סופו של קדאפי: חי כמו מלך, מת כמו כלב
42 שנים שלט בלוב ביד רמה, טבח במתנגדיו וניהל יחסים מורכבים עם המערב. מדי פעם גם סיפק הרודן הלובי כמה אתנחתות קומיות. חיים שכאלה
ברחבי לוב חוגגים ההמונים את מותו של הרודן המודח מועמר קדאפי ששלט במדינה באכזריות מאז תפס את השלטון בהפיכה צבאית בספטמבר 1969. קדאפי, שהציג אידיאולוגיה משלו לניהול מדינה וטבח במתנגדיו, עורר לא פעם את חמתם וגם את תדהמתם של מנהיגי העולם. אלה היו חייו.
מהפכה בלוב - כותרות אחרונות ב-ynet:
- תיעוד: קדאפי נתפס חי, "הוכה ונורה למוות"
קדאפי נולד בעיר סירת, שבה גם נלכד ונהרג, בשנת 1942. ב-1963 סיים את הכשרתו במכללת הקצינים וכאמור, שש שנים לאחר מכן חולל הפיכה צבאית יחד עם קצינים נוספים נגד השלטון המונרכי. הוא הפך לראש המועצה המהפכנית ולמפקד הכוחות המזוינים. בשנים הראשונות לשלטונו, כיהן קדאפי גם כראש הממשלה ושר ההגנה.
&91;3&93;_wa.jpg "סופו של רודן. תמונת גופתו של קדאפי בידי הלוחמים")
קדאפי החזיק באידיאולוגיה מקורית משלו לניהול חברה ומדינה. הוא דגל במהפכנות איסלאמית - סוציאליזם איסלאמי בגרסה מיוחדת לו, בה ראה תורה מגובשת, מעין "דרך שלישית" מקורית - לא קפיטליסטית ולא סוציאליסטית - לפתרון בעיותיה של ארצו.
את תורתו ניסח הרודן הלובי ב"ספר הירוק" (1976; חלק שני - 1978), וכפה אותה על ארצו בקנאות, בעזרת שירות חשאי רב עוצמה. במשך השנים אף ניסה להנחילה למדינות הערביות השכנות, באמצעות איחודן עם לוב או על-ידי חתירה מהפכנית.
ב-1973 הכריז על "מהפכה תרבותית" ופקד על כינון "ועדות עממיות" שייטלו לידיהן את ניהול המשק והחברה, למעט הצבא ומשק הנפט, ויחליפו את הממשלה במתכונתה המקובלת. שלוש שנים לאחר מכן הכריז על הפיכת לוב ל"ג'מאהיריה", מונח חדש שטבע, ופירושו בקירוב - "חברת ההמונים", שהמוסד העליון שלה הוא "ועידה עממית כללית". הרשות המבצעת - במקום הממשלה - היא "מזכירות כללית". הוא עצמו התייצב בראש המזכירות הכללית, אך במרס 1979 העביר את התפקיד לאחד מעמיתיו הזוטרים, והוסיף להחזיק רק בתפקיד מפקד הצבא ובתפקיד יו"ר המועצה המהפכנית שכבר אינה קיימת עוד.
קדאפי, שבחלק מהזמן הציב סביבו שומרות, לא בחל במשך שנות שלטונו לדכא בכוח את מתנגדיו ולאסור רבים מהם. באוקטובר 1993 נהרגו מאות חיילים בהתקוממות של יחידות צבא במערב המדינה, וביולי 1996 הרגו כוחות הביטחון עשרות אזרחים שהתפרעו במהלך משחק כדורגל. גל ההפגנות העממיות שפקד רבות ממדינות ערב בתחילת 2011 לא פסח על לוב. במהלך המהומות הורה המנהיג הלובי לנאמניו לחסל את מורדים בשלטונו, והתיר להם להיעזר בנשק כבד ובמטוסי קרב לביצוע משימתם.
בזירה הערבית נקט קדאפי עמדה קיצונית, ותמך בגורמי חתירה והפיכה ובסיעות הקיצוניות שבקרב ארגוני המחבלים הפלסטיניים. בשנות ה-70 עשה את לוב לעמוד התווך של "חזית הסירוב" ("חזית העמידה האיתנה"). מדינות ערביות שונות, ובעיקר מצרים וסודן, ניתקו מדי פעם את היחסים עם לוב. מ-1978 התערב במלחמת האזרחים בצ'ד השכנה, אחרי שכבש כבר ב-1973 רצועת ארץ נרחבת שלה וסיפח אותה ללוב.
