פתאום קם סטודנט: שנה של מאבקים
האדישות הרגילה של הקמפוס פינתה את מקומה לקיץ של מחאות. אבל לא כולם הגיעו לאוהלים, ורק השנה נראה אם באמת קם סטודנט ישראלי חדש. יש מי שחושבים שהמחאה העירה את "הצד הרדום" של תלמידי האוניברסיטאות, אבל אחרים בטוחים: "אנשים נלחמו בגלל שהם אזרחים, לא בגלל היותם סטודנטים"
"אני עומד על הבמה ברחוב קפלן נפעם ומנגב את הדמעות, שלמה ארצי עומד להופיע. התחושה שאני חי את החלום. כל חיי חיכיתי לרגע שההמונים ייצאו לרחובות ויידרשו חברה טובה יותר. הנה הוא הגיע. מאות אלפי מפגינים, חלקם הגדול סטודנטים, רוצים צדק חברתי".
כבר כמה חודשים שלוחות הזמנים של יובל בדולח, שדבריו מופיעים בפתיח, עמוסים לעייפה. הוא רץ בין ארגון הפגנות ענק בתל אביב, הקמת במות, הנפקת חולצות, טיפול בהסדרי ביטחון וארגון שיירות של עשרות אוטובוסים. כראש המחלקה למעורבות חברתית בהתאחדות הסטודנטים הארצית, בקיץ הזה הוא לא ראה בית. אוהל כן, והרבה. "אם עד לפני שלושה חודשים מישהו היה אומר לי שסטודנטים יגורו באוהלים הייתי חושב שהוא הזוי או מנותק מהמציאות הישראלית. עד עכשיו מיתגו אותנו ככאלה שנאבקים רק בנושאי שכר לימוד. היום המדינה מצפה מאיתנו להיות חוד החנית של המאבקים החברתיים".
| מאבק | תמונת מצב |
| חוק האברכים | ממתין להחלטת בג"ץ |
| המאבק לשימור חופי הכנרת | המאבק נמשך |
| הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן | המאבק הצליח חלקית - כמה קווים שונו |
| המאבק למען החינוך | דו"ח טרכטנברג - המאבק נמשך |
| מחאת הדיור ויוקר המחייה | דו"ח טרכטנברג - המאבק נמשך |
| מחאת צרכנים נגד תנובה | מחירים ירדו, זהבית כהן התפטרה - המאבק נמשך |
| המאבק להוזלת הדלק | המאבק נמשך |
בעוד שבועות ספורים מתחילה שנת הלימודים האקדמית. לפחות אצל חלק מיוצאי הפקולטות האדישות שינתה פניה לפעלתנות חברתית. לא כולם לקחו חלק, ויש גם שביקרו, אבל נדמה שבשנה האחרונה נולד דור חדש של סטודנטים. אלו שנטשו את החופשות בחו"ל, את המועדונים והבירות והפכו ללוחמי צדק וגנרלים חברתיים.
הסטודנטים במחאה - כותרות נוספות ב-ynet
- חוזרים לרחובות: עצרות ענק ו"שביתת העם" הסגל הזוטר באוניברסיטאות הכריז על שביתה סטודנטים עם מתמחים: נשקול להשבית הלימודים שמולי: אישור הדו"ח - שגיאה קשה. נחריף המאבק
ראשיתו של השינוי החל במאבק על חוק האברכים, שהוציא אלפי סטודנטים לרחובות. את המשכו ראינו במחאות נגד הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן. היו גם פעולות נגד תחנת הכוח הפחמית באשקלון, בתי הזיקוק בחיפה, חרם הצרכנים על תנובה, השמירה על חופי הכנרת, המאבק בעד הרפורמה בחינוך ותמיכה מאסיבית במאבקם של העובדים הסוציאליים והמתמחים ברפואה.
"מדובר בלוגיסטיקה אדירה, שכוללת חשמל, אוכל והזמנה של אנשי שיח להרצאות", מסביר בדולח, "מיד עם תחילת מאבק העובדים הסוציאליים שלחתי מייל לכל האגודות בארץ וביקשתי שיגייסו סטודנטים להפגנות, אך התגובות היו הססניות. זה היה אחרי העבודה על חוק האברכים והם התקשו להוציא אנשים מהקמפוסים. בקיץ האחרון קרה נס והגיוס של הסטודנטים הפך קל - לא רק שהם נהרו להפגנות, הם הביאו איתם את המשפחה".
פחדנו שאוהלים יישארו ריקים
שיא הפעילות היה במאבק על יוקר המחיה בחודשי הקיץ. הפעילות עדיין בעיצומה, וסיומה לא נראה באופק. בשיחות סגורות מודים ראשי הסטודנטים שהיציאה למאבק הדיור לוותה בלא מעט חששות שעיקרם השאננות והאדישות האופיינית. "יצאנו למאבק כשכולם היו עדיין בעיצומן של הבחינות. קיץ זה חופש, רבים מנצלים אותו להשלמת הכנסה או לטיולים בחו"ל", אומר גורם בהנהגת הסטודנטים, "כדי ליצור את הרושם שמדובר במאבק ארצי פתחנו מאהלים בקמפוסים שונים ברחבי הארץ. פחדנו שאוהלים יישארו ריקים, למזלנו אחרי ארבעה או חמישה ימים המאבק תפס תאוצה אדירה והם הגיעו בהמוניהם".
