ר"מ יוון הפתיע: משאל עם על התוכנית האירופית

ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פפנדראו, הודיע הערב (יום ב') במפתיע כי יקיים משאל עם בארצו על תוכנית החילוץ האירופית, שאושרה בשבוע שעבר בבריסל. בהופעה בפני חברי מפלגת השלטון סוציאליסטית, פפנדראו לא נקב בתאריך למשאל, שיהיה הראשון שמתקיים ביוון מאז קריסת המשטר הצבאי ב-1974.

משבר החובות של יוון - עדכונים אחרונים ב-ynet

בשבוע שעבר סיכמו מנהיגי גוש האירו במהלך פגישה דרמטית בבריסל, על הגדלת קרן החילוץ לכטריליון אירו ועל קיצוץ מחצית מחובה של יוון לנושיה, מרביתם בנקים גרמנים. בתמורה, תזרים אירופה ליוון הלוואות נוספות בסך 140 מיליארד דולר בניסיון לאזן את תקציבה ולהוציאה מהמשבר הקשה.

הפגנה באתונה. הציבור מתקשה לעכל את הגזרות(צילום: רויטרס)

"יהיה משאל עם. האזרחים ייקראו להגיד 'כן' או 'לא' על התוכנית הסדר ההלוואות החדש", אמר פפנדראו. "משאל עם הוא הצעד הנאצל ביותר של הדמוקרטיה ודרך ביטוי הפטריוטיות הגדולה ביותר של אזרחים ביחס לארצם. מוטלת עלינו חובה לקדם צעדים אלה". ראש ממשלת יוון הצהיר כי בכוונתו לקדם גם הצבעת אמון בפרלמנט, מהלך מסוכן בפני עצמו שכן מפלגת השלטון שבראשה הוא אומר זוכה לרוב זעיר של שלושה מושבים.

פפנדראו בין הפטיש לסדן

משבר החובות באירופה החל לפני יותר משנתיים, כשהתברר כי ממשלת יוון מתנהלת לאורך שנים במצב שבו מדי שנה ההוצאות התקציביות שלה עולות על הכנסותיה ממסים. הגירעון שהלך ותפח, מומן על ידי נטילת הלוואות מבנקים בעולם - בעיקר בגרמניה. אותן הלוואות ניתנו ליוון באמצעות אגרות חוב ממשלתיות - מסמכים שמאשרים כי אותה ממשלה תחזיר לרוכש את האיגרת בתוספת ריבית.

יש הסכם. מנהיגי גוש האירו בבריסל(צילום: AP)

אך לרוע המזל, עד שהבינו באירופה כי לממשלות יוון לדורותיהן יש קושי לנהל תקציב מאוזן, תפח החוב של יוון לרמות שלא ניתן היה עוד לעכלו. יוון נותרה ללא כסף שיכסה את הלוואותיה, אולם הגדרתה כפושטת רגל היה עלול לגרום לקריסתם של אותם בנקים שרכשו ממנה אג"ח ולאפקט דומינו בכל גוש האירו.

פפנדראו ניצב מול שוקת שבורה. מצד אחד, לא היתה לו ברירה אלא לקבל את תוכנית החילוץ האירופית, אפילו שזו מותנת בסדרת קיצוצי ענק נוספים.

 מצד שני, ניצב הציבור היווני הזועם והמתוסכל, שמתקשה לעכל את תוכנית הצנע האדירה, הכוללת קיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה, העלאת מסים, קיצוצים במשכורות ובפנסיות והוצאה לחופשה בתשלום מופחת של כ-30 אלף עובדי מדינה.

בשבוע שעבר, עוד לפני הפגישות בבריסל, הפגינו מאות אלפים ביוון נגד תוכנית הצנע. תהלוכות שקטות באתונה וסלוניקי הידרדרו במהירות לאלימות, בהן נהרג לפחות אדם אחד. המפגינים, שהכריזו על שביתה כללית בת יומיים, יידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר השוטרים שהשיבו באמצעים לפיזור הפגנות. הם הניפו שלטים בגנות הממשלה ונושיה ברחבי העולם. לטענתם, קיצוצי הענק ממומנים מכספי הציבור, בעוד שהבנקאים, מנהלי הכספים וכל הצמרת הכלכלית של יוון אינם משלמים את מחיר המיתון הקשה, שצפוי להיכנס ב-2012 לשנתו הרביעית.