פסטיבל אייקון מגשים לכם פנטזיה

בחול המועד סוכות הופך המתחם של רח' הארבעה בתל אביב לזירה צפופה המשמחת את כל חובבי הפנטזיה, המדע בדיוני והאימה בישראל. השנה זו הפעם השנייה שבה יתקיימו שני פסטיבלים במקביל: הפסטיבל הצנוע "אייקון" שמתקיים בין ה-16 ל-18 במתחם אשכול הפיס ופסטיבל "אייקון TLV" שיתפרש על פני תריסר ימים (16-28) ויתארח בסינמטק ת"א, מוזיאון ת"א וספריית בית אריאלה, סינמטק חולון וסינמטק ירושלים.

• הגרסה האמריקנית: סיכום פסטיבל קומיק-קון 2011
• סרטי אימה באמריקה: אתם הולכים לפחד בסתיו הקרוב
• עיבודי לייב-אקשן הוליוודים לאנימציה של ילדותכם
  

מכיוון שבהמלצות סרטים עסקינן, הרי שראוי להתמקד במבחר סרטים מתוך התוכנית העשירה (אולי יותר מדי) של אייקון TLV המציעה למעלה ממאה סרטים – קצרים וארוכים, זרים וישראלים, סרטי לייב-אקשן ואנימציה, מדע בדיוני, אימה, פנטזיה, קולנוע דוקומנטארי ואפילו מערבון.

פסטיבל אייקון. אם תרצו, אין זו פנטזיה

ניתן לחלוק על התפיסה המאוד רחבה של מה שנכלל תחת הרעיון של "פסטיבל מדע בדיוני ופנטזיה", אבל אין ספק שזו הזדמנות לראות כמה מהסרטים שלא מופצים בהקנות מסחריות בארץ ולא מובאים לפסטיבלי הקולנוע האחרים.

הסרט התיעודי הבולט בתוכנית הוא "הסינגולאריות קרובה", סרט המציג את רעיונותיו של ריי קורצוויל, אדם הנחשב לגאון רב תחומי ולנביא הסינגולאריות. החזון שהוא פורש הוא של מיזוג קרב בין האדם והמכונה לישות מסוג חדש: מכונות בעלות תודעה, ומנגד, תודעה אנושית הנשמרת בתוך מכונה.

הטריילר של "הסינגולאריות קרובה". עתידנות כבר עכשיו

הרעיונות מוצגים ברמת הכותרת עם מעט מדי צילומים ממעבדות, וקצת יותר מדי אילוסטרציות המדמות סרטי מדע בדיוני. זהו מתאבן לקראת התכנים שיעלו בשני כנסים שיתקיימו במסגרת אירועי הפסטיבל: הראשון ב-17.10 בנושא הסינגולאריות (בתל אביב), והשני ב-24.10 בנושא "עתיד האנושות - עכשיו" (במכון ואן ליר בירושלים).

בסרטי המדע הבדיוני כדאי להזכיר את "אהבה" ("Love") בבימויו של ווילאם יובנק, המנסה ליצור הרהור פילוסופי על חשיבותו של קשר אנושי. התהליך אותו עובר הגיבור, אסטרונאוט שמוצא עצמו תקוע לבדו בתחנת חלל, מהדהד לא מעט מהתכנים שעלו בסרטי מדע בדיוני אחרים – הטכנו-מיסטיקה של "2001: אודיסיאה בחלל", העיסוק בקשר הרגשי של "סולאריס" (של סודרברג), והבדידות של "Moon" של דאנקן ג'ונס.

הטריילר של "Love". כוח משיכה=אהבה?

עבודת צילום ועיצוב תפאורה מרשימים חרף התקציב הזערורי, משלימים סרט שישעמם חלק מצופים, ויעורר רצון לצפייה שניה בקרב אלו שיגלו בו עניין.

