הוועדה צפויה להחליט: הריבית במשק ללא שינוי
בנק ישראל צפוי להודיע, לפי ההערכה, על השארת הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי, ברמה של 3%. ההחלטה תתקבל, בפעם הראשונה מאז ייסוד הבנק, בידי ועדה מוניטרית. חברי הוועדה לא ירצו, כנראה, לנקוט בצעד מהפכני בתחילת דרכם
הקמת הוועדה המוניטרית היתה אחד מיסודותיו של חוק בנק ישראל החדש, שאושר בכנסת כבר לפני שנה וחצי. הוועדה, שאליה הועברו כל סמכויותיו של הנגיד בתחום המוניטרי, מונה שישה חברים, מהם שלושה חברים מחוץ לבנק ישראל. את ההחלטות תקבל הוועדה המוניטרית בהצבעה, ובמקרה של שוויון קולות תינתן לנגיד, שעומד בראשה, זכות הצבעה כפולה.
בדיון הראשון של הוועדה המוניטרית, שהתחיל אתמול ויסתיים היום, נהנו חבריה מחיים קלים יחסית. אחרי הפחתת הריבית שביצע הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, בחודש שעבר, ההערכה הרווחת בקרב רוב הפעילים בשוק ההון היא שהריבית לחודש נובמבר תישאר כאמור ללא שינוי. התגברות הסיכויים לגיבוש הסדר חוב ביוון, שמקטינים את החשש מהתרחבות משבר החובות לכלל גוש האירו, תומכת בהחלטה זו. כמו גם העלייה הקלה בשבוע שעבר של 0.1% באינפלציה הצפויה שחוזים האנליסטים השונים במשק ומסתכמת כעת ב־2.5%.
למעשה, כבר בדיון הריבית האחרון המליצו שלושה מבין חמשת חברי הנהלת בנק ישראל לנגיד להשאיר את הריבית ללא שינוי, וההנחה הרווחת היא שחברי הוועדה המוניטרית לא ירצו לנקוט צעד מהפכני כבר בדיון הראשון של הוועדה. גם בהמשך לא צפויים צעדים מהפכניים מצד הוועדה המוניטרית, ומי שמחכה לשינוי סדרי עולם החל מהחודש הבא צפוי להתבדות.
ההרכב: כלכלנים מנוסים שדעותיהם דומות לנגיד
לצד המשנה לנגיד בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, ויועצו הבכיר של הנגיד בארי טאף, מכהנים בוועדה שלושה חברי ועדה חיצוניים, שהם ללא ספק כלכלנים עתירי מוניטין וניסיון: פרופ' ראובן גרונאו מהאוניברסיטה העברית; פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי הרצליה; ופרופ' אלכס צוקרמן מהמרכז הבינתחומי ואוניברסיטת תל־אביב. אולם הדרך שבה חושבים כל החמישה והתייחסותם לדרך שבה צריך לפעול בנק מרכזי, דומות מאוד לאלה של פישר. גם היוקרה הרבה שממנה נהנה הנגיד הנוכחי צפויה להקרין על דיוני הריבית ולהשפיע ללא ספק על עמדותיהם של יתר החברים.בחודש שעבר היו אמנם רוב חברי הנהלת בנק ישראל בדעה שונה מזו של הנגיד, אבל סביר מאוד להניח שכאשר הדעה של חברי הוועדה המוניטרית תהיה קובעת ולא עוד המלצה לפרוטוקול, הסיפור יהיה כבר שונה לחלוטין. גם אם פה ושם יגלו מחצית מחברי הוועדה עצמאות מחשבתית ויתנגדו לעמדת הנגיד, יוכל פישר תמיד להפעיל את הקול הכפול שיש לו בהצבעה ולסגור עניין.
את החשיבות בהקמת הוועדה המוניטרית נוכל לשפוט למעשה רק בשנים הבאות. חוק בנק ישראל החדש אינו "חוק פישר", ולא כל נגיד בעתיד יהיה בצלמו ובדמותו של הנגיד הנוכחי. לכן, כאשר נגיד בנק ישראל יהיה דמות פחות דומיננטית, תהיה לוועדה המוניטרית משמעות הרבה יותר גדולה.
לקח מהעבר: הורדת הריבית האומללה של קליין
מינוי ועדה מוניטרית לבנק ישראל צפוי לעצור בעתיד החלטות אומללות, כמו זו שקיבל נגיד בנק ישראל לשעבר ד"ר דוד קליין בסוף דצמבר 2001. קליין קפץ אז והפחית על דעת עצמו את הריבית בשיעור חריג של 2%. את הפחתת הריבית ביצע הנגיד לאחר שרקח עסקת תן וקח עם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שבמסגרתה הבטיח לו שרון לקצץ בתקציב הממשלה ולבטל את תקרת הנפקות המק"מ (מלווה קצר מועד).
עם התוצאות הקשות של אותה החלטה - זינוק שער הדולר לרמה של כמעט 5 שקלים ואינפלציה שהגיעה ב־2002 לשיא העשור (6.5%) - נאלץ המשק הישראלי להתמודד במשך זמן רב.
לפנייה לכתב/ת 
