האם חייבים לאפשר לנו להתפלל בעבודה?

שרון מגדיר עצמו כמסורתי: בבוקר הוא מניח תפילין בביתו ובצהריים הוא מתפלל תפילת מנחה. הוא מעדיף להתפלל בצהריים בבית הכנסת הסמוך למקום עבודתו, אך למעסיק שלו זה ממש מפריע, והוא ביקש משרון להתפלל במטבח, ובקצרה. האם המעסיק של שרון באמת יכול למנוע ממנו להתפלל בבית הכנסת?

האם מותר להתפלל בעבודה?

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כך: "עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו; זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד".

מה משמעותה של אותה הרשאה שבחוק? האם מדובר בחובת המעסיק לתת לעובדו להתפלל בזמן העבודה? התשובה, כך נקבע בפסיקה, היא לא - למרות שהחוק מתיר לעובד להתפלל, את התפילה הוא צריך לבצע בזמנו הפנוי.

את זאת ניתן ללמוד, ראשית, מהעובדה שהחוק אינו קובע אם התפילה תהיה על חשבון העובד, או על חשבון המעסיק (ובדרך כלל חובות מעסיק כתובות שחור על גבי לבן). החוק גם אינו מגדיר זמני תפילה ברורים, וכשהוא מגדיר מהן "שעות עבודה", הוא קובע מפורשות שהפסקה לתפילה לא תיחשב כחלק מזמן העבודה. זאת, בניגוד ל"הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואוויר" – שהן כן נחשבות כזמן עבודה שיש לשלם בגינו שכר.

אם כך, המסקנה היא שעובד רשאי להתפלל בעבודה על חשבון זמנו הפרטי, אך המעסיק אינו מחוייב לשלם לו שכר עבור זמן התפילה, ומן הסתם גם אינו מחוייב לאשר לו לצאת להתפלל בבית הכנסת בכל יום.

אז מה יעשה עובד שמעוניין להתפלל במקום עבודתו, והמעסיק אינו מפרגן לו? עובד זה יכול לנצל את ההפסקה הרגילה שמגיעה לכל העובדים, ובמסגרת זמנים זו למצות את התפילה (על חשבון ארוחה או מה שנקרא "החלפת אוויר").

אם אתם נתקלים בבעיה מול המעסיק, הראו לו את לשון החוק המחייבת אותו להתחשב "בדרישות דתו של העובד", ונסו להגיע עמו לפתרון שיוסכם על שניכם.

ימי צום – חופש?

ומה קורה לגבי ימי צום למיניהם? האם העובד הצם זכאי להיעדר מעבודתו באותו יום?

בעניין זה יש להבין כי חוק חופשה שנתית מקנה לעובד מספר מסויים של ימי חופשה בשנה (ראו כאן). הבחירה לקביעת יום החופשה הספציפי היא, כעיקרון, של המעביד לפי לשון החוק היבשה, וזאת בכדי שיישמרו סדרי העבודה התקינה במשרד/מפעל.

כיום, במקומות עבודה רבים נהוג בהחלט להגיש בקשה לחופשה ו"לסמוך" על כך שהיא תאושר אוטומטית, אך חשוב לזכור שבסופו של יום, לשון החוק היא הקובעת במקרה של מחלוקת עם המעביד – ויש לו הזכות המלאה לסרב למועד חופשה זה או אחר, כל עוד סירובו נובע משיקולים עסקיים נטו. מכל מקום, כדאי לזכור זאת ולא לסגור חופשה לכל המשפחה בחו"ל לפני שהמעביד אישר את תאריכיה.

ונחזור לימי הצום, בהם העובד הצם חלש מכדי לעבוד. מה קורה אם המעסיק מחליט לעשות שימוש בזכותו ולסרב ליום החופשה הספציפי? במקרה זה ניתן לעשות שימוש בסעיף נוסף בחוק, שמאפשר לעובד לקבוע לעצמו לפחות שני ימי חופשה בשנה, מבלי שהמעסיק יוכל לסרב למועדם: האחד, בכל יום נתון, והשני ייבחר מתוך החגים והמועדים הבאים:

צום גדליה; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; הושענא רבה; צום עשרה בטבת; תענית אסתר; פורים; שושן פורים; ערב חג הפסח; ערב שביעי של פסח; חג המימונה; ל"ג בעומר; ערב חג השבועות; צום י"ז בתמוז; צום תשעה באב; ערב ראש השנה, ערב חג המולד; ערב ראשית השנה; ערב חג ההתגלות; ערב חג הפסחא; יום הבשורה ועוד רבים המפורטים כולם בחוק חופשה שנתית.

התנאי היחיד לקבלת יום חופש זה הוא שהעובד יודיע למעסיקו אודות יציאתו לחופשה ביום זה 30 יום מראש, וחופשה זו תיחשב כחלק מימי החופשה הצבורים. לכן אם המעסיק מסרב לאשר לכם חופשה ביום צום, ואין נסיבות מיוחדות אשר חלות ספציפית בענייניכם, הקפידו להודיע לו מראש כי אתם מתכננים לקחת יום זה בהתאם לחוק חופשה שנתית, ושמרו העתק מההודעה.

האם מותר לעובד לסרב לעבוד בשבת?

ומה קורה כשעובד מסרב לעבוד בשבת? כעיקרון, חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי ביום המנוחה השבועי לא עובדים ולא מעבידים, אך כולנו מכירים מקומות עבודה שפתוחים בשבת: מקומות אלו קיבלו בדרך כלל היתר העסקה משר התעשייה והמסחר, ומותר להם להעביד בשבת. העובדים באותם מקומות גם משתכרים גמול שבת מיוחד.

היתרי עבודה בשבת ניתנים כיום מטעמים רבים ושונים, החל מטעמים של ביטחון המדינה ובטיחות הציבור, וכלה בצורכי הציבור החיוניים, או יציבות הכלכלה. גם כשמדובר בשירות חיוני שמעניק העובד או המפעל, כגון טיפול בקשישים או כבאות, העבודה בשבת תותר בדרך כלל.

אך מה קורה כשהעובד עצמו מסרב לעבוד בשבת, למרות שלמקום יש היתר מיוחד? במקרה זה נקבע זה מכבר שאין לסרב לקבל עובד לעבודה רק בשל העובדה שהוא אינו מוכן לעבוד בשבת: כך למשל, חברת טכנולוגיה גדולה שכולנו מכירים, ושרבים מעובדיה עובדים בשבת, אולצה בעבר לשלם פיצוי כספי נכבד למועמד לעבודה שסירב לעבוד בשבת, ולא התקבל בשל כך. נקבע כי דחיית מועמדותו היוותה הפליה אסורה לפי חוק, וזאת משום שהדרישה לעבוד בשבת לא באמת הייתה מחוייבת מעצם התפקיד. נקבע כי ניתן היה למצוא פתרונות יצירתיים להעסקתו בחברה, שבה עובדים רבים אחרים שכן מסכימים לעבוד בשבת.

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il

למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net