"מאה בקרים" ("One hundred Mornings") שבויים על ידי קונור הורגן האירי, הוא דוגמא נוספת לדרך של סרט דל תקציב לטפל בסיטואציה שבהוליווד מחייבת שימוש בתקציבי ענק. אירוע אפוקליפטי שמהותו לא ידועה, הנבחן באמצעות התמקדות בשני זוגות הגרים בבקתה ליד אגם באזור כפרי. ללא כל אפקטים מיוחדים, זהו ניסיון לבחון את הסיטואציה הפסיכולוגית והמוסרית של מצור זה, וההתערערות הבלתי נמנעת בעולם ללא תקווה. אפשרי אך לא הכרחי.

הטריילר של "מאה בקרים"

"פול" ("Paul") הוא קומדיית מד"ב שעוררה תקוות לבידור מוצלח אבל איכזבה. סיימון פג וניק פרוסט ("מת על המתים") חוזרים כצמד גיקים הנתקלים בפול (קולו של סת' רוגן), חייזר סטלן בעל נפש חפצת חירות וחוסר סובלנות מרענן לאמונות הדתיות של בני האדם. הבמאי גרג מוטולה ("סופרבאד") לא מצליח לחלץ יותר מאשר גיחוכים ספורים מהרעיון של "אנטי אי.טי".

מציירים בנדמה לי

סרטי מדע הבדיוני הטובים יותר מגיעים במדיום של אנימה. גם אם "זוחלי השמיים" ("The Sky Crawlers") אינו פסגת יצירתו של מאמורו אושי ("הרוח במעטפת"), עדיין כדאי לראותו. בעולם אלטרנטיבי טייסים הקרויים "קילדרן" הונדסו גנטית בכדי להישאר צעירים לנצח ולנהל קרבות אוויר כנציגים של חברות מסחריות.

הטריילר של "זוחלי השמיים"

הסרט מעלה שאלות של מציאות, קיום אותנטי, פולשנותם של כוחות מסחריים – מהמכלול התימטי המוכר של אושי. הקצב לעיתים איטי מאוד, אך האנימציה המשוכללת בקרבות האוויריים מהווה פיצוי הולם.

מעמדו הקאנוני של "אקירה" של קאטוסוהירו אוטומו מ-1988 הוא פועל יוצא של הצלחתה לחבר בין אנימה, סרטי מפלצות יפנים וסייבר פאנק. בניו-טוקיו של 2019, מתבצעים ניסויים מדעיים לשחרור כוחות טלקינטיים. הקורבן הוא טטסו הצעיר, שהמטמורפוזות שגופו עובר מוכיחות את הצלחת הניסוי והופכות אותו לצורת חיים חדשה במחיר של הרס אפוקליפטי. 

הטריילר של "אקירה"

השנה נגנזה, למרבה המזל, היוזמה לעיבוד אמריקאי בכיכובו הבלתי-סביר-בעליל של קיאנו ריבס. זמן טוב להיזכר ביצירה בצורתה המושלמת.  

כל אימת שרציתם

אגף האימה מכיל מגוון רב יותר של סרטים, מתוכם המומלץ ביותר הוא "הקרקס האחרון" ("Balada triste de trompeta") של אלכס דה לה אינגלסיה. עלילה מוטרפת ומגואלת בדם שבמרכזה מאבק בין שני ליצנים פסיכוטיים על ליבה וגופה של לוליינית קרקס יפיפייה. אלגוריה קיצונית על הכוחות הפוליטיים בתרבות הספרדית, אשר הקפיצה את גיבוריה לראש רשימת הליצנים המעוותים בהיסטוריה של הקולנוע. מוי כיף.

• ליצן שטן שלי. מוקיונים רשעים בקולנוע
  

קיצוני לא פחות הוא ה"הומאז' להיעדר היגיון", כפי שמוגדר הסרט "צמיג" ("Rubber") במונולוג הפתיחה ההזוי שלו. ואכן הצמיג בעל יכולת התקפה על-חושית המפוצצת בני אדם, הוא בוודאי אחד מאויבי האנושות הפחות צפויים שבהם נתקלנו. זוהי עבודה מטא-בדיונית שעוסקת באופן רפלקסיבי בתנאי קיומה, לא פחות מאשר בתכניה האבסורדיים.

