עכשיו זה סופי: אגרקסקו תפורק והעובדים יפוטרו

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשייך, בחרה בחברת ביקל לבצע את פירוק חברת הייצוא החקלאי הממשלתית אגרקסקו, שנקלעה לקשיים ולחוב כספי של מאות מיליוני שקלים. אלשייך בחרה בביקל מתוך שתי הצעות פירוק שהוגשו לבית המשפט - של החברה החקלאית ביקל ושל ארגון מגדלי הפרחים. 

השופטת אלשיך הגיעה להחלטה לאחר שהחברה קיבלה הקפאת הליכים ארוכה, אך המנהלים המיוחדים שבית המשפט מינה לה, שלמה נס ואלי שפלר, לא הצליחו להפעילה מחדש. 

ביקל מתכוונת לצמצם את פעילות אגרקסקו, לפטר את העובדים, למעט 50 מתוך 300 עובדים שהחברה התחייבה להמשיך לעבוד במשך שנה אחת בלבד ולהחזיר לנושי החברה חלק קטן מהחובות - 17.5 מיליון שקל, שרובם יגיעו לידי הבנקים.

העובדים שיפוטרו יקבלו פיצויים מוקטנים וחלק ממשכורותיהם האחרונות מהביטוח הלאומי. חלק ניכר מהחקלאים שהשתמשו בחברה עד כה יצטרכו לייצא את סחורתם בעצמם או למצוא ספק חלופי.

עורכת הדין של העובדים, גלילה הורנשטיין, טענה בדיון כי ביקל מתכוונת לסגור את החברה לחלוטין ולא להפעיל אותה כעסק חי, אף שנציגי החברה עצמה הבטיחו לנסות להפעילה כעסק חי, ונאמן החברה, שלמה נס, השתכנע שכוונתם רצינית.

גדעון ביקל, הרוכש של אגרקסקו, הגיב להחלטה, וחיזק את הטענה כי ביקל מתכוונת לנסות להפעיל את החברה ולא לסגור אותה. "אני שמח על ההזדמנות להוביל את אגרקסקו לדרך חדשה. בשיתוף העובדים, המגדלים והלקוחות נפעל כדי להחזיר עטרה ליושנה, שאגרקסקו תשוב להיות ספינת הדגל של החקלאות הישראלית ואחת החברות המובילות בעולם בתחומה", אמר.

"המשך העסקת העובדים אינו השיקול הבלעדי"

מגדלי הפרחים משתמשים בשירותי אגרקסקו ולכן הם ביקשו להפעיל את החברה כעסק חי בהיקף נרחב יותר ממה שביקל מבטיחה לעשות, אף שגם הם התכוונו לצמצם את פעילותה.

גם מגדלי הפרחים הודיעו כי הם מתכוונים לפטר את רוב העובדים, אך התחייבו להעסיק 60 עובדים במשך שנתיים לפחות. לדברי, מאחורי הצעת מגדלי הפרחים עומד הסכם סודי בין החקלאים לעובדים המבוסס על האינטרס המשותף שלהם - המשך פעילות החברה.

נציגת העובדים, גלילה הורנשטיין, תמכה בהצעת מגדלי הפרחים, גם בגלל הכוונה להמשיך להעסיק חלק מהם וגם בגלל הבטחה לתשלום פיצויים גבוהים יותר. הורנשטיין תקפה בחריפות את הצעת ביקל ואמרה כי היא מעדיפה את הרווח הכספי לבנקים על פני טובת העובדים, וכי בית המשפט אינו צריך ללכת אחרי "עגל הזהב" שמציעה ביקל.

אלא שאלשיך העדיפה את ביקל, בטענה שהחברה ממילא אינה יכולה להמשיך לפעול וכיוון שביקל הציעה הצעה כספית טובה יותר להחזר החובות לבנקים. מגדלי הפרחים הגדילו את הצעתם במהלך המכרז באופן שקירב אותה לזה של ביקל, אך ביקל עדיין הציעו תנאים טובים יותר מבחינת תנאי התשלום ופריסתו. בנוסף, טענה אלשיך כי למגדלי הפרחים אין הוכחות לאיתנות פיננסית, כלומר, אי אפשר לסמוך עליהם שיוכלו לנהל את העסק ולהחזיר את החובות.

"אין ספק כי הצעת ביקל היא הטובה ביותר", כתבה אלשייך בהחלטתה. "רצון העובדים להמשיך לעבוד הוא שיקול, אך בשום פנים ואופן אינו השיקול הבלעדי. העובדים למעשה כבר פוטרו. לאחר שהקפאת ההליכים נכשלה, אנחנו נמצאים בפירוק שבו שאלת הפעלת החברה בעתיד נעשית פחות חשובה משיקולי השאת תמורה כספית לנושים. השאת תמורה לנושים היא לב לבו של תהליך הפירוק.

"להבדיל מקבוצת ביקל, אין חולק שלחברה שהקימו המגדלים אין עדיין נכסים משל עצמה, והמשענת הכלכלית שלה הוא אזרח זר שסירב לבקשת המפרקים הזמניים של החברה לבדוק את חוסנו הכלכלי".