"אין דבר יותר פמיניסטי מלהתפשט"
התפשטות ופמיניזם - אוקסימורון או תרבות חיה ובועטת שקיימת מאז סוף המאה ה-19? דפנה ומלכיאלה, מפיקות ופרפורמריות, מסבירות מה זה נאו-בורלסק, וכיצד מופע שמשלב חשפנות ועירום מלא הוא לא פחות מהצהרה פמיניסטית
תרבות ומיניות בערוץ יחסים:
- חשפנית במסיבת רווקים? זנות לכל דבר
- זונה פוליטית
- מין זה שאינו אחד
- ג'ינג'יות נהנות יותר? יש מצב
- מדברים על מיניות גם בפייסבוק שלנו
לדידן, הנאו-בורלסק, בניגוד למופע החשפנות הנפוץ, משלב בתוכו מסרים פמיניסטיים מובהקים, שכן אישה שאינה דוגמנית ובוחרת בכל זאת להתפשט על במה, מראה לכל העולם שהיא שלמה ומקבלת את הגוף שלה כמו שהוא, וקבלה עצמית היא-היא שמעניקה לאקט את הארומה הפמיניסטית שמשתמעת ממנו.
לשים את עצמך במקומות שאינם קבילים חברתית
"בעולם שכל כך דואג להגדיר לנשים מה מותר ומה לא, מוכר לה זיבולי יופי לאין סוף ולמעשה מנסה לטשטש את האנושיות שבה, שהיא למעשה עירום, אין דבר יותר פמיניסטי מלהתפשט", אומרת לי מלכיאלה (26), מפיקה ופרפורמרית בעצמה, ומוסיפה: "אני לא אומרת שאם את פמיניסטית את צריכה בהכרח להתפשט - ממש לא. אבל מבחינתי, להיות פמיניסטית זה לשים את עצמך במקומות שאינם קבילים חברתית, במקומות שאין בהם ייצוג נשי מספק, וגם לעשות את זה בצורה שנאמנה לך ומשקפת אותך".
נחזור לעניין הנאו-בורלסק. אמרתי נאו, התכוונתי לחדש או מחודש. לענף הבורלסק עצמו היסטוריה מפוארת, שתחילתה בספרות האנגלית של התקופה הויקטוריאנית. או אז סימן הביטוי מוטיב קומי, פרודי או מגוחך בטקסט ספרותי ובמחזות תיאטרליים. אפילו שייקספיר השתמש בבורלסק, וכמוהו גם המלחין הגרמני ריכארד שטראוס.
בסוף המאה ה-19 קיבלה המילה את הפרשנות המוכרת יותר, בתור מופע תיאטרלי, קברטי וקומי שמשלב בתוכו גם מופעי חשפנות קומיים. כל קטע בורלסק משתמש בהגזמה והחצנת יתר כדי להביע ביקורת כלשהי על החברה. החשפנות אגב, מתיימרת להגביר את הגיחוך ולהעצים את הגרוטסקיות של המופע.
הבורלסק היה נפוץ בעיקר בשנות ה-20 ועד שנות ה- 40 של המאה הקודמת, כאשר בשנות ה-90 החלה התעוררות עולמית ונוצר עניין מחודש בתחום. גם הקולנוע אגב, לא פסח על התופעה, וסיקר אותה בסרטים כמו "קברט" בכיכובה של לייזה מינלי, וכמובן "בורלסק" שיצא לפני שנה, ומככבות בו הזמרות המצליחות כריסטינה אגילרה ושר.
אין קשר לרקדניות גו-גו
מלכיאלה (26) ודפנה בר אל (23) מפיקות בשנתיים האחרונות אירועי נאו-בורלסק חווייתיים וצבעוניים במיוחד. הן יושבות כמעט שלושה חודשים על כל מופע, ומפיקות הכול בעצמן: מגייסות בנות, תופרות את התלבושות, דואגות לתאורן ולדיג'יי וכמובן למלאכת שיווק המופע ופרסומו הויראלי באינטרנט.
כל מופע כולל מספר קטעים שכל אחד מהם עומד בזכות עצמו, ומככבת בו בחורה או יותר, שבסופו של דבר נותרת עירומה על הבמה. לא כל הבנות מתפשטות, ומלכיאלה ודפנה לא מחייבות עירום כתנאי ללקיחת חלק במופעים שלהן. כן חשוב להן שכל מופע יכלול מסר חד משמעי שקשור בנשיות, באיך נשים תופסות את עצמן בעולם, בכוח ועוצמה נשית.
