טוב שם טוב

כינוי עבור כדורגלן הוא סמל סטטוס. כששחקן זוכה לכינוי, ואין זה משנה אם הוא חיובי הוא שלילי, הוא נכנס לתודעה בצורה הטובה ביותר. של הקהל, של השחקנים האחרים ושל אלה שחשובים באמת עבורו - העסקנים שיקבעו את המשך הקריירה שלו.

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
  

דוגמה בולטת באירופה נמצאת על גבו של מספר 14 במנצ'סטר יונייטד. השם שרשום שם הוא "צ'יצ'אריטו", האפונה הקטנה, ולא שמו האמיתי של השחקן, חאבייר הרננדס.

חאבייר הרננדס. מה זה השם הזה על הגב?(צילום: gettyimages imagebank)

בישראל הנושא אינו מספיק מפותח. ידוע שאיל ברקוביץ' הוא הקוסם, אלון מזרחי האווירון ומוטי קקון העיט. את יוסי בניון נהגו לכנות היהלום וגם הילד, ומכונת התארים יעקב הילל הפך להיות מזליקו.

עוד ב-ynet ספורט:

• מתחזקים משבת לשבת: הכדורגלנים מתקרבים לדת
  
• רוד ואן ניטסלרוי לא יחגוג מול ריאל מדריד
  
• ליגת הכדוריד יוצאת לדרך
  

יש עוד, אבל מעט מדי. אנחנו לא חייבים להיות ארגנטינה או איטליה, שם כל ילדון מתחיל מקבל שם נוסף, אבל היה אפשר לקבל פה עוד קצת צבע.

אלון מזרחי. האווירון פורש כנפיים(צילום: צפריר אביוב)

הכי נוח להדביק כינוי לשחקן המרכזי בקבוצה. כך רוד חוליט הפך להיות הצבעוני השחור כדי להבליט את העובדה שמדובר בשחקן נדיר, בדיוק כמו הפרח. פרנץ בקנבאואר היה הקייזר, אנצו פרנצ'סקולי הנסיך, רינוס מיכלס הגנרל ופלה, כמובן, המלך.

אבל מעבר לאלה, כמות השמות המסתובבים בין שחקני הכדורגל פשוט עצומה ואפשר לחלק אותה לקטגוריות ברורות. הנה הן לפניכם.

רוד חוליט. הצבעוני השחור(צילום: AP)

החיות

אדמונדו וז'וליו בפטיסטה קיבלו את השם הגנרי החיה, אבל כמות בעלי החיים שאפשר למצוא במגרשי הכדורגל כל כך גדולה שאפשר לחלק אותה לתתי קטגוריות רבות. יונקים, זוחלים, הכל תופס. ליונל מסי הוא לא הפרעוש הראשון, קדמו לו בן מדינתו קלאודיו לופס והסקוטי ג'ימי ג'ונסטון. חורחה דה סילבה מאורגוואי קיבל אפילו את הכינוי העש.

בלם ארסנל לשעבר, טוני אדאמס, והלהטוטן אריאל אורטגה, נאבקים ביניהם על הכינוי החמור, קלאודיו קאניג'ה וגארינצ'ה מתחרים ביניהם על הציפור.

טוני אדאמס. זה חמור זה?(צילום: Gettyimages Imagebank)

פיירלואיג'י קזיראגי היה השור הקטן, אלכסי לאלאס השור האדום ויוהן נייסקינס סתם שור. אדגר דווידס וחריסטו סטויצ'קוב מנהלים קרב פיטבולים, רנה היגיטה הוא העקרב, אדריאן אילייה הקוברה, אמיליו בורגאנו הנשר ואטילו לומברדי הוא כמובן העיט הקירח. ולא לשכוח את דניאל אמוקצ'י (הבפאלו השחור), פאוסטינו אספרייה (הצבי השחור) ויוזביו (הפנתר השחור).

