שנה לרפורמה: "אין תקנים, קשה לגייס חוקרים"

שנה חלפה מאז הושקה בקול תרועה רמה הרפורמה להשכלה גבוהה, אך הפריחה שהובטחה למוסדות האקדמיים רחוקה מלהיראות בשטח. "אין ספק שהכוונות היו טובות, אבל התקציבים שנוספו עד כה למערכת זעומים, כמות התקנים החדשים שואפת לאפס והדבר משפיע באופן ישיר על היכולת לגייס חוקרים חדשים", אמר גורם בכיר באקדמיה.

משבר הסגל הזוטר באקדמיה - כותרות אחרונות ב-ynet:

• שביתה בעברית: אין מעבדות ולימודי סגל זוטר
• חברי סגל זוטר נגד הטכניון: ניכו משכרנו שלא כדין
  

עוד על פתיחת שנת הלימודים האקדמית:

• רוח במפרשים: מצילים את החוג ללימודי אפריקה
• הסטודנט הישראלי: רווק, עובד, אך נתמך כלכלית
  

הרפורמה בהשכלה הגבוהה הוצגה לראשונה באוגוסט שעבר. היא עוררה תקווה כי לאחר עשור של קיצוצים, המכונה בפי גורמים באקדמיה "העשור האבוד", יפעלו שרי האוצר והחינוך יחד עם ראש הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, ויוציאו את האוניברסיטאות בישראל לדרך חדשה.

התוכנית היתה להגדיל את תקציב המערכת ב-30%, שהם כשבעה מיליארד שקלים וחצי על-פני שש שנים, כשבשנה הראשונה יקבלו המוסדות האקדמיים כ-620 מיליון שקל וסכום זה יגדל עד לכ-2 מיליארד שקלים בשנה האחרונה. התוכנית כללה גם הקמה מדורגת של עד 30 מרכזי מצוינות בתחומי המחקר השונים בתקציב כולל של 1.35 מיליארד שקל וזאת על-מנת לעודד חזרת חוקרים מחו"ל. נכון להיום, יצאה לדרך הקמתם של 4 מרכזים בלבד ובהם יותר מ-40 חוקרים מובילים ששבו חזרה ארצה (מתוך 300 שקובעת התוכנית). עוד הובטח לגייס כ-1,600 חברי סגל חדשים.

"לא רק שלא ניתן לדבר כרגע במונחים של בשורה גדולה לאקדמיה, אלא להפך, מדובר אפילו באכזבה. את הפירמידה של ההקצבות היה צריך להפוך", ציין גורם באקדמיה. "בניגוד לעבר, אנחנו יודעים מה התקציב שאנחנו אמורים לקבל בשנים הבאות ועל פיו ניתן לבנות מודל עם ראייה לטווח ארוך, אך הבעיה שבפרקטיקה מדובר על כספים עתידיים וגם בשנה הקרובה התוספות התקציביות צפויות להיות דלות וכאלה שלא מאפשרות קפיצת מדרגה. מצב האקדמיה בעשור האחרון הוא קריטי והשינוי מזערי".

גורם בכיר אחר הוסיף: "בינתיים כולם רק מדברים על מהפכה אבל בפועל המצב נותר גרוע כפי שהיה בשנים האחרונות.

 אולי בעתיד המצב ישתנה לטובה אבל אנחנו חיים בהווה". יו"ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר, פרופ' ניר שביב, ציין כי התקציבים חשובים כדי שניתן יהיה להחזיר את האקדמיה למצב ששרר לפני 15 שנה, לפני שהחלו הקיצוצים. עם זאת הוא הדגיש כי מדינת ישראל גדלה מאז ולכן "אסור להסתפק בכך".

גם במכללות הציבורית מותחים ביקורת קשה על ביצוע הרפורמה וטוענים כי היא מעקבת את התפתחותן. גורם בכיר במכללות אמר כי "אין ויכוח על מידת חשיבותה של הרפורמה, אך התקציבים שהוקצו למכללות הציבוריות אינם מספקים והתוצאה היא סטגנציה של המערכת ומגבלות על קבלת סטודנטים ועל פתיחת תוכניות לימוד חדשות".

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "במסגרת הרפורמה יתווספו למערכת ההשכלה הגבוהה סכומים חסרי תקדים בגובה של כ 7.5 מיליארד שקל לאורך השנים 2010-2016 באופן הדרגתי, כאשר שיעור גבוה יחסית (כ-30%) מהתוספת התקציבית השנתית ניתן כבר בשנה הראשונה. היינו שמחים לבצע את שלל הדברים כבר בשנה הראשונה אך מטבע הדברים הדבר בלתי אפשרי מכיוון שעל המערכות השונות להתרגל לשינוי ולהיערך אליו בהתאם. בשנה הקרובה צפויים להצטרף עוד כ-80 חוקרים לעשרת המרכזים שיוקמו בשלב ב' של התוכנית. זאת, בנוסף ל-81 מדענים עולים ששבו בשנה שעברה".