הטריילר של "הובו עם שוט-גאן"

מודעות עצמית לא חסרה גם ב"הובו עם שוט-גאן" ("Hobo with a Shotgun"), סרט שהחל כאחד הטריילרים הפיקטיביים שצולמו לפרויקט "גריינדהאוס" של רוברט רודריגז וקוונטין טראנטינו. נווד המגולם על ידי רוטגר האואר, מגיע לעיירה שבה הפשע והניוון האנושי שוברים שיאים. הוא מחליף את חלומו לקנות מכסחת דשא בשוט-גאן ויוצא לחלק צדק - כדור אחד בכל פעם. מידת הסאדיזם בסרט, גם אם הוא מוגזם ומלאכותי במתכוון, שוברת שיאים ומעוררת קירקושים גם בבעלי קיבות מברזל.

ואם בסאדיזם עסקינן, נאצים מופיעים בשני סרטים: "סלע השטן" ("The Devil's Rock") הניו זילנדי שבו מוצגת מזימה נאצית להשתמש בכוחות שטניים לשם השגת מטרותיהם. סרט קטן היקף ומעניין פחות מכפי שניתן לנחש מתקציר זה. "שלג מת" ("Dead Snow") הנורווגי מוצלח הרבה יותר, ובו חבורת צעירים יוצאת לנופש בבקתה מושלגת רק כדי להיתקל בחיילים גרמנים, שהפכו זה מכבר לזומבים. מי שחובב שימושים יצירתיים במעיים אנושיות ייהנה מסרט זה.

הטריילר של "סלע השטן"

סצינת האימה הנורבגית המתפתחת תיוצג באופן בכבוד על ידי סרט נוסף, שעשה הרבה רעש ברחבי העולם - "צייד הטרולים" ("Troll Hunter"). המוקיומנטרי של הבמאי אנדרה אוברדאל, מתבסס כביכול על סלילי צילום שנמצאו ובו סרט של שלושה סטודנטים המתלווים למי שמקצועו הוא לצוד טרולים. ההומור הנוגע להרגלים המוזרים של מפלצות אלו חביב, אך בגלל התקציב המוגבל, השימוש במפלצות ייחודיות אלו נותר מפוספס.

הטריילר של "צייד הטרולים"

"מפלצות" ("Monsters") הוא חיבור מוזר בין סרט אינדי דל תקציב, שבו זוג צעיר מנסה לחצות את הגבול בין מקסיקו לארה"ב, וסרט מפלצות שבו חייזרים קבעו את משכנם באזור זה. המפלצות קיימות כהד עמום והרומנטיקה לא מחזיקה מעמד בגלל המשחק הדל והדמויות הלא מפותחות. יש לציין שהבמאי הבריטי גארת' אדוארדס זכה בזכות סרט זה בפרס האינדי הבריטי (גבר על טום הופר, במאי "נאום המלך") וגויס כדי ליצור את הרימייק ההוליוודי של "גודזילה".

הטריילר של "Tucker & Dale vs Evil"

רוב סרטי האימה שהוזכרו מכילים צורה כזו או אחרת של הומור, אך הסרט הקנדי "טאקר ודייל נלחמים ברוע ("Tucker & Dale vs Evil") הוא מועמד בטוח לתואר חביב הקהל. זהו היפוך של סרטי אימה שבהם hillbillies מתעללים ב"בני טובים" ("גברים במלכודת", "המנסרים מטקסס").

טאקר ודייל, שני הילביליז חביבים, מגיעים לבקתת הנופש המרוטה שאותה קנו באמצע יער. סדרה של אי הבנות בין השניים לחבורת סטודנטים שבאה לקמפינג בסמוך אליהם מובילה לרצף מיתות משונות ולא מכוונות. בין שיפוד וריטוש יש לא רק צחוקים אלא אפילו רומנטיקה חביבה ולא צפויה.