יחסיו עם מעצמות המערב היו לרוב עכורים ומתוחים, בעיקר עם ארצות הברית ובריטניה . תמיכתו בתנועות מחתרת ובטרור ומלחמתו בגולים לובים במערב באמצעות חוליות חיסול ורצח, הכבידו על היחסים בין לוב למדינות אלו, והביאו לניתוקם לתקופות ארוכות.
ב-1986, לאחר פיגוע טרור במועדון לילה שבו בילו חיילים אמריקנים במערב ברלין, בו נפצעו עשרות בני אדם, הגיב הנשיא דאז רונלד רייגן בשיגור סדרת הפצצות על לוב - כולל על אוהלו של קדאפי, שניצל. ב-1988 הוא הואשם במתן חסות למחבלים האחראים לפיצוץ מטוס פן-אם מעל לוקרבי שבסקוטלנד. קדאפי ניאות להעמידם לדין בארץ נייטרלית, אך סירב להסגירם לארצות הברית.
בעקבות זאת הוטלו על לוב סנקציות מטעם מועצת הביטחון של האו"ם, שהוסרו ב-1999 משנאות הרודן הלובי להסגיר את שני המחבלים להולנד, שם הועמדו לדין בפני שופטים סקוטים. בעקבות זאת הפשירו יחסי לוב עם מדינות רבות. לדוגמה, ב-2001 תיווך קדאפי בשחרורם של בני ערובה אירופים שנחטפו בידי בדלנים במלזיה.
בדצמבר 2003 הדהים את העולם כשהודיע שבכוונת לוב לחדול ממאמציה להשגת נשק להשמדה המונית, ולקבל על עצמה פיקוח בינלאומי ומגבלות נוספות בתחום. החלטה נבעה ממשא ומתן חשאי שהתנהל בין לוב לבריטניה וארצות הברית בתשעת החודשים לפני כן. כמה חודשים לפני פרסום ההחלטה הסכימה לוב לקבל אחריות לפיצוץ מטוס פן-אם ולשלם פיצויים למשפחות הקורבנות.
החלטות אלו הביא לתחילתו של תהליך התקרבות והפשרת יחסים בין לוב למדינות המערב, ובראשן בריטניה וארצות הברית. צעדי פיקוח ראשונים שעשו גורמים בינלאומיים בלוב חשפו כי פיתוח אמצעי השמדה המוניים במדינה היה מפותח ומתקדם ממה שהעריכו רוב שרותי המודיעין בעולם, ובכללם אלו של ישראל.
בנוסף לתורה ולדרך הייחודיות, לפיהן הנהיג את ארצו, לקדאפי היה גם חזון מקורי בנוגע לפתרון סכסוך בין ישראל לפלסטינים. ב-2009 הוא הציע לזנוח רעיונות המציעים להקים שתי מדינות לשני העמים. לדעתו, הפתרון הטוב ביותר הוא הקמת מדינה אחת משותפת לישראלים ולפלסטינים. "נוכל לקרוא לה ישראטין", אמר.
לאורך שנות שלטונו היה קדאפי אכזר כלפי עמו ועורר פעמים רבות זעם רב, בקרב מנהיגי המדינות השכנות ויתר מנהיגי הקהילה הבינלאומית.
"מפתה מאוד להתייחס למנהגים המוזרים של קדאפי כאל סימנים של חוסר יציבות. אבל אל לנו לשכוח שמדובר באדם בעל אישיות סבוכה, שהצליח להישאר בשלטון במשך 40 שנה בעזרת עשייה מיומנת של איזון בין אינטרסים לשיטות של שלטון הכוח. שמירה מתמשכת על קשר עם קדאפי ועם חוג מקורביו היא דבר חשוב", דומה שהמברק הזה ששלח בשנת 2008 שגריר ארה"ב בלוב למזכירת המדינה האמריקנית מלמד טוב מכל על האיש שקשה מאוד ללמוד עליו באמת.
