עמק השווה? על מלחמת החינוך של משמר העמק

לפני 80 שנים הוקם המוסד החינוכי במשמר העמק. בשבוע הבא יצויין האירוע בקיבוץ. רבים וטובים מחניכי המוסד תרמו מכישוריהם לעם היושב בציון ולמדינת ישראל.

בשנות ה-20 החלו בהקמת ההתיישבות בעמק יזרעאל. אנשי גדוד העבודה, המושבים וחברי תנועת השומר הצעיר. כמו היום גם אז, חינוך הילדים היה נושא חשוב ורגיש. כל גוף תנועתי-אידיאולוגי שאף להקנות את ערכיו גם לדור הצעיר. בעמק יזרעאל הוקמו חמישה קיבוצי השומר הצעיר: בית אלפא, משמר העמק, שריד, מזרע ומרחביה. בכל קיבוץ היו ילדים בודדים והיה זה הגיוני לאסוף את ילדי אותם קיבוצים למוסד חינוכי אחד.

להיגיון זה נתנו גם רעיון חינוכי: הילדים צריכים להיות בחברת עצמם ועם מחנכיהם ולהתרחק מהשפעות משפחתיות שפוגעות בערך ה"יחד". כך הוחלט שחברת ילדי קיבוצי השומר הצעיר תקום בקיבוץ משמר העמק. גם ילדי קיבוץ גן שמואל צורפו לחברת הילדים.

מאוחר יותר, בראשית שנות ה-30, הביא חבר משמר העמק, מרדכי שנהבי, יהודים טובים מחו"ל לתרום להקמת מבנה מרכזי למוסד החינוכי. יודעי דבר מספרים שהיה ויכוח בין מנהיגי התנועה, מאיר יערי, מקיבוץ מרחביה ויעקב חזן, ממשמר העמק, על-אודות מיקום הקמת מבנה המוסד. בסופו של דבר, הגיעו להסכמה שהמבנה יוקם במשמר העמק ובמרחביה יוקם בית מזכירות התנועה שבו נמצא גם בית-דפוס תנועתי (שם גם התחילה "ספרית פועלים").

בשנות ה-30 הביאה "עליית הנוער"בני נוער מאירופה, כך ניצלו מהשואה שעמדה להתרגש על יהודי אירופה. לקראת האירוע אביא בפניכם, בשני פרקים, מעט תצלומים של אותם ימים. תצלומים שנשמרו עד היום בארכיב המוסד החינוכי במשמר העמק.

יש כבוד:

פרס העמק לשנת תשע"ב הוענק אמש (יום ה') לנדב מן ממרחביה.

המועצה האזורית עמק יזרעאל החליטה להעניק את פרס העמק, ע"ש גדעון צימבל ז"ל לשנת תשע"ב, לנדב מן מקיבוץ מרחביה על תרומתו הייחודית לתיעוד ולהנצחת ראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל.

נדב: "אני בהחלט שמח להיות חתן פרס העמק, רק שמבחינתי זה כבר 'פוסט-מורטום'. 11 שנים הצלחתי להיעזר בגופים ציבוריים שונים אתם שיתפתי פעולה כדי לקיים את עבודת התיעוד. השנה נותרתי לבד ללא כל גורם ציבורי המעוניין בעבודת התיעוד וגם לא כל גורם ממלכתי. אין ביכולתי להמשיך לבד במלאכה ועל כן מעבדת 'ביתמונה' תחדל לפעול. במעבדה נצברו רבבות רבות של תצלומים הקשורים לתולדות א"י. התחלתי לעלותם עבור הציבור אבל זה חלק קטן מאוד ומרבית החומר יירד לטמיון".

מערכת ynet מברכת את נדב מן על זכייתו בפרס, ומודה לו על תרומתו החשובה ומאחלת לו המשך עבודה פוריה בתיעוד ההיסטוריה בארץ ישראל.

1. עמוד כריכת האלבום.

2. ילדי חברת הילדים על ערמת קלחי תירס.

3. בראשית גרו, למדו ואכלו בצריף.

4. גם פינת חי הוקמה. אמנון לין משחק עם הקופה מקי.

5. אמירה קנטור עם הכלב אריק.

6. מקלחת חברת הילדים 1933.

7. ארגז עץ שקרעו בו דלת וחלונות שימש לכתה. בתצלום המורה והמחנך פולי עם קבוצת הילדים בפתח הכיתה.

8. צריף הכתה. ברקע מאחור גבעת הכפר אבו שושה. בעת מתיחות ביטחונית היה ירי מכיוון הכפר אל הצריפים.

לצורך זה הקימו חומת אבן סביב לצריף.

9. בימים תקינים היו באים ילדי אבו-שושה לשחק עם ילדי חברת הילדים.

10. לחיים ויצמן היה ידיד במשמר העמק: מרדכי בנטוב וגם חברים נוספים. הוא הגיע מדי פעם לביקור במשמר העמק וגם סר לחברת הילדים.

11. מדי פעם היה המחנך, פולי, מקיים שיעורים בין עצי המטע.

12. מגיל צעיר הייתה תודעה מעמדית. באחד במאי יצאו לחגוג במזרע.

13. בניית היסודות לבניין הגדול של המוסד.

14. הבניין הראשון עומד בנוי. בשלט על קיר הבית נכתב: "הבית הזה 'בית המכבים' נבנה בשנת תרצ"ד בעזרת אגודת 'המכבים הקדמונים' במנצ'סטר שבאנגליה ובסיוע של ועד הנשים ב??? למען נשים וילדים מגרמניה". מאחורי גיוס הכסף עמד מרדכי שנהבי. איש רב פעלים שהקים מפעלים שונים ברחבי הארץ, לאורך שנים, ביניהם גם את מוסד "יד ושם" בירושלים.

15. לחנוכת הבית באו משה שרת (נואם), מנחם אוסישקין ומכובדים נוספים. נראה גם צבי זהר (ראשון משמאל) - מחנך ומנהל המוסד קלט את קבוצת "עולים" שהגיעו למוסד מגרמניה בטרם מלחמת העולם השנייה.

16. רחל יערי מקיבוץ מרחביה.

17. אמנון לין ממשמר העמק.

18. למוד היה משק חקלאי בו עבדו ולמדו הילדים. בתצלום: אוריאל לין זורע.

19. ילדי קבוצת אילן, מימין: סיקוס, במרכז אפרים ריינר, מעליו זאב בצר, למעלה יוסף.

20. מדי פרק זמן מסוים, היו הילדים חוזרים לבקר את הוריהם בקיבוצים. חלונות האוטובוס מוגנו כנגד יידוי אבנים בדרכים. בפתח האוטובוס עומדים מימין מיכאל קוסטא, אפרים ריינר, יעל מקיבוץ גן שמואל.

• לכל כתבות טיול לעבר