טריליון אירו לא יצילו את אירופה
מנהיגי אירופה החליטו להגדיל את קרן הסיוע לסכום דמיוני ומחקו חצי מהחוב של יוון, אך הבעיות יישארו גם מחר. "זה לא יספיק אם המשבר יתפשט לספרד ולאיטליה", מנתח הכלכלן הראשי של כלל פיננסים. מה הוביל למשבר ומה צפוי כעת? ניתוח
כהנוביץ' הדגיש כי "ההחלטה יכולה לטפל בבעיות של המדינות הקטנות, אך זה לא יספיק אם המשבר יתפשט לספרד ואיטליה". לדבריו, "השאלה היא האם יוון תצליח להתאזן ולהחזיר את החובות, אחרת זה רק דוחה את הבעיה".
"האם היא תצליח להעביר תוכניות קיצוץ למרות הלחצים מבית: הפגנות ולחץ פוליטי, המבנה הריכוזי של המשק היווני עם ועדי העובדים, סקטור ממשלתי גדול והעלמות מס".
כהנוביץ' מסיים את דבריו בנימה אופטימית. "השוק יאהב את המהלך". "יותר מעניין אותו לראות שהמנהיגים מסוגלים להגיע להחלטות ושהם מבינים את הבהילות ושבאמת יש כוונה לשמר את גוש האירו".
איך אירופה הגיעה למצב הזה?
משבר החובות באירופה החל לפני יותר משנתיים, כשהתברר כי ממשלת יוון התנהלה לאורך שנים במצב שבו מדי שנה ההוצאות התקציביות עלו על ההכנסות ממסים. הגירעון שהלך ותפח, מומן על ידי נטילת הלוואות מבנקים בעולם - בעיקר מבנקים באירופה.
הלוואות ניתנו לממשלת יוון בעיקר בצורת רכישה של אגרות חוב ממשלתיות - מסמכים שמאשרים כי אותה ממשלה תחזיר לרוכש האיגרת סכום קבוע, בהתאם לריבית על האיגרת, מדי חודש או מדי שנה.
לרוע המזל, עד שהבינו באירופה כי לממשלות יוון לדורותיהן יש קושי לנהל תקציב מאוזן, תפח החוב של יוון לרמות שלא ניתן היה עוד לעכלו. כלומר, לכולם היה ברור שלממשלת יוון אין כסף כדי לכסות את ההלוואה, אך פשיטת רגל של המדינה עלולה היתה לגרום לא רק לאסון הומניטרי, אלא גם לפשיטת רגל של הבנקים שרכשו ממנה אג"ח וראו בתשלומים על האג"ח הללו חלק מתזרים המזומנים שלהם.
מרגע שנתגלה היקף החוב של יוון היה ברור כי יש צורך לייצב את החוב הזה, לפני שיגרום לקריסה של בנקים ברחבי אירופה ולקריסה של כלכלות נוספות.
בתחילה בחרו מנהיגי אירופה בשיטה של פריסת החוב לתשלומים מרווחים יותר והענקת סיוע כספי ליוון בתמורה לצעדי התייעלות של הממשלה היוונית. לאחרונה התגלה כי צעדי ההתייעלות של ממשלת יוון היו בלתי מספקים וכי שתי חבילות סיוע, בהיקף של 110 מיליארד אירו, לא סייעו בהורדה משמעותית של היחס בין התוצר המשקי של יוון לבין החוב החיצוני שלה.
עקב כך היו בשבוע האחרון מנהיגי מדינות אירופה מכונסים בבריסל בניסיון נוסף למצוא פתרון למשבר החוב, שאיים להתפשט לאיטליה, ספרד וצרפת ולדרדר את העולם כולו למיתון נוסף. הניסיונות התרכזו הפעם במאמץ לקצץ את החוב של יוון ("תספורת"), כדי להפוך אותו לבר פירעון.
כדי לקצץ את החוב, ייאלצו הבנקים באירופה - שהם בעלי החוב העיקריים של יוון - לוותר על סכומי כסף גדולים. ויתור כזה מצריך כמובן את הסכמת הבנקים. מעבר לכך, הוא עשוי להביא את מדינות אירופה למצב שבו יצטרכו להזרים כסף לבנקים, כדי לאזן את מצבם הפיננסי שייפגע בעקבות החובות שנמחקו, ולא, עשויים הבנקים לקרוס ולדרדר את הברה כולה לכאוס, כפי שקרה בארה"ב ב-2008.
בנוסף, דנו מנהיגי אירופה באפשרויות להגדיל את יכולות הביצוע של קרן חילוץ שהקימו בתחילת המשבר. קרן החילוץ, שהיקפה 440 מיליארד אירו, נועדה לספק לגוש האירו ביטחון מפני מצב שבו המשבר יתפשט למדינות נוספות. היא נועדה לספק למשקיעים את התחושה, שלגוש האירו יש תוכנית חירום ולכן ניתן לרכוש אג"ח של מדינות אירופה ללא חשש וגם תמורת ריבית נמוכה יותר. החזרת אמון המשקיעים באג"ח הממשלתיות של מדינות גוש האירו היא המטרה העיקרית והדרך להיחלץ ממשבר החובות.
סדר עולמי חדש?
הנסיונות להביא את המשבר הכלכלי באירופה לפתרון, העלו על פני השטח מתחים וזרמי עומק שאינן כלכליים בהכרח. מתח קשה נתגלה בין גרמניה לצרפת, סביב סוגיית חיזוק קרן החילוץ. גרמניה ביקשה לחזק את קרן החילוץ על ידי העמדת הכסף כערבות למי שירכוש אג"ח ולא לחלקו ישירות. נשיא צרפת התנגד לכך בטענה שמהלך כזה יפגע בדירוג האשראי של מדינתו והציע במקום לתת לקרן החילוץ ללוות סף ללא הגבלה מהבנק המרכזי של אירופה.
מתח נוסף התגלה בין מנהיגי גרמניה וצרפת לבין ראש ממשלת בריטניה, הכלכלה החזקה בקרב המדינות שחברות באיחוד אך אינן משתמשות במטבע האירו. המתחים חשפו את השאלה הקריטית שמלווה את האיחוד מאז יום היווסדו והיא: עד כמה מחויבות מדינות אירופה זו לזו? האם הן אכן גוש פוליטי אחד ששוררת בו ערבות הדדית - פוליטית וגם כלכלית? האם גרמניה צריכה בהכרח לחלץ את יוון מחובות והאם המצב הכלכלי הירוד בספרד ובאיטליה צריך לעניין את ממשלות בריטניה וצרפת?
מתח נוסף שעלה מגיע ממחוץ ליבשת, דרך הניסיונות לערב את קרן המטבע הבינלאומית בניסיונות החילוץ. הפנייה לקרן לסיוע מחייבת את אישורן של מדינות נוספות ויוצרת סיטואציה היסטורית דרמטית למדי. אחרי יותר מ-500 שנה של הגמוניה אירופית בתרבות, בכלכלה ובפוליטיקה, נאלצות המדינות שחילקו פעם ביניהן את השליטה בעולם לפנות לסין ולברזיל שיסייעו להן כלכלית. למהלך זה יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת וייתכן שהוא אף מבשר על תחילתו של סדר עולמי חדש.
לפנייה לכתב/ת 
