דו"ח: מחיר "האביב הערבי" - כ-56 מיליארד דולר

ההפגנות הסוחפות שאירעו השנה בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, הידועות כ"אביב הערבי", עלו לאזור כ-55.84 מיליארד דולר, כך לפי דו"ח חדש. 

בדו"ח, שהוציאה קבוצת הייעוץ גיאופוליסי (Geopolicity), נטען כי מצרים, סוריה ולוב שילמו את המחיר הפיננסי הגבוה ביותר על טלטלות המשטר.

הנתונים של הדו"ח מתייחסים בעיקר לתוצר המקומי ולהכנסה הלאומית, ואינם לוקחים בחשבון אובדן של חיי אדם, נזק לתשתית ולעסקים, ואובדן השקעות זרות ישירות. לשם הדגמה, התוצר המקומי של ישראל עלה בשנים האחרונות, אך מרבית אזרחיה לא חשו כי הושפעו מכך לטובה.

קבוצת הייעוץ טוענת בדו"ח, בהתבסס על מידע מהקרן המטבע הבינלאומית, כי מדינות שחוו הפרעות אזרחיות אינטנסיביות או קונפליקט בזמן האביב הערבי, צפויות להפסיד מכך הכי הרבה, בטווח הקרוב. לעומת זאת, האזור ירוויח מכך: אומות מפיקות נפט שנמנעו ממרידות או גדעו אותן באיבן, יהיו המרוויחות הגדולות מהאביב הערבי, דווקא כיוון שלא אירע בתחומן.

"חישוב מדויק -בלתי אפשרי"

לפי ה-BBC, הדו"ח מזהיר שבלי תוכנית תמיכה אזורית, התוצאות של האביב הערבי יהיו רגרסיביות. אך הדו"ח מבהיר שבלתי אפשרי לחשב את מחיר האביב הערבי במדויק. "אינדיקטורים כלכליים קריטיים רבים אינם זמינים לנו, והמצב נזיל מאוד", נכתב שם.

לא רק לוב, סוריה ומצרים אלא גם טוניסיה, בחריין ותימן נפגעו קשה מבחינה כלכלית מהמחאות בארצם. עלות התוצר הלאומי של המדינות שנפגעו מגיעה ל-20.56 מיליארד דולר, בעוד שעלות המימון הציבורי מסתכמת ב-35.28 מיליארד דולר.

כשהממשלות בתימן ובלוב התמוטטו, ההוצאות ציבוריות צנחו, כמו גם ההכנסה הלאומית. בתימן, הייתה ירידה של 77% בהכנסה הלאומית, ובלוב, צניחה של 84%.

בגיאופוליסי מדגישים את העובדה את העובדה שאיחוד האמירויות, כוויית ובמיוחד ערב הסעודית – כולן מדינות עשירות בנפט שדיכאו הפגנות והתמרדויות - הגבירו כולן את ההכנסה הלאומית. בערב הסעודית הרווח הציבורי עלה ב-25% ואילו באיחוד האמירויות ב-31%.

לוב: הפסד לתוצר המקומי של 7.67 מיליארד דולר

המצב בלוב, נאמר בדו"ח, דורש תשומת לב מיוחדת, כי גורלה של מדינה זו עדיין תלוי על בלימה. בחזית הפוליטית, מועצת המעבר הלאומית צפויה להתמודד עם מאבק ארוך טווח לשכנע את מנהיגי השבטים ואת התומכים בהפרדה אתנית, לזכותה לשלוט.

בהערכתם את העלות של החלפת המשטר בלוב, מסכמים כותבי הדו"ח: "הקונפליקט בלוב עצר את הפעילות הכלכלית, במחיר של 7.67 מיליארד דולר הפסד לתוצר המקומי. יותר מ-470 אלף איש ברחו מהמדינה מאז תחילת הקונפליקט וההפרעה החמורה במגזר הפחמימנים (הידרוקרבון) פגעה אנושות בכלכלה.

עוד נאמר בדו"ח "יהיו מפסידים לצד מנצחים בין המדינות ובתוך המדינות... בגדול אפשר לומר כי, למעט לוב: יצואניות הנפט יצאו מנצחות מהאביב הערבי, ויבואניות הנפט הפסידו".

מנכ"ל גיאופוליטי, פיטר מידלברוק, אומר שהמחקר ארך חודשים, וישמש כמפת דרכים עבור ה-G20 והאו"ם, כמו גם עבור הליגה הערבית ושאר המדינות שהושפעו מהאביב הערבי.

הדו"ח ממליץ שהליגה הערבית ומועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ יניעו הליך של רפורמה פנימית, עם סיוע חיצוני מתואם. העזרה הבינלאומית שהוצעה עד כה, במאי 2011, לא התגבשה לכדי מעשה. סיוע שהובטח בסך 100 מיליארד דולר, על-ידי ה-G8, יעוכב במקרה הטוב, מחשש שאלו שהשתלטו על הרחוב הערבי יראו מעט מאוד תשואה ממנה, בטווח הקצר, נאמר בדו"ח.