תמונת מצב עם אפקט עומק

מאז פריחת טכנולוגיית התלת־ממד בקולנוע נדמה שתעשיית הסרטים קיבלה זריקת מרץ: אחרי שנים של סגירת פער מצד מערכות הקולנוע הביתיות, המסכים הגדולים שבקניון חזרו להיות משהו ששווה לצאת למענו מהבית. אלא שמוקדם לחגוג, כי הבעיה הבאה של הוליווד כבר קורמת עור ופיקסלים בסלון הביתי שלכם: בזמן שהחבר'ה מהאולפנים נחו לרגע על זרי הדפנה, יצרני המערכות הביתיות פיתחו את הטכנולוגיה ששוב מאיימת לכבות להם את האורות: מסכים תומכי תלת־ממד.

גודל התמונה הממוצע של המסכים הדקים צומח בקצב מסחרר. לפי נתונים של "יורוקום", בשנת 2006 - כשה־LCD והפלזמות כבר החליפו בקצב את טלוויזיות ה־CRT הרגילות - הגודל למשדרג הממוצע בישראל היה בין 32 ל־37 אינץ'; הממוצע ב־2009 היה כבר 42 אינץ', ובתקופה האחרונה נוסף גם השוס של שלושת הממדים. אם לפני שנה נכללה האפשרות הזאת רק בדגמים מהסדרות היוקרתיות ביותר (וגם שם היו תקלות), הרי שהיום כמעט כל מסך בגודל 42 אינץ' ומעלה תומך בתלת־ממד. תוסיפו לזה את ירידות המחירים ושיפור הטכנולוגיה שגורמים לצרכנים להעדיף מסכים בגודל 50־60 אינץ', ותבינו שתעשיית הקולנוע שוב בצרות. אבל לא רק היא. גם יצרני המסכים - וגם אנחנו, הצופים.

המשקפיים הארורים האלה. אם יש גורם אחד שעדיין מונע מטכנולוגיית התלת־ממד להשלים את הפיכתה לסטנדרט בקולנוע ובטלוויזיה, זה זה. והחדשות הרעות הן שבעתיד הקרוב עדיין תצטרכו לחבוש אותם.

"לא מאמין שבלייזר המעפנים האלה מופיעים ב־TLV"(צילום: gettyimages)

כרגע מתחרות על הבכורה בשוק המשקפיים שתי טכנולוגיות. הראשונה מצויה במשקפיים אקטיביים, שכוללים מעגל אלקטרוני פשוט שמסתנכרן עם המסך, מכסה כל עין 60 פעם בשנייה ומשדר תמונה מעט שונה לכל אחת מהן. לעומתם קיימים המשקפיים הפשוטים, הפסיביים, שתמצאו ברוב בתי הקולנוע בארץ וגם במספר דגמי מסכים דקים חדשים. היתרון העיקרי שלהם הוא היעדר מנגנון אלקטרוני שמחייב הטענה, וכמובן המחיר: דולרים ספורים לעומת 200 שקל וצפונה לזוג משקפיים אקטיביים. כך או כך, ברור לכל שמדובר בפשרה מסורבלת, ושהתחום כולו צועד לכיוון מסכי תלת־ממד שלא מצריכים משקפיים כלל.

אז איפה זה עומד? ובכן, בערך באמצע הדרך לגאולה. בשנה האחרונה נחשפו מספר מכשירים ניידים - כמו הנינטנדו 3DS וטאבלט בשם Optimus של LG - שמספקים תלת־ממד נייד במסך קטן, עם מרחק צפייה קצר, פחות או יותר מאותה זווית. העסק מסתבך כשמגדילים את התמונה למסכי הענק שאנחנו אוהבים להציב בסלון, וכשרוצים לאפשר לכמה חבר'ה לשבת מול המסך במיקומים שונים.

אחד המסכים הראשונים שמציעים פיתרון הוא ה־55LZ2 של טושיבה, שהוצג בחודש שעבר בתערוכת האלקטרוניקה IFA. מדובר במסך איכותי בגודל 55 אינץ' ורזולוציה כמעט דמיונית של 3,840x2,160 - פי ארבעה מ־Full HD. הוא מאפשר תשע זוויות צפייה שונות בתלת־ממד, מה שאומר תיאורטית שתשעה אנשים די רזים יכולים לשבת מולו זה לצד זה, וליהנות מהחיים ללא המשקפיים המנג'סים. בטושיבה מתכוננים להתחיל למכור את הצעצוע הזה כבר בכריסמס הקרוב, אם כי הם לא נקבו בעלויות. ניחוש שלי? 55LZ2 יימכר במחיר אסטרונומי, ויהווה בעיקר תצוגת תכלית של טושיבה כיצרן הראשון בשוק שמשחרר מסך כזה.

ולא שהיצרנים האחרים יושבים עם רגליים למעלה. כל החברות הגדולות בתחום הציגו גם הן בתערוכה מסכי קונספט בעלי יכולות דומות. כמו שזה נראה כרגע, בשנתיים־שלוש הקרובות יצוצו דגמים כאלה לצד הדגמים הממושקפים - עד שהאחרונים ייעלמו מן העולם.

ואחרי שדיברנו על הכיוון המבטיח של הטכנולוגיה, בואו נתבאס קצת על מה שאנחנו לא יכולים לראות בעזרתה.

התלת־ממד הביתי עוד לא מספק את הסחורה בתחום התוכן. הקהל מצידו מוכן ומזומן כבר מזמן, ואחרי ההייפ הגדול של "אווטאר" הזדרזו רבים לרכוש מסכי תלת־ממד ואת שלל דגמי המשקפיים שבאים איתם. אלא שבבית גילו הקונים כי מלבד הבלו־ריי של "אווטאר" עצמו - והדיסק של "שרק 3" שקיבלו במתנה עם המסך, והטפטוף הקבוע־אך־איטי של סרטי תלת־ממד חדשים - אין להם מה להקרין בצעצוע החדש שקנו. אגב, המקרה הזה שבו הטכנולוגיה מקדימה את התוכן קרה גם לכבלים וללוויין כאן בארץ: אלה מיהרו להשיק ערוץ ספורט תלת־ממדי ברגע שהיתה טכנולוגיה זמינה, ומהר מאוד שידרו משחקים ספורים בלופ אינסופי בגלל מחסור בתכנים.

מה שכן, עושה רושם שזה רק עניין של זמן. הנה, פנסוניק כבר הכריזו שהאירועים המרכזיים באולימפיאדת לונדון 2012 ישודרו בתלת־ממד, ולפניהם יגיעו גם משחקי היורו שתמיד מספקים זריקת עידוד למכירות המסכים החדשים. גם התוכן הקולנועי ממשיך להתקדם עם יותר מ־40 כותרים מתוכננים לשנה הקרובה, ביניהם "ההוביט" של פיל ג'קסון. עוד שופרה טכניקת ההמרה לכותרים ישנים, ובתחילת השנה הבאה צפויה לצאת גירסת תלת־ממד של טרילוגיית "מלחמת הכוכבים".

דבר אחד ברור: טכנולוגיית התלת־ממד היא חלק אינטגרלי מעתידם של הקולנוע והטלוויזיה, והסטנדרטיזציה שלה קרובה מתמיד. מה יקרה לבתי הקולנוע כשהתלת־ממד הטלוויזיוני יכבוש אותנו? וואלה, לא משלמים לנו בשביל לחשוב כל כך רחוק.