הפתרון לנשירה מהתואר במתמטיקה: עוד מבחנים
לא מעט סטודנטים, לעתים 30% מהחוג, לא מצליחים לסיים את השנה הראשונה בתואר במתמטיקה. באוניברסיטאות מאשימים את "הלימוד הלקוי" בתיכונים ומתמקדים בתוכנית להצלת התואר: עוד שעות תרגול, תגבור אישי ומבחן כניסה מיוחד
עוד על פתיחת שנת הלימודים האקדמית:
• הפסקתם לעשן או מגדלים כלבים? קבלו מלגה
• הסטודנט הישראלי: רווק, עובד, אך נתמך כלכלית
• הסטודנטים לרפואה שובתים: "לא נשתוק עוד"
• המרצה שלכם דורש עבודה מודפסת או במייל?
יו"ר מכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית, פרופסור רז קופרמן, מסביר כי מדובר במצוקה אמיתית. "כאנשי אקדמיה, המטרה שלנו היא לשמר את התואר ברמה גבוהה ולחתור תמיד לאיכות ומצוינות. עם זאת, אין ספק שבעשור האחרון חלה ירידה ברמתם של הסטודנטים, שחלקם מגיעים לא מוכנים לאקדמיה", הדגיש פרופ' קופרמן. "הנתונים מלמדים כי מדי שנה כמחצית מהסטודנטים החדשים נכשלים לפחות בקורס אחד. המשמעות היא שהם ואנחנו נאלצים להשקיע אנרגיה רבה בהשלמת פערים ובהבאתם לרמת הידע הרצויה".
אתמול פורסם לראשונה ב-ynet על יוזמה לצרף אלפי סטודנטים לתואר שני ודוקטורנטים למדעים למערכת החינוך במטרה ללמד תלמידים לבגרויות במקצועות המדעים הסובלים ממצוקה קשה. הדיקאנים וראשי הפקולטות אינם מסתפקים במהלך זה, ובמקביל משקיעים משאבים רבים גם כדי להדביק את הפערים שנצברו בתיכונים ולסייע לסטודנטים החדשים לעבור את שנת הלימודים הראשונה.
"התרגלו לחיים קלים בתיכון"
"מניתוח שערכנו בשנים האחרונות עולה כי בלימודי המתמטיקה השנה הראשונה היא הקריטית מכולן. כשליש מהסטודנטים, שיעור מאוד גבוה, נושרים כיוון שהם חסרי תשתיות הוראה מתאימות", טוען פרופ' ירון עוז, דיקאן הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב. "צריך להדגיש שבמקרים רבים מדובר בסטודנטים בעלי פוטנציאל ויכולות גבוהות שעמדו בתנאי הקבלה הגבוהים, אך הבעיה היא שהרגלי הלמידה שלהם לקויים ובתיכון הרגילו אותם לחיים קלים מדי".
פרופ' עוז הוסיף כי לאור המצב הקיים, ישנה הבנה באוניברסיטה כי חייבים לתקן את הטעויות של מערכת החינוך ולהקצות יותר משאבים להוראה על ידי הגברת שעות התרגול ומעבר ללמידה בקבוצות קטנות, ובאמצעות הכפלת התרגילים השבועיים ובדיקתם בצורה פרטנית על ידי איש סגל שיבהיר לסטודנט את שגיאותיו. "אנחנו מאמינים שמתוך 30% הנושרים בתום השנה הראשונה ניתן יהיה להציל לפחות 15% מהסטודנטים, וזה המון. מדובר באנשים מוכשרים שהאוניברסיטה השקיעה בהם משאבים רבים וגם הם בעצמם בזבזו זמן וכסף רב, וחבל מאוד שהם ייאלצו לנשור מהלימודים".
פרופ' קופרמן סיפר שראשי המחלקות למתמטיקה בארץ שוקלים לערוך מבחן התאמה מיוחד לסטודנטים למתמטיקה, בנוסף לפסיכומטרי, כדי לוודא כי הם ברמת הלימודים הדרושה. "ברור לנו שבמצב הקיים הפסיכומטרי והבגרויות המשמשים ככלי המנבא הצלחה, אינם מתאימים למקצוע המתמטיקה, והראיה היא המתאם הנמוך בין הציונים בבגרויות ובפסיכומטרי להישגים של הסטודנטים בבחינות", גורס פרופ' קופרמן.
בשנתיים האחרונות יזם המכון למתמטיקה מכינה מיוחדת הנמשכת כשבועיים, שבה הסטודנטים החדשים עוברים רענון מיוחד המכין אותם לפתיחת השנה. בנוסף חל גידול במספר הבחנים במהלך הלימודים.
"האמת היא שהתרגלנו לכך שהשנה הראשונה היא מאוד ארוכה עבור חלק מהסטודנטים הנאלצים לחזור על קורסים שבהם נכשלו. המטרה שלנו היא שהם יצליחו להתגבר על הקשיים ויסיימו את התואר תוך שמירה על מצוינות אקדמית", אמר קופרמן, "מעבר למניעת בזבוז משאבים האישיים ולאומיים, יש כאן השקעה בשימור סטנדרטים גבוהים ובבוגרים, שהם משאב חשוב ביותר למדינה ולתעשייה".
לפנייה לכתב/ת 
