הניאו נאצי שהשתקם. צפו בפרידה מהקעקועים
במשך שנים רבות עמד ביירון ווידנר בראש כנופיית גלוחי ראש והטיף לשנאת שחורים. לאחר נישואיו הוא החליט לשים את עברו הגזעני מאחור ולצאת לדרך חדשה. אולם, בעיה אחת ניצבה בפניו: איך להסיר את קעקועי השנאה שכיסו את גופו והדירו אותו מהחברה. הפתרון? מפתיע ביותר. סיפור של חזרה בתשובה
עוד בערוץ החדשות בעולם :
דו"ח: ישראל משפרת את יכולותיה הגרעיניות
טורקיה: 600 נהרגו ברעידת האדמה, 64 מהם מורים
דו"ח אמריקני: סילביו ברלוסקוני סחר בבני אדם
חזק במסר, מביך על המסך: ד"ר הרמן ומיסטר קיין
אך גם לאחר שהתרחק מדעותיו הגזעניות, התקשה ווידנר להחזיק מעמד במקום עבודה לאורך זמן בשל פניו המצולקים. מסיבה זו הוא יצא למסע ארוך ומורכב כדי להסיר את כל הקעקועים מפניו בתקווה לפתוח בחיים חדשים.
במשך 16 חודשים עבר ווידנר 25 ניתוחי לייזר להסרת הקעקועים מפניו. מאותו רגע הוא הפך לאב מאושר יותר ואף הצליח למצוא מקום עבודה חדש.
הרעייה: "הוא רצה להשחית את פניו"
אך לא תמיד זה היה כך. במהלך התקופות האפלות של חייו, אשתו של ביירון חיה בפחד רב שמא בעלה יעשה משהו פזיז ואף ישחית את פניו.
"עברנו דרך ארוכה. עזבנו את התנועה, יצרנו חיי משפחה טובים. יש לנו כל הרבה בשביל מה לחיות", סיפרה ג'ולי ווידנר, לסוכנות הידיעות AP. "פשוט חשבתי שהיכן שהוא יהיה מישהו שיעזור לנו".
בני הזוג ווידנר, מעמודי התווך של תנועת "הכוח הלבן" בארה"ב, נישאו בשנת 2006. ג'וליה היתה באותה עת חברה בארגון הגזעני "הברית הלאומית" וביירון היה מייסד כנופיית גלוחי הראש "וינלנדרס". (Vinlanders). לאחר נישואיהם פעלו השניים לשים מאחור את עברם הגזעני. הם הקימו בית, הביאו יחד ילד לעולם וילדיה של ג'ולי מנישואים קודמים אימצו את ביירון כאילו היה אביהם.
אך עדיין, העבר המשיך לרדוף אחריהם. גופו ופניו של ביירון היו מכוסים לגמרי בקעקועים בהם נראו בין היתר סכין נוטף דם, צלב קרס והמילה "שנאה" (HATE). ובכל מקום שאליו הלך היה ווידנר מנודה - במקומות עבודה, בחנויות ומסעדות. אנשים ראו בו בריון מאיים ולא אב אוהב, דבר שגרם לו להרגיש כמו כישלון מוחלט.
בלי כסף, בלי ביטוח רפואי
עם זאת, בני הזוג לא ויתרו וסרקו את האינטרנט כדי ללמוד כיצד להסיר בבטחה את הקעקועים של פניו של ביירון. הבעיה היתה שאנשים מעטים בלבד הסירו לחלוטין את קעקועי הפנים שלהם. בעיה נוספת - ג'וליה וביירון לא יכלו להרשות לעצמם את עלות הניתוחים היקרה. היה להם מעט כסף בחשבון הבנק והם גם לא החזיקו בביטוח בריאות.
אז מה הם עשו? ביירון החל לחקור אחר פתרונות תוצרת בית להסרת קעקועים, בהן שימוש בחומצות. לדבריו, הוא הגיע לנקודה שבה אמר לעצמו: "אני מוכן לטבול את כל פניי בחומצה". בצעד של ייאוש, אשתו ג'ולי עשתה משהו שבעבר היה בלתי נתפס. היא פנתה לעזרתו של אדם שחור, שאנשי "הכוח הלבן" החשיבו כאויב המושבע שלהם.
דאריל למונט ג'נקינס מנהל ארגון נגד שנאה ששמו "One People's Project", שמושבו בפילדלפיה. הפעיל השחור בן ה-42 נחשב לקוץ גדול באחוריהם של פעילי "הכוח הלבן". באתר האינטרנט של הארגון מופיעים שמותיהם וכתובותיהם של כל חברי "הכוח הלבן", כמו גם קריאה לאנשים ללכת ולהפגין מול בתיהם.
