סיפור מהתורה: המסע מאושוויץ ועד תימן
הספר שהתגלגל מאושוויץ לישראל, 500 ספרי התורה מליטא שנעטפו בשקים - ושני ספרי התורה העתיקים שאוצרים את סיפור יהדות תימן. לספר הספרים יש סיפורים, באמת התורה
מה הייתם מוכנים לעשות בשביל להציל ספר תורה? גם אם נדמה כי במציאות הישראלית אין סיבה להתמודד עם הסוגיה, הרי שלאורך ההיסטוריה – ועד ימינו אלה, חירפו יהודים את נפשם כדי לשמור על הגחלת של העם היהודי, המתגלמת בספר התורה.
עוד בערוץ יהדות - קראו:
רגע לפני שמחת תורה, קיבץ פסטיבל מספרי סיפורים כמה דמויות ישראליות בולטות האוחזות, כל אחת, בספר תורה עם היסטוריה. הסיפור האישי של שמעלים המשתתפים משתלב בסיפורו של העם היהודי. על המספרים נמנים, בין היתר, גם הרב ישראל מאיר לאו, רבה הראשי של תל אביב-יפו, והסופר חיים באר. ארבעה מחברי הפאנל מגישים ל-ynet ארבעה סיפורים שהיו, באמת התורה.
גלגולו של ספר התורה מאושוויץ
יעקב הלמן ז"ל, סבו של יעקב מאור, נספה במחנה הריכוז אושוויץ, אך הצליח - בניגוד לכל הסיכויים - להכניס אל התופת ספר תורה מיניאטורי העשוי עור של צבי, לאחר שתפר שרוול נוסף במעילו, והסתיר בו את הספר.
ספר תורה המיוחד היה אחד מבין שני ספרים שהצליחו להיכנס למחנה הריכוז. בכל סיטואציה אחרת סביר להניח כי ספר התורה היה נחשב לפסול, אך לא כאשר מדובר ביחיד מבין שני ספרים באושוויץ. במשך כמעט שנה קראו בו במחשכים, עד לצעדת המוות שבה מצא סבו של מאור את מותו, כשיצא מהשורה לשרוך את נעליו ונורה בידיי הנאצים.
חברו הטוב שעמד מספר צעדים ממנו והכיר את תולדות הספר, ניצל מצעדת המוות. הוא נישא לדודתה של אמו של מאור, והיה זה שסיפר למשפחה על גלגולו של ספר התורה.
בשנת 1975 נסע מאור הצעיר לווינה, במסגרת עבודתו. ראשי הקהילה היהודית הכירו אותו שם, כמי שביקר בקביעות בבית הכנסת. במהלך אחד מביקוריו הביעה הקהילה את רצונה לתרום שני ספרי תורה לישראל. מאור מצא את עצמו במרתפי הקהילה היהודית, כשלפניו אוצר של כ-200 ספרי תורה. אחרי שנבחרו שני ספרים שיועברו לארץ, שאל הגבאי את מאור: "יצא לך לראות פעם ספר תורה מעור של צבי?"
מאור מעיד כי קשה לתאר במילים את תחושת הצמרמורת שאחזה בו באותו הרגע. הוא נזכר בעלילות ספר התורה של סבו, והחליט לבדוק האם מדובר באותו ספר תורה. מהסיפורים שסופרו לו לאורך השנים, ידע כי סבו נרצח ביריית כדור, ומאחר והספר היה מוסתר מתחת לבית שחיו, סביר להניח שאולי נשארה איזו הוכחה אילמת לפגיעת הכדור. סימן היכר נוסף שהיה אמור להיות על הספר הייתה חלודה. כשהחל לגלול את הספר, הוא גילה את סימני החלודה בדיוק על הפרשה שנקראה באותו השבוע, וגם את סימני הכדור שחדר את הספר. "הספר מצא אותי. אני לא חיפשתי אותו", מספר מאור, שזכה להעלות ארצה את ספר התורה.
500 ספרי תורה - במרתף חשוך בווילנה
שמאי קינן – מי שעמד שנים רבות בראש עמותה להעלאת חפצי קודש יהודיים מרחבי העולם - מצא עצמו בעיצומו של מסע לחילוץ כ-500 ספרי תורה מווילנה. את סיפורם הבלתי ייאמן של הספרים העביר פרטיזן מגטו וילנה, שידע כי הנאצים והליטאים שיתפו פעולה, וריכזו בכנסייה את כל ספרי הקודש של היהודים שנשלחו למחנות. החוק הליטאי הגדיר את הספרים כרכוש ליטאי שהועבר לספרייה הלאומית, מתוך כוונה להקים לאחר השמדתו המתוכננת של העם היהודי, מוזיאון שיתעד את היהדות שהייתה ונכחדה.