מלכיאלה עצמה, הגיעה לתחום דרך חברתה דפנה. "ידיד ממועדון המקסים נתן לנו הזדמנות נדירה ושאל אם נרצה לארגן מסיבה. אז עשינו מסיבה", אמרה, "דפנה שלמדה אז בורלסק החליטה שזאת תהיה התמה של הערב ועזרתי לה להפיק אותו. אני עצמי לא הופעתי באותה מסיבה, כי הייתי אז בתקופה בה חשבתי שאני על במות כבר לא אהיה. הפידבקים המעולים שהבנות קיבלו גרמו לי להבין שאני רוצה לעשות בורלסק בעצמי".
דפנה, לעומתה, נחשפה באינטרנט לתחום, ואחרי שראתה מופע של אמילי קייג' (כוהנת הבורלסק בישראל), החליטה ללמוד לעשות זאת בעצמה.
מה ההבדל בין בורלסק למופע חשפנות סטנדרטי?
מלכיאלה: "ראשית, זה כמו להשוות בין סצנת סקס בסרט פורנו לבין סצנת סקס בסרט עצמאי או מסחרי לצורך העניין. ההקשר שונה לחלוטין. בעוד רקדנית גוגו מתפשטת למטרות כלכליות, אותן היא משיגה בדרכי התפשטות למען גברים, אנחנו יותר מבזבזות כסף על להופיע ועל כל הכרוך בכך, ובאופן חד משמעי אנחנו פונות לקהל נשי ופמניסטי מטבעו. אולי הפעולה עצמה זהה, ומהווה למעשה התפשטות בפומבי, אך אני מנסה בהופעות שלי להניח הצידה את הצד המיני ולתת מקום לתחושות אחרות של הומור, תסכול, זעם וביקורת".
ויש לכן הרבה זעם.
מלכיאלה: "לא חסר".
דפנה: "חשוב לי לציין שהתפשטות, כאשר היא לא מגיעה מחוסר ברירה, ממקום של חולשה, היא מעשה מאוד מעצים. כאשר בנאדם מכל מגדר, לאום, גודל וצבע, יכול להופיע על במה ללא כל אפליה, זה לא פחות מפמיניזם. כמובן שיהיו פמיניסטיות רבות שלא יסכימו איתנו, אך זו ראיית עולם פרטנית. בתקופה בה נשים כל כך עסוקות באיך להיראות טוב יותר, וכל אחת הייתה רוצה לשנות לפחות משהו אחד באיך שהיא נראית, לעלות על במה ולהרגיש קהל שלם שמקבל אותך בדיוק כמו שאת, זה דבר מאוד פמיניסטי. אנחנו לא מנסות לרצות שום סטריאוטיפ גברי של "מה זה סקסי" ואם יש משהו שאנחנו כן מבטלות, זה מופעים שמגלמים פנטזיות מהסוג הזה".
נא להתנהג בהתאם
דפנה ומלכיאלה מציינות בפני שבמופעי הבורלסק אין ריקודי "לפ-דאנס", ולמעשה - אסורות נגיעות של גברים מהקהל. המופעים מתבצעים אך ורק על הבמה, ולדבריהן, "גברים שמגיעים רק כדי לראות ציצים" – אינם מוזמנים לצפות, ומוטב שלא יגיעו. בשישי הקרוב הן תעלנה מופע חדש שיוקדש כולו לליל כל הקדושים, והולך לשלב הומור, תקלוט ותפאורה שישתלבו עם הנושא. את הויכוח הפמיניסטי הן משאירות לקהל, ומקוות שלשם שינוי, הוא יבין את המסר ויצא מהמופעים עם חומר למחשבה, ולא רק עם זיקפה.
מה המסר שחשוב לכן להעביר דרך המופעים?
דפנה: "אני חושבת שהמסר הכי חשוב שצריך לעבור דרך המופעים שלנו הוא קודם כל אהבה עצמית. זה גם היופי בבורלסק - הוא נגיש, וכמעט כל אחד שרוצה להופיע בורלסק ייתן הופעה מעולה. בתור מפיקות, חשוב למסור שכל דבר הוא בר ביצוע אם עובדים קשה למענו. מבחינת תוכן, אני רוצה לגרום לאנשים לצאת מאזור הנוחות שלהם. לגרום להם לחשוב על דברים בצורה אחרת ולהזיז אצלם משהו. אחרת מבחינתי זה לא מעניין ולא עשיתי כלום".
- רוצים לדעת עוד על בורלסק? כנסו לעמוד האירוע של דפנה ומלכיאלה
לפנייה לכתב/ת 