שליט לוב, שלא התעניין באמת במה חשבו עליו, סיפק כמה מרגעי הביזאר הגדולים ביותר שידעה הדיפלומטיה העולמית. הוא הכריז על עצמו כמנהיג האיסלאם, אבל לימד לכאורה את ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, את סודות ה"בונגה בונגה".
מאז ומתמיד אהב קדאפי את המצלמה, וכדי שהיא תתייחס אליו, הוא לא צריך היה לפתוח את הפה. די בתמונת סטילס של האיש פרוע השיער, שהשמלות הצבעוניות, שבהן נהג להתעטף הפכו בשנים האחרונות לסימן ההיכר שלו, כדי להסיט לעברו את תשומת הלב.
לפי המסמכים הדיפלומטיים המודלפים, כל אימת שקדאפי יוצא לביקור במדינה זרה, הוא דואג להקים בה אוהל מיוחד לצרכיו. לפני שנתיים, כשהגיע לראשונה לנאום במטה האו"ם בניו-יורק, סירבו תושבים בניו-ג'רזי לאפשר לו להקים אוהל בעירם, במחאה על מעורבותו בפיצוץ מטוס "פאן-אם" מעל העיירה לוקרבי שבסקוטלנד בשנת 1988, פיגוע שבו נהרגו גם אזרחים אמריקנים. בעבר דאג קדאפי הבדואי להקים אוהלים כאלה גם בצרפת ובבלגיה.
דיפלומטים שהוצבו בלוב תיארו את קדאפי לא אחת כאדם הזוי, וכשחצן חסר תקנה. כמה מהתבטאויותיו לאורך השנים הוכיחו זאת. לפני שנתיים, שעות לפני שנבחר לנשיא התורן של האיחוד האפריקני, שלח קדאפי מכתב לשאר חברות הארגון, וביקש מאנשיהן לכנותו מעתה "מלך המלכים של אפריקה". באותו כינוס שבו נבחר, דנו המשתתפים בהצעה לובית להקים את "ארצות הברית של אפריקה", כדי לאחד את היבשת השסועה לכדי ישות אחת. ההצעה מעולם לא אושרה כמובן. חודש לפני כן קרא קדאפי לנשיא האמריקני הטרי, ברק אובמה, "לנסות להגיע להסדר עם אוסאמה בן-לאדן", משום שמנהיג אל-קאעידה הראה לדבריו סימנים לכך שהוא "פתוח לדיאלוג". פעם אמר כי לוב היא הדמוקרטיה היחידה בעולם.
אבל אין ספק שאת "הצגת חייו" נתן קדאפי באותה הופעה בעצרת האו"ם לפני יותר משנתיים. הוא עלה לדוכן הנואמים מיד אחרי אובמה, שאותו כינה חצי שנה אחר כך "ברכהּ אובמה - חבר ערבי", ובעוד שלכל ראש מדינה הוקצו 15 דקות לנאום, התיש המנהיג הלובי את הנוכחים בנאום בן לא פחות משעה וחצי. בעת עלייתו לבמה הכריז יו"ר עצרת האו"ם שהיה אז מלוב: "קבלו את מלך מלכי המלכים קדאפי", ובפארסה זכורה תקף שליט לוב את מוסדות הארגון, ודיבר על היעפת של הנוכחים: "למה כולכם באים לכאן מעבר לאוקיינוס? זו ירושלים? זה הוותיקן? כולכם עייפים וסובלים מג'ט לג", אמר.
היום, 42 שנה לאחר שעלה לשלטון ואחרי חודשים של לחימה מצד המורדים לשעבר וכוחות בינלאומיים, הכריזה מועצת המעבר של המדינה על "שחרורה המלא של לוב" וסופו של הרודן.
משעות הצהריים פורסמו תמונות וסרטונים המראים את גופתו החבולה של קדאפי בידי כוחות לוב החדשה. שר ההסברה של מועצת המעבר אמר כי קדאפי נהרג בלחימה בסירת, עיר הולדתו, ומעוז הנאמנים האחרון של האיש ששלט בלוב. לאחר שנודע על מותו של הרודן הלובי, זעקו ההמונים "No more Qaddafi" וסביר להניח שיוטב להם, אך העולם לא יהיה אותו דבר בלעדיו.
לפנייה לכתב/ת 
