המנגינה לעולם נשארת: 90 שנה לתל יוסף

קיבוץ תל יוסף חוגג 90 לעלייתו לקרקע. לאורך שנים רבות פעלה בקיבוץ תזמורת כלי הנשיפה שצליליה הדהדו במרחבי העמק, בימים של דלות חומרית, לצד אור רוחני ותרבותי

נדב מןפורסם: 21.10.11 , 07:39

>>> ים המלח - פלא עולמי: בואו להצביע ולהשפיע

השבוע חוגג קיבוץ תל-יוסף 90 לייסודו בידי חברי גדוד העבודה. הרבה חילוקי דעות ותהפוכות עבר הקיבוץ, החל בראשית עם החברים מגדוד העבודה בעין-חרוד אשר תמכו בהקמת משק חקלאי מבוסס וגדל בעוד חברי תל-יוסף תמכו ברעיון הקומונה הארצית שתביא למהפכה חברתית בכל הישוב היהודי בארץ.

בשנת 1926 יצאה חבורה גדולה מחברי הקיבוץ אחרי מנחם אלקינד, בעל דעה קומוניסטית שהפנה עורף לציונות,

עוד בנושא

חזר לבריה"מ והקים את הישוב היהודי בחצי האי קרים - בחשבו כי זהו הפתרון לבעיית העם היהודי.

בשנות החמישים הפילוג שהתרחש בתנועה הקיבוצית לא פסח גם על תל-יוסף. עם כל זאת חיו ובנו חלוצים מוכשרים את הקיבוץ. היו בו אנשי מעש, ביטחון, תרבות ואמנים.

מצאתי לנכון להביא לקראת חג הקיבוץ פינה יפה ותרבותית השייכת רק לתל-יוסף: תזמורת כלי הנשיפה שהוקמה עוד בימיו הראשונים של הקיבוץ בידי שמעון (חיטריק) שדמי ז"ל. בימים שהייתה רק דלות חומרית, אבל אור רוחני ותרבותי.

שמעון נולד ב-1899 ברוסיה, וכבר בגיל 12 הצטרף לתזמורת מכבי אש ואח"כ לתזמורת הצבא האדום. לאחר המהפכה החל בפעילות ציונית. ברוסיה היה הדבר אסור והוא ברח ללטביה, שם הצטרף לארגון "החלוץ", עלה לארץ ב-1921 ובשנת 1924 מצטרף לתל יוסף. כבר בשנת 1926 הוא מקים את התזמורת בקיבוץ. כלי הנגינה נרכשו בכספי תרומות שגייס. את כל זאת עשה לצד עבודתו כאופה של הקיבוץ.

החבר אברמל'ה יריב, מהבנים הראשונים של תל-יוסף שגם הוא היה מבין חברי התזמורת, עשה מעשה להנצחת מפעל תרבותי זה ובראשית השנה הוציא ספר בו לקט של מעשים, לחנים, ותמונות על התזמורת, החבר שמעון שדמי והתרבות בתל יוסף.

הנה לפניכם עוד כמה צלילים בתמונות, קמצוץ ניחוחו של הסיפור.

בתמונה מימין (א.) ניתן להתרשם מהאזור שבו הכל התחיל. לודוויג בלום היה צייר יהודי שחי בין השנים 1891-1974, ממקימי מכבי בצ'כוסלובקיה. הוא עלה לארץ ב-1923 והרבה לצייר את נופי הארץ. בציור משנת 1924 מונצח תל יוסף שלמרגלות הגלבוע.

1926 - ייסוד התזמורת בתל-יוסף על התל. שמעון ליד התוף

המשפחה: שמעון במדי הבריגדה עם איילה. הילדים מימין: נח, חינה, עופרה. מאחור דוד אחיו של שמעון

חיים בנון והמאירי, בראשית שנות השלושים. שמעון הקים תזמורות גם בכפר יחזקאל ובעפולה. בכל אירוע ציבורי חשוב ברחבי העמק ניגנה תזמורת.

ביכורים 1937, שמעון אוחז בתווים עבור גיורא רייכמן שמנגן באבוב. על התופים מימין: חיים בינון, ומשמאל: בן-עמי רוזנפלד.

ראשוני התזמורת: מלפנים ומימין: חיים בינון, יעקב בולשין, שמואל מרגון, דוד פרידמן, המאירי, בצלאל צורי, הלל גולני, שמעון (המנצח), אהרון לויב, משה הורביץ, שבתאי בלוך, דוד יזהר, חונקה חייט, מרדכי שמחוני.

ט"ו בשבט 1938 - התזמורת על גג המקלחת הציבורית בניצוחו של שמעון

תזמורת הבריגדה היהודית, נובמבר 1944. שמעון בקלרינט שישי מימין

1943 - דור הבנים הראשונים בתזמורת. מלפנים ומימין: שמעון במדי הבריגדה, חיים חרודי, חיים גפן, רחל פיין, מיה רייכמן, עופרה שדמי, אופירה כנעני, ימימה להב. עומדים: יענקלה הורביץ, יהושע ליפסקי, גדעון שפרן, אהרון שמי, דן צביק, אסף שמחוני, יצחק פרידמן, נועם לויב, עמוס פיין, גדעון כנעני, זרובבל הורביץ, יאיר בן-צבי.

זמיר שליטא, שניגן בחליל צד סיפר: "כאשר שמעון חיטריק הביא אותי לתזמורת, נתן לי פיקולו שהציל עוד ממהפכת אוקטובר 1917. לימים החליף שמעון את שם משפחתו מחיטריק לשדמי. אנו קראנו לו 'ארתורו שדמיני' ע"ש המנצח המפורסם".

אחד במאי 1945. משמאל: עמירם זס (קרן), נועם לויב (טרומבון), עוזי עילם (חצוצרה), יעקב מורג (סקסופון).

1941, חג 20 שנות התיישבות בעמק בקיבוץ גבע. שמעון מנצח על תזמורת מקובצת: תל יוסף וכפר יחזקאל.

עוזי עילם בכינוס הפועל בתל אביב, בראשית שנות החמישים. עוזי עילם נולד כעוזי טרכטנברג בקיבוץ תל יוסף בשנת 1934. את הכשרתו המוזיקלית קיבל אצל שמעון. הוא שירת שנים רבות בצה"ל בתפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1976 התמנה למנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1985. בשנת 1986 החל לכהן כמדען ראשי של מערכת הביטחון וכראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), תפקיד בו שימש עד שנת 1997 ובמסגרתו היה אחראי לפיתוחן של מספר מערכות נשק בעלות חשיבות למערך ההגנה של ישראל.

אסף שימחוני באירוע תרבות במעין חרוד. אסף שמחוני נולד 1922 בנהלל, בגיל 9 עבר להתחנך בתל יוסף - שם גם קיבל הכשרה מוזיקלית אצל שמעון. בשנת 1938 הצטרף להגנה ולאחר מכן לפלמ"ח, ולחם בקרבות תש"ח. עם קום צה"ל התקדם מהר בסולם הפיקוד. במבצע קדש היה אלוף פיקוד הדרום. תפיסתו את קרב השריון הביאה לביסוס צה"ל על יחידות השריון. הוא ניספה בתאונה אוירית לאחר מבצע קדש.