סערת לדור: "ההליך השיפוטי הפך לקרקס"

ניסיון לשים סוף להדלפות ולהחזיר את ההליך המשפטי למקום המיועד לו – בתי המשפט. כך מגדירים מומחים למשפט את החלטת שופטת השלום ריבה ניב לא להעניק חסינות לפרקליט המדינה משה לדור  בתביעה הדיבה שהגיש נגדו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

בפברואר השנה כינה לדור בראיון לעיתון "הארץ" את אחת ההלוואות שקיבל אולמרט ממיליונר אמריקאי כ"שערורייה", ועורר סערה. ראש הממשלה לשעבר, נגדו מתנהל משפט בבית המשפט המחוזי, דרש ממנו להתנצל לפני שיתבע דיבתו. לדור סירב, ואולמרט מימש את איומו.

אולמרט נגד לדור - כותרות אחרונות ב-ynet:

• אולמרט נגד לדור: תתנצל או שאתבע אותך
• אולמרט תובע את פרקליט המדינה על לשון הרע
• מכה ללדור: ביהמ"ש לא דחה את תביעת אולמרט
  

לדור. סירב להתנצל(צילום: נועם מושקוביץ)

באחרונה ביקשו בפרקליטות מבית המשפט להעניק ללדור חסינות מפני התביעה בנימוק כי המילים שנאמרו היו במסגרת תפקידו. כפי שנחשף ב-ynet, השופטת ניב חשבה אחרת ודחתה אתמול את הבקשה, תוך ביקורת חריפה על התנהלותו של לדור: "הדברים בראיון נתפסים בעיני הציבור ככאלה שנבדקו באופן יסודי. לטעמי, הענקת ראיון על ידי הגורם הבכיר במשרד המשפטים, המביע דעה לגבי עובדות שלא התבררו לפני בית המשפט, יש בה כדי לערער את אמון הציבור הן במערכת המשפט והן בגורמי התביעה והאכיפה". בפרקליטות יוכלו לערער על ההחלטה לבית משפט מחוזי.

ראש הממשלה לשעבר אולמרט. מימש את איומו ותבע(צילום: גיל יוחנן)

לדברי מומחים למשפט יש להחלטה הנקודתית לגבי לדור משמעות רחבה יותר בכל הקשור לניהול המערכת המשפטית כולה. ד"ר מיכל טמיר, מרצה בכירה ומומחית למשפט ציבורי ממכללת שערי משפט, רואה בפסיקתה של השופטת ניב העלאה מחדש לסדר היום של עניין הסוביודיצה, שנרמס בשנים האחרונות בשל חופש הביטוי.

"הסוביודיצה אוסרת פרסום שעלול להשפיע על הליכים תלויים ועומדים, אך בשנים האחרונות הפכה העבירה הזו לאות מתה", מסבירה ד"ר טמיר. "חזינו בתופעות האלה בעיקר בתקופת משפטם של חיים רמון   ומשה קצב בהם הפרסומים היו קיצוניים ואף עיתונאי לא הועמד לדין. במקרה לדור בית המשפט רומז כי הוא דורש מקודקוד רשויות האכיפה להתנהגות אחראית יותר משל עיתונאים".

עוד בחדשות ynet:

• "מצרים תקבל מטוסי F-16 במסגרת עסקת גרפל"
• במרכז נבהלו מהאזעקה: "כמו שדרות ובאר שבע"
  

כל זה, לדברי טמיר, מוביל למסר העיקרי העולה מפסק הדין: נקעה נפשו של בית המשפט מהתנהגות לא אחראית של רשויות האכיפה, גם אם הדברים לא נאמרים מפורשות בפסק הדין. "בשנים האחרונות חזינו בהדלפות מחדרי חקירות, ראיונות בזמן הליכים תלויים ועומדים ועוד. דחיית טענת החסינות מסמלת אולי יריית פתיחה נגד התופעה", היא מעריכה.

לנאשם מותר, לפרקליטים לא

אחד המסרים הבולטים שיצאו מהחלטתה של ניב הוא שהתנהלות לדור "ערערה את אמון הציבור במערכת המשפט". ד"ר חיים שיין, מומחה לפילוסופיה של המשפט ותורת השפיטה ממכללת שערי משפט, מעריך כי דבריו של לדור בראיון, שעל פי הנטען לא היו בדוקים, עלולים להזיק להליך המשפטי נגד ראש הממשלה לשעבר.

"בית משפט השלום קבע בהחלטתו כי אין חסינות לעובד ציבור על מעשים שאינם בגדר סמכותו הישירה", מנתח שיין. "הדברים של לדור עלולים ליצור את הרושם שפרקליטות המדינה חיפשה את אולמרט ונהגה לכאורה באמביציית יתר ובחוסר הוגנות כלפיו. בכך, יש אפשרות של פגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק".

חיים רמון. פרסומים קיצוניים מחדרי חקירות(צילום: גלעד קוורלציק)

ד"ר שיין מסביר כי המסר שיצא מהחלטת השלום לכיוון הפרקליטים הוא שאת הקרבות המשפטיים יש לנהל בבתי המשפט, בעוד לנאשם יש את הפריבילגיה לנהל אותם גם בתקשורת. עם זאת, הוא אינו סבור שהחלטת השלום תשפיע על המשפט שמתנהל במחוזי: "ההכרעות השיפוטיות מתקבלות על פי חומר הראיות ולא על פי ראיונות בתקשורת. סביר מאד שהמדינה תערער ואחר כך יתקיים משפט הדיבה, שיסתיים שנים לאחר הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי".

ההליך השיפוטי הפך לקרקס תקשורתי

במקרים משפטיים אין מנוס גם מלהתייחס לתפקידה של התקשורת, שעטה על כל פיסת מידע שהיא מקבלת מהגורמים המעורבים. פרופסור גידי ספיר, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת בר אילן, טוען כי בעצם החלטתה השופטת ניב תיחמה מחדש את גבולות ההתמודדות - בתי המשפט.

"ברגע שעניין נדון בהליך משפטי על כל הצדדים מוטלת החובה לא להוציא שום דבר מכותלי בית המשפט. 'מותה' של הסוביודיצה גרם לכל השחקנים, כולל הנאשם, מערכת התביעה והמשטרה, להשתמש בכלי התקשורת שימוש תכוף שוטף ובוטה. בעיני זה הופך את ההליך השיפוטי לקרקס. אני שמח שהשופטת הרימה את הכפפה ועשתה 'הנשמה מפה לפה' לסוגיה, אבל נדרש טיפול שורש יותר רציני. אני מקווה שהחלטתה מסמנת את בוא האביב לשפיות. צריך גם להזכיר לתקשורת שיש לה מחויבות לסוביודיצה, שנרמסת באופן קבוע".