אושפיזין בשמיים: נגה וצדק חוזרים לכבוד החג
חג הסוכות אינו אידיאלי עבור אלה שאוהבים לצפות בשמים: הוא מתחיל כאשר הירח מלא ואור הירח מפריע לתצפיות בשמים. אף על פי כן, בשבוע הקרוב צפויים כמה אירועים שכדאי לצפות בהם
כל מי שהביט בשמים בשעות הערב המוקדמות בשבועות האחרונים לא יכול היה שלא להבחין בכוכב מנצנץ במיוחד, מעל האופק המזרחי. זהו כוכב הלכת הענק צדק, הבולט בגונו הלבן-צהבהב ונראה היטב בשעות הערב המוקדמות מעל האופק המזרחי.
צדק הוא הגדול שבכוכבי הלכת: קוטרו גדול פי 10 לערך מקוטרו של כדור הארץ שלנו ומסתו גדולה ממנו פי 300. בהרכבו הוא דומה לשמש: רובו מכיל את הגזים מימן והליום, אך בגלל מסתו הקטנה ביחס לשמש, לא התקיימו במרכזו התנאים הדרושים לבעירה גרעינית. כך הפך צדק לכוכב לכת, המקיף את השמש אחת ל-12 שנים.
חביב מאוד
צדק הוא כוכב לכת החביב על החובבים: מבט במשקפת שדה או בטלסקופ קטן יגלה את ארבעת הירחים הגדולים שלו – איו, אירופה, גנימד וקליסטו - שגודלם נע מגודלו של הירח שלנו ועד לגודלו של כוכב חמה.
ירחים אלה מקיפים את צדק ומשנים את מיקומם ביחס אליו מדי שעה בשעה. המצב ההדדי של ירחי צדק, כדור הארץ והשמש גם גורם לתופעות נוספות הדומות לליקויי המאורות שנראים מכדור הארץ, אלא שכאן אנו מביטים בצללים שמטילים ירחיו של צדק על פניו וכן בצל שהוא עצמו מטיל עליהם.
מבט בטלסקופ קטן ואיכותי, יגלה לנו את חגורות העננים הכהות על פני צדק. לכוכב הלכת 2 חגורות עננים עיקריות הנראות בקלות יחסית בטלסקופ קטן, וכן חגורות עננים נוספות, דקות וקלושות יותר. על החגורות אפשר להבחין לעתים בכתם האדום הגדול, שנצפה לראשונה לפני כ-400 שנים, ומאז מופיע בקביעות על פני צדק. הכתם הוא סופת הוריקן אדירה שגודלה מגמד את כדור הארץ (היא גדולה ממנו פי 3!).
ובנתיים במערב
מן הצד השני של צדק עולה מכר חדש-ישן המופיע מעל האופק המערבי מיד לאחר השקיעה. זהו כוכב הלכת נוגה שבחודשים האחרונים היה אפשר לראותו רק לפנות בוקר, מעל האופק המזרחי. נוגה מצוי בינו לבין השמש ולכן הוא אינו מתרחק ממנה יותר מאשר 45 מעלות, כאשר הוא מצוי בשיא מרחקו הזוויתי ממנה.
מסיבה זו אפשר לראותו לאחר שקיעת החמה או לפני זריחתה, שכשהוא צמוד תמיד לשמש. נוגה הוא גרם השמים השלישי בבהירותו לאחר השמש והירח ולכן אין קושי לראותו בשעות היום, אם יודעים בדיוק להיכן להביט.
בימים אלה, כשנוגה עובר ממצב של כוכב בוקר למצב של כוכב ערב, הוא מצוי בצדו המרוחק של מסלולו (מרחק של 260 מיליון ק"מ מאיתנו) ומפנה אלינו את רוב פניו המוארות. נוגה עטוף בשכבת עננים סמיכה, אך בניגוד לצדק, שבה חגורות העננים ססגוניות, שכבת העננים של נוגה אחידה בגונה ובמראה והדבר היחיד הנגלה מבעד לעדשת הטלסקופ הוא השינויים במופעיו, בדומה למופעי הירח.
מתחת לנוגה נמצא כוכב הלכת כוכב חמה שמשתרך אחריו. זהו כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש ואף הוא ניגלה בשעות הערב. בשל קרבתו היתרה לשמש, כוכב חמה נע מהר יותר מנוגה והוא מצמצם אט אט את הפער ביניהם, כך שבתחילת חודש נובמבר יתקבצו שני כוכבי הלכת ויראו יחדיו מעל האופק המערבי לאחר השקיעה. כיוון שהוא הקרוב ביותר לשמש, מופע הערב של כוכב חמה נמשך רק כמה שבועות בלבד, בטרם ישנה כיוון וישעט לקראת השמש השוקעת.
מעבר בהיר של תחנת החלל הבינלאומית
מחר, יום שני, ייראה מעבר בהיר במיוחד של תחנת החלל הבינלאומית מיד לאחר שקיעת החמה. תחילת המעבר בשעה 17:32, עת תחנת החלל תזרח מעל האופק הדרום מערבי, תוך שהיא חוצה את קבוצת עקרב.
היא תגיע לרום מירבי של 80 מעלות מעל האופק בשעה 17:37, כשתעבור בין שני הכוכבים הבהירים ווגה בברבור ודנב בברבור. כמה דקות מאוחר יותר היא תנוע לכיוון צפון תוך שהיא חוצה את קבוצת קסיופיאה ונעלמת בצל כדור הארץ בשעה 17:41.
מטר המטאורים אוריונידים
ביום שישי ה-21 באוקטובר יחול שיאו של מטר האוריונידים. זהו מטר נחמד, הקשור לשביט המפורסם מכולם – שביט האלי, המקיף את השמש אחת ל-76 שנים. המטר הראה התעוררות מסוימת בשנים האחרונות, אך קצבו ירד כך שכעת הקצב שנחזה עבורו הוא כ-20 מטאורים בשעה.
קבוצת אוריון זורחת בימים אלה בשעות הערב בכיוון דרום-מזרח לקראת השעה 22:00 בלילה. המטאורים השייכים למטר מהירים מאוד ונכנסים לאטמוספירה במהירות של 66 ק"מ לשנייה. אורו של הירח המצוי בדיוק ברבעו האחרון ואשר זורח בחצות הלילה, יגרע ממספר המטאורים שייראו.
כדי לצפות במטר רצוי להתרחק ממקומות ישוב וכדאי לצפות לכיוון נקודת המוצא של המטר, הרדיאנט, שתנוע מכיוון דרום מזרח בעת זריחתה לקראת השעה 22:00 עד למעט דרומית מהזניט לקראת 3 לפנות בוקר.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-Ynet.
לפנייה לכתב/ת 