איתי גוטלר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, מאמין שלמחאה החברתית תהיה השפעה דרמטית שתפתח מודעות חברתית גדולה. "בעבר היה קשה לגייס סטודנטים לצאת ולהפגין בעד נושאים חוץ סטודנטיאליים כמו עובדי קבלן או נושאים סביבתיים. מאבק הדיור, שבו לקחנו את ההובלה ברמה הארצית ובמאהלים המקומיים, יוביל לשינוי. כאגודות אנו חייבים להילחם עבור הזכויות האקדמיות של הסטודנטים, אבל זה לא סותר, כאנשים שלומדים הגות, פילוסופיה ומתעסקים בנושאים ביקורתיים נפעל גם למען מטרות חברתיות".
הרבה מעבר להפקת ימי סטודנט
תפקידן של אגודות הסטודנטים שנוי במחלוקת, יש הטוענים שהובלת המאבקים החברתיים, גרמו לאגודות ולעומדים בראשן, לזנוח את תפקידן העיקרי - דאגה לסטודנט בקמפוס.
עופר כרמל, מאגודת הסטודנטים במכללת עמק יזרעאל ומחברי גרעין המאבק החברתי בעפולה, אומר שבשנה האחרונה הם עוברים תהליך שמטרתו יצירת קהילה סטודנטיאלית. "מבחינת הגדרה קשה להגיד שאנחנו קהילה, למעט העובדה שכולנו משלמים שכר לימוד, אין בינינו מכנה משותף, בטח לא בקמפוסים מרוחקים. במאבקים הקודמים נתקלנו בהתנגדויות רבות של סטודנטים שאמרו שהאגודות לא מייצגות אותם. בראייתי הסטטוס סטודנט מחייב, לא מדובר רק באדם שעושה תואר אקדמי, אלא בנקודת ציון מחשבתית. אני מקווה שהחברה הישראלית מתחילה להבין שתפקידן של אגודות הסטודנטים הוא הרבה מעבר להפקת ימי סטודנט ודאגה להווי הסטודנטיאלי".
"לשמחתנו המחאה הגדולה העירה גם את הצד הרדום של הסטודנטים שפתאום הראו שיש להם כוח ורצון לתרום מעצמם למען החברה", מסבירה יוכי יעקובזון דוברת 'מגמה ירוקה', "בעבר כשהיינו מדברים על מושגים של צדק סביבתי הסטודנטים לא היו מבינים מה אנחנו אומרים. היום אלו מושגים שברורים והרבה יותר קל לנו לגייס סטודנטים למאבק".
לא נוהרים אחרי המנהיגים
על אף האופוריה הגדולה, ישנם רבים שטוענים שהאגודות הרחיקו לכת ושכחו את תפקידן. אפרת, סטודנטית להנדסה מאוניברסיטת בן גוריון, טוענת שהנהגות הסטודנטים לא מייצגות אותה ואת חבריה. "הכותרות של מאות אלפי סטודנטים תומכים במאבק החברתי הן יפות, אולי לעיתונים, אבל זה רחוק מהמציאות. רוב הסטודנטים כלל לא יודעים, וזה לא מעניין אותם, מי מנהיג את אגודות הסטודנטים. מיד בתום הבחינות מרבית הסטודנטים התפנו לעיסוקים פרטיים, מי שכן הצטרף למחאה זה בגלל היותו אזרח במדינה, ובטח לא בגלל שהוא סטודנט הנוהר אחר מנהיגיו".
"עם כל הכבוד לאידיליה במאבקים החברתיים, צריך להגיד את האמת - חברי אגודות הסטודנטים הם שכירים ותפקידם הבלעדי לדאוג לאינטרסים של החברים באקדמיה", מסביר שחר, סטודנט מאזור המרכז, "כשראשי ההתאחדות מתהדרים בכך שהם מייצגים 300 אלף סטודנטים הם חוטאים ומטעים. רובנו מעולם לא הצביעו עבורם, ומי שמצביע עושה את זה בשביל לקבל את הקרמבו או הקרואסון המובטח בתמורה להצבעה. להיאבק למען עובדי קבלן ומחיר הדלק זה יפה אבל זה לא תפקידן של הנהגות הסטודנטים".
לפני כמה ימים אישרה הממשלה את דו"ח טרכטנברג, המציג סדר יום חברתי- כלכלי חדש. התאחדות הסטודנטים יצאה בחריפות נגד הממצאים ואישורם על ידי קברניטי המדינה. לא כל הסטודנטים חושבים כמו ראשי התאחדות: "אני בטוח שמתוך 300 אלף הסטודנטים בישראל", אומר שחר, "יש גם לא מעט אנשים הסבורים, כמו ראש הממשלה, שמדובר בדו"ח מצוין שיישומו ישנה את פני החברה בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