מטיפוח שנאה יוקדת לקידום סובלנות
כאשר ג'ולי ווידנר פנתה אליו, הוא שמע קול של אשה במצוקה. "לא היה איכפת לי מי היא היתה בעבר ובמה היא האמינה", אמר ג'נקינס. "עמדה לפניי רעייה ואמא שהיתה מוכנה לעשות הכול למען משפחתה". ג'נקינס הציע שווידנר ייצור קשר עם טי. ג'יי ליידן, לשעבר נחת בצבא האמריקני וגלוח ראש שהיה חבר התנועה הגזענית עד שעזב אותה ב-1996. לאחר שעזב את "הכוח הלבן" פעל ליידן רבות לקידום סובלנות. יותר מכל אחד אחר, ליידן הבין את תחושות שאט הנפש וההכאה העצמית שחש ווידנר.
ליידן הציע לווידנר לפנות לארגון זכויות האדם "המרכז המשפטי לדרום העני" (SPLC) ואמר לו: "אם מישהו יכול לעזור לך, זה החבר'ה האלה". ה-SPLC, שבסיסו בבעיר מונטגומרי באלבמה, הוא ארגון ללא מטרות רווח אמריקני המבצע מעקב אחרי קבוצות גזעניות, ארגוני שנאה ומיליציות קיצוניות ומקיים פעילויות חינוכיות לקידום הסובלנות.
"כשווידנר התקשר אליי, זה היה כאילו אוסמה בן לאדן של התנועה ('הכוח הלבן') בא לבקר", סיפר ג'וזף רוי, החוקר הראשי ב-SPLC. "לעתים נדירות מאוד פגשנו בגלוח ראש גזעני ששב למוטב", סיפר רוי והודה כי הוא הטיל ספק בכוונותיו של ווידנר, "הפיט בול של גלוחי הראש". אך לאחר שקיים עמם שיחות במשך מספר שבועות, רוי השתכנע שווידנר ואשתו רציניים בכוונותיהם ומוכנים לשים מאחור את עברם הגזעני.
ראש של חזיר על המכונית
"כשפגשנו אותו הוא היה במצב רע. עמד מולנו אדם שנלחם על חייו", סיפר רוי על פגישתו הראשונה עם ווידנר במרס 2007. במהלך השיחות שניהלו, ווידנר מסר לארגונו של רוי מידע על המבנה של כמה ארגונים של גלוחי ראש וההיררכיה בתוכם. הוא גם הסכים לנאום בכנס השנתי של ה-SPLC ולחשוף פרטים נוספים על הארגונים הגזעניים.
בתמורה, רוי הבטיח לבקש מארגונו דבר שלא עשה קודם לכן - לחפש תורם שישלם עבור הניתוחים של ווידנר. ווידנר לא תלה הרבה תקוות בכך, אך הבטיח כי לא יערוך ניסוי בחומצה על פניו המקועקעים. בסופו של דבר, הדברים הסתדרו על הצד הטוב ביותר - כלכלית ורגשית. אך עד שזה קרה, ווידנר ואשתו קיבלו איומים על חייהם, ראשי חזיר הושלכו על מכוניותיהם ושיחות טלפון רבות הפריעו את שנתם באמצע הלילה. "אתם תמותו בקרוב", היתה אחת ההודעות שקיבלו בני הזוג.
תרומה על תנאי
כעבור כמה חודשים, רוי צלצל לווידנר ואמר לו שנמצא תורמת שמוכנה לשלם עבור ניתוחי הפנים שלו. התורמת, תומכת ותיקה של ארגון SPLC, התרגשה לשמע סיפורו של ווידנר והזדעזעה למראה פניו המקועקעים בתמונות שהראו לה. לא עבר הרבה זמן והתורמת העבירה לווידנר סכום של 35 אלף דולר והתנתה אותו בכך שיילך לייעוץ וישלים את לימודיו. ווידנר הסכים.
ב-22 ביוני 2009 עלה ווידנר על שולחן הניתוחים כשהוא מלא חרדה ותקווה. בשבוע שעבר, ביום האחרון של סדרת הניתוחים, חיבק הרופא המנתח ד"ר ברוס שאק את אשתו של ווידנר ולחץ ידיים לבעלה. הסרת הקעקועים, אמר לדברי הרופא, היתה אחד מהישגיו הגדולים ביותר כמנתח.
כאשר נשאל ווידנר על הכאבים הרבים שחש לאורך כל סדרת הניתוחים הקשה שעבר, הוא השיב כי הם מהווים מעין כפרה מצדו על כל הכאב שגרם במהלך השנים לאנשים כה רבים.
לפנייה לכתב/ת 