כינוי "על המגרש"

הגדולה האמיתית היא לקבל את הכינוי שלך בזכות הביצועים על הדשא. במקרים האלה נוצרים גם כמה כינויים נפלאים כמו אלסנדרו המחט אלטובלי, שהיה משחיל כדורים במקום המתאים.

רנה היגיטה. העקרב שלא נשכח לעולם(צילום: אס)

השוער וולטר זנגה, ששיחק עם אלטובלי באינטר, זכה לשם ספיידרמן אחרי שהראה שוב ושוב שהוא פשוט מגיע לכל כדור, כאילו יש לו דבק בידיים. לאונרדו אסטרדה הארגנטיני היה הבוס במגרש וכך גם אליוסה אסאנוביץ', כוכב נבחרת קרואטיה, שנקבע כי הוא הפרופסור שמנהל את ההצגה.

סוני אנדרסון, החלוץ הברזילאי של ליון וברצלונה, היה האקדוחן בזכות ירי השערים שלו והסימנים הנלווים לאחר כל שער. מרסל דסאי הצרפתי היה הסלע שלא היה אפשר לשבור, ואנדוני גויקויצ'אה הפך להיות הקצב לאחר שפצע את דייגו מראדונה והכינוי דבק בעקבות סגנון המשחק האגרסיבי שלו.

וולטר זנגה. ספיידרמן עם דבק בידיים(צילום: Gettyimages Imagebank)

מי שהיה אהוב על מאמנים הוא המגן האיטלקי אנג'לו די ליביו, החייל הקטן היה ממושמע טקטית. ויש אחד שלמרות טכניקה מרשימה קיבל כינוי שלילי. אריאן רובן מכונה איש הזכוכית בעקבות כמות הפציעות שלו על המגרש.

תסתכל במראה

בזמן שיש כאלה שעבדו עם הרגליים עבור כינוי, אחרים פשוט ניחנו במראה שעורר תשומת לב. מכאן, הדרך לשם נוסף היתה קצרה. אחד המפורסמים ואהובים מביניהם הוא איבן דה לה פניה, שגובה הקומה והקרחת הבוהקת הפכו אותו לבודהה הקטן. קטן גוף נוסף, מרסלו גז'ארדו, הוא הבובה. ובנוסף לגובה אפשר להסתכל גם לרוחב: סזאר מנוטי הארגנטיני היה הצנום ואילו למפציץ גירד מולר היה כינוי נוסף - השמן.

רוברטו באג'יו. האיש והצמה(צילום: gettyimages)

אחד השמות המעניינים בקטגוריה הוא הדוד, הרי זהו ז'וזפה ברגומי. הבלם האיטלקי האדיר התהדר בשנותיו הראשונות ככדורגלן מצליח בשפם בסגנון מבוגר ומכאן כינויו. עוד איטלקי, רוברטו באג'יו, הפך להיות קוקו פוני מוזהב (באיטלקית ובאנגלית זה נשמע יותר טוב) לאחר שגידל צמה. קרלוס אף גדול בילרדו לא היה צריך לגדל שום דבר בעצמו, ואלברו רקובה הפך להיות הסיני בגיל צעיר מאוד בזכות עיניו המלוכסנות.

שם בתוך שם

כנראה שיותר מדי אנשים בעולם אוהבים משחקי מילים, כיוון שרשימת הכדורגלנים שכינויים תבוע בשמם גדולה. גבריאל באטיסטוטה הוא המפורסם מכולם וכינויו, באטיגול, מורכב משם משפחתו והמעשה שאהב לעשות יותר מכל - להבקיע שערים. כוכב אוסטריה, אנטון פולסטר, זכה למשהו דומה, אנטון גולסטר.

גבריאל באטיסטוטה. באטיגול בשבילכם(צילום: איי פי)

הנורבגי טורה אנדרה פלו הפך להיות פלונאלדו, כהשוואה מקומית לרונאלדו. מי שהיה מבקיע פחות הוא כריסטיאן גונסאלס, שנודע דווקא בזכות המהירות שלו ולכן הוא ספידי גונסאלס.