לאחר קום המדינה נעשו מאמצים דיפלומטיים רבים, שנמשכו על פני עשור, במטרה לשחרר את ספרי התורה. עשרות פניות הועברו לממשלת ליטא, על מנת לשנות את החוק ולהגדיר את הספרים הללו כרכוש העם היהודי. במשך שלוש שנים - ובעזרת לוביסטים יהודים - שונה לבסוף החוק, אך גם אחרי שהרכוש הוגדר כיהודי, סירבה ממשלת ליטא להעבירו לישראל.
הממשל האמריקני בראשות הנשיא דאז, ג'ורג' בוש, דאג לשכנע את הממשלה הליטאית להעביר את הספרים לישראל. מונתה משלחת שתפקידה היה למצוא פתרון מהיר להעלאת ספרי התורה, ובראשה עמדו לובה אליאב ודב שילנסקי ז"ל, והרב ישראל מאיר לאו ייבדל לחיים ארוכים. על התהליך הקשתה העובדה שאל-על לא ביצעה טיסות ישירות לליטא, ועלות טיסה מיוחדת כזו עמדה באותם ימים על כ-40 אלף דולר.
הרב מלכיאור, מי שכיהן כסגן השר לענייני תפוצות וסגן שר החוץ באותם הימים, נתן ערבות בנקאית של מדינת ישראל, ואפרים סנה - אז שר התחבורה - נתן אישור מיוחד לטיסה שעליה היו חברי המשלחת, נציגי תנועות נוער, שרת הבריאות ודיפלומטים נוספים.
שמאי מספר כי הגיע לספרייה הלאומית בשלג ובקור מקפיא, והתקבל בפרצופים חמורי סבר. המשלחת הורדה למרתף חשוף ומאובק, שם נמצאו 500 ספרי התורה כשהם מושלכים, מעופשים, ועטופים בשקים אפורים כאילו הם בדרכם לגרדום.
הצוות הישראלי העמיס את הספרים בשלושה קונטיינרים. במסיבת עיתונאים שהתקיימה מיד עם נחיתת המשלחת, פרץ שמאי לשידור, והציג את אחת מיריעות ספרי התורה כשהיא מגואלת בדם. מרבית ספרי התורה נפסלו לקריאה, והם מופיעים היום ב"היכל שלמה". 18 הספרים ששרדו, פוזרו בין קהילות יהודיות.
תורתו הרפואית של הרמב"ם - בספר תורה עתיק
עמוס רחמים, מדריך נוער וקצין ביקור סדיר, יגולל במהלך הפסטיבל את סיפורם של שני ספרי תורה של יהדות תימן – אחד מהם בן 400 שנים, ובו הסברים מפורטים לגידול צמחי מרפא שנועדו לרפואה עממית, בהשראת כתבי הרמב"ם. רבים קראו בספר שעבר מדור לדור, וביקשו פתרונות לעצות ולבטים בחיי היומיום.
רחמים יחשוף גם את סיפורו של ספר התורה "אל מנזלי", שכתב יחיא ג'מיל - אחד מגדולי דייני תימן - לפני כ-300 שנים. המוסלמים היו אלה ששמרו עליו, עד שהיהודים חזרו מהגלות. ג'מיל חי מרחק 30 ק"מ מצנעה, והוכר על ידי יהודים כמוסלמים כאדם קדוש. המסורת מספרת שאת ספר התורה כתב כשחצי מגופו טובל במקווה, לטהרה.
הספר עבר מדור לדור עד שהגיע לארץ, למחנה העולים עין שמר שקלט רבים מיהודי תימן. היום הוא נמצא בבית הכנסת שבקיבוץ נחם.
לקרוא בתורה בספר של האדמו"רים מפולין
חודשיים לפני בר המצווה של בנו, נודע לעו"ד ד"ר שלמה נס ורעייתו ח"כ לאה נס, כי ספר תורה
בן מאה שנה לפחות, שאותו כתבו סביו – נמצא בידיו של האדמו"ר ממונקאטש. נס, איש עסקים ודירקטור בחברות רבות, הא בן לשושלת אדמו"רים מקמרנה, ובהם בעל ה"היכל ברכה" ובעל ה"דמשק אליעזר".
הבעיה הייתה ששום דבר לא הצליח לשכנע את האדמו"ר ממונקאטש להוציא את הספר, שעבר את גלגולי השואה, מחצרו. נס חלם כי בנו יעלה לתורה עם הספר הקדוש, והוא נסע לניו-יורק לפגוש את האדמו"ר ולנסות לשכנעו – וראה ברכה בעמלו. הנער עלה לתורה וקרא בספר, ומשפחת נס ראתה באירוע סגירת מעגל מרגשת.
- הסיפורים הללו ונוספים יעלו בהרחבה במסגרת הפאנל "ספרי תורה מספרים", שיתקיים ב-17/10, בפסטיבל מספרי סיפורים בתיאטרון גבעתיים (13-20/10)
לפנייה לכתב/ת 
