. הספורטאים מסוגלים להביא מדליות".
היום, אומרת אנחלס, משקיעים בדור הצעיר עוד מגיל קטן. המודלים החדשים הנולדים בספרד כמו נדאל, אלונסו או גאסול הופכים לסוג של מקפצה עבור הדור החדש. לא מעט ילדים ספרדים חולמים להיות אלונסו הבא ובעקבות התהילה וההצלחה הבינלאומית הופכים גם ההורים לשותפים לחלום.
"נדאל למשל מקל מאוד על מאמני הטניס, הוא סוג של מודל לחיקוי. מספיק להזכיר את שמו וכבר כל ילד מצליח לדמיין בראש את המקום אליו הוא שואף להגיע". תרבות החיקוי הזו, לדעת אנדראו, היא אחד ממרכיבי ההצלחה הנוספים. "פה בספרד, ההצלחה של הדמות האינדבידואלית מאז ומתמיד סחפה אחריה המונים. קחי למשל את ענף הגולף. לפני כמה שנים הוא לא היה קיים פה בכלל. מאז ההצלחה של סבריאנו באייסטרוס בשנות השמונים הוקמו עשרות מועדוני גולף במדינה".
מאז ומתמיד נחשבו הספרדים לעם אוהב ספורט. מזירות מלחמות שוורים ועד לאצטדיוני הכדורגל הצטופפו אוהדים נלהבים, שדאגו אף להעביר את אהבת המועדון מדור לדור, כאילו היתה לספר קודש הקודשים. חשיבות המועדונים והערך הסנטימנטאלי שלהם היוו פאקטור נוסף, בזכותו נמצא הספורט הספרדי במצב רתיחה תמידי.
תחושת ההשתייכות הזו למועדון ולזהות חברתית הפכו לנפוצים מאוד בקהילה הספרדית, ואגב, לאו דווקא בתחומי הספורט. בספרדית נקראים המועדונים "פנייה" (Peña). "מועדון הכדורגל העירוני הוא גם המועדון של המחוז וככזה הוא הופך להיות חלק מהזהות של התושבים. יש לו חשיבות גדולה הרבה מעבר להיותו מועדון ספורט פשוט. ולא מדובר רק בכדורגל אלא בכל ענף ספורט אחר", טען אנדראו.
המצב הזה יוצר כמובן רמת תחרותיות גבוהה, הסוחפת אחריה גם התערבות של מוסדות כלכליים חזקים, שמזרימים כספים לעידוד הענף והופכים למזוהים איתו. 'בנק סנטאנדר' למשל, שהוא הבנק החזק במדינה, הוא הספונסר של קבוצת פורמולה 1 פרארי. רפסול, חברת האנרגיה הספרדית, הפכה לחלק בלתי נפרד ממרוצי האופנועים לאחר 40 שנות ספונסריות בענק המוטורי.
קל יותר להשקיע בעולם הספורט. מהבחינה הכלכלית זה משתלם, כי הם הופכים להיות מזוהים עם ההצלחה", הסביר אנדראו. במובן הזה כאמור, השקעה כספית בספורט מצד ממשלת ספרד, הגורפת בעקבותיה הצלחות בינלאומיות, היא גם אינטרס מדיני חשוב המחזק כלפי חוץ את מעמדה. מנתונים המפורסמים ע"י מועצת הספורט הספרדית עולה כי ממשלת ספרד מזרימה בכל שנה כ-184 מליון אירו לענפי הספורט.
במובן לא קטן נובעת ההצלחה הספרדית גם מהיכולת של הספורטאים לשחק משחק קבוצתי למופת. הספרדי הממוצע רחוק מלהיות טיפוס שחצן ואת הילת
"הפאסון" והרברבנות הוא מעדיף להשאיר לאחרים. הדבר בא לידי ביטוי גם במגרשי הספורט.
היכולת להעמיד את מטרת הכלל מעל לפרט מאפשרת משחק קבוצתי מאוחד ומלוכד. הצלחות נבחרת הכדורגל ונבחרת הכדורסל בשנים האחרונות הפכו אפילו למטעמים בידיהם של סוציולוגים חברתיים ויועצי חינוך הממליצים ללמד את תרבות המשחק הקבוצתית כנושא לימוד בבתי הספר.
לדברי אלחנדרו בלאנקו, נשיא הוועדה האולימפית הספרדית, אפשר למדוד את הצלחת הספורט בצורה פשוטה: "הספורט משרת את האדם. אם האדם הופך לעבד של הספורט אז הספורט לא שווה כלום". ככזה, אומר אלחנדרו, הספורט הוא גם אלמנט מעודד ערכים של אינטגרציה, שלום, כבוד עצמי וכבוד לאחר. לדבריו, ספרד משקיעה בספורט המקומי והיא גם אחת המדינות המובילות בעולם בקיום ארועים ספורטיביים בינלאומיים חשובים. "אסור לנו להתייחס לזה כאל הוצאה. זו השקעה שעתידה להחזיר בתמורה הרבה מעבר לסכום שהושקע".
לפנייה לכתב/ת 