השוער האלמותי של באיירן מינכן, אוליבר קאן, הוא ג'ינג'יס קאן, וגרמני אחר ששיחק איתו בקבוצה ובנבחרת, מריו באסלר, נודע כסופר מריו. איבן זמוראנו היה תמיד, וללא ספק, איבן האיום, אבל גם הוא לא הגיע ליכולתו של הפנומן הקרואטי דאבור סוקר, סוקרמן על משקל סופרמן בשבילכם.

אוליבר קאן. נקודה מוצא כמו של ג'ינג'ס קאן(צילום: רויטרס)

עשרת הגדולים

10. פסיכו. סטיוארט פירס. המגן האנגלי, שהיום מאמן את הנבחרת הצעירה, היה עושה הכל עבור ניצחון. אבל הכל. פסיכופט אמיתי.

9. פיטר פן. אנטוניו קסאנו. בכל מדינה יש את השחקן שפשוט לא יכול להתבגר. אז במקום להשתמש בכינוי הבנאלי הילד, האיטלקים המציאו כינוי מהאגדות.

אנטוניו קסאנו (באדום-שחור). פיטר פן לנצח(צילום: gettyimages)

8. השטן. מרקו אצ'ברי. הקשר הבוליבאני זכור לרבים בעיקר בגלל שבעט בלותר מתיאוס במשחק הפתיחה של מונדיאל 1994 - עוד סיבה להיותו קרוי יושב הגיהנום.

7. קון. סרחיו אגוארו. שהקהל שר לך "קון, קון, קון" סימן שהכינוי תפס. אחיו של אגוארו כינה אותו כך לראשונה על שם דמות של ילד מערות מסדרת אנימציה יפנית שהזכיר לו את אחיו.

סרחיו אגוארו. קון מאז ומילדות(צילום: AP)

6. שואב האבק. ווילי ואן דר קרקהוף. חצי מצמד האחים האיינדהובנים שכיכבו בשנות ה-70 וה-80 ידע תמיד לנקות מהקישור האחורי לכלוך של שחקנים אחרים.

5. ההולנדי הלא מעופף. דניס ברגקאמפ. כל ספורטאי הולנדי מעט מצליח זכה לפחות פעם אחת לכותרת "ההולנדי המעופף". אבל ברגקאמפ פוחד לטוס ומכאן הכינוי הגאוני.

דניס ברגקאמפ. לעלות על מטוס הוא דווקא לא אהב(צילום: רויטרס)

4. יורה הסושי. נאוהירו טקהארה. ככה זה כשאתה יפני שמשחק מחוץ ליבשת שלך. התחנה הראשונה של טקהארה, אחד הכובשים המחוננים ביפן, מחוץ למדינתו, היתה בוקה ג'וניורס. הוא ירה סושי פעם אחת וזה הספיק.

3. האלק. ג'יבנילדו ויירה דה סוזה. כולם מכירים את החלוץ הברזילאי בשם האלק, אבל הוא קיבל את הכינוי רק כשהגיע לפורטוגל. זה התבקש בזכות הדמיון לכוכב חוברות הקומיקס והקולנוע הענק הירוק.

סרבט סטין. מי אמר חונק דובים?(צילום: gettyimages)

2. הסוכן מאלדר. דן פטרסקו. המגן הגדול של נבחרת רומניה מאמן היום את קובאן הרוסית, אחרי שרבים היו מוכנים להישבע שהוא שיחק את מאלדר בסדרה תיקים באפלה ולא דייויד דוכובני. השניים דומים להפליא.

1. חונק הדובים. סרבט צ'טין. לכוכב של גלאטסראיי ונבחרת טורקיה יש כינויים רבים, אבל ללא ספק זהו המוצלח מכולם. צ'טין נודע כשחקן גדול מימדים, אלים ובעיקר חסר פחד שעולה לשחק גם עם פציעות לא קלות. הוא כבר בן 30, אבל מבוקש על ידי לא מעט קבוצות גדולות ובקרוב הוא צפוי לחנוק דובים במקום אחר.