פסיכולוג שהיה שבוי: כך צריך לקבל את גלעד
אריק אבנרי נפל בשבי הסורי ביום כיפור. לקראת חזרתו של שליט הוא מזהיר: אל תהפכו את קבלת הפנים המסנוורת לשבי חדש. "במצב לא נורמלי, התגובות הלא נורמליות הן הנורמליות"
"ההתמודדות עם גלעד משולה להחזקת ציפור ביד – אם תחזיק חזק תהרוג אותה, אם תשחרר מעט היא תעוף ותפרח מהיד". הפסיכולוג אריק אבנרי בחר במקצועו בעקבות חוויותיו בשבי הסורי. "היה לי ניסיון ממושך בהסתכלות על תופעות וניתוחן", הסביר אבנרי, ששירת במוצב החרמון במלחמת יום כיפור, וישב שמונה חודשים בשבי הסורי. בשיחה עם ynet הוא מנסה לשפוך אור על הצפוי לגלעד שליט, לאחר חזרתו ארצה.
גלעד שליט בדרך הביתה - כתבות נוספות:
- ראש השב"כ: עם עוד 200 מחבלים לא ייפול העולם
- אביבה שליט: גלעד לא יחזור אותו ילד ששלחנו
- פרס: ארדואן הפתיע לטובה בעסקת שליט
- ישיבה בירושלים: מכינים את החנינה לרוצחים
- קלטת אחת, 3 מכתבים, 1,935 ימים. הזמן החטוף
- שבויים לשעבר: יצטרך שקט, לא פסטיבל
בין המשוחררים: רוצחי וקסמן, סספורטס וסעדון
"כשחזרתי מסוריה היה שלט בשדה התעופה 'ברוך שובכם גיבורי ישראל'. הייתי בטוח שנחתה משלחת ספורט, לא חשבתי שזה מכוון אלינו", נזכר אבנרי ומתריע: "הקבלה החמה מסנוורת – כמו שאתה יוצא מחושך ישר לתוך זרקור שמאיר עליך בעוצמה. אסור להפוך את זה לשבי חדש".
"אסור לעשות פסטיבל", מדגיש אבנרי, ומודה כי "עבור שבוי משוחרר יש משהו מאוד נחמד ומחמיא בפסטיבלים האלה". עם זאת הוא שב ומתריע: "אסור לכפות עליו לספר את מה שעבר עליו. יש לאפשר לו את המקום הפרטי שלו".
"הוא עשוי להרגיש גם אופוריה וגם דיכאון", מסביר אבנרי ומדגיש: "במצבים הלא נורמליים, התגובות הלא נורמליות הן הנורמליות".
להיזהר מחיבוק דוב
"ברור שמה שהוא זקוק לו כרגע הוא החום המשפחתי", אומר אבנרי, אך מסייג ומזהיר כי בעבר היו מקרים שדווקא החום והרצון לחבק הפכו לחיבוק דב ולחנק.
עוד כותרות בערוץ החדשות:
- מתמחים מתעקשים: לא נחזור לעבודה למרות הצו
- ארה"ב מזהירה את אזרחיה מהתקפות איראניות
- בלגן אטומי: מסע לאזור האסור ליד פוקושימה
"צריך להיזהר אמנם מחנק, אבל באותה המידה להיזהר מחופש טוטלי", מזהיר אבנרי. הוא מציין את השינויים הרבים שהתחוללו בחמש השנים של היעדרו של שליט ומסביר: "אין ספק שיהיה רצון מצידו לקבל ורצון מהסביבה להעביר את הידע הזה ובכך כביכול למחוק את התקופה שהוא לא היה. אבל צריך לתת לו את הלגיטימציה לתחושות שונות שיהיו לו ולנסות כמה שיותר לבנות יחד איתו איזושהי ראייה עתידית – מה הוא הולך לעשות, מה מתאים לו.
"המעבר ממצב של סגירות מאוד חזקה למצב של חופש טוטלי הוא בעייתי מאוד. יש להעניק לו יותר חוויות של שליטה, אבל בכל זאת לנסות לכוון. ובעיקר לתת את התחושה שאם הוא עמד בשבי, אז הוא יעמוד גם בשחרור".