פארק רבין: מטיילים לזכרו באזור שבו נלחם

>>> ים המלח - פלא עולמי: בואו להצביע ולהשפיע

השבוע יצוין יום הזיכרון ה-16 ליצחק רבין. לא רק כיכרות, נרות ועצרות נצרבו בתודעה מיום מותו אלא גם היסטוריה, גיאוגרפיה וטבע.

פארק רבין הממוקם בשפלת יהודה היה האזור שבו פעלה חטיבת הראל בפיקודו במלחמת העצמאות. 15 אלף דונמים של יערות שניטעו על ידי קק"ל מנחשון ובקוע במערב ועד לאנדרטת פורצי הדרך לירושלים בסמוך למחלף שורש, הפכו לפארק ענק שמנציח את זכרו.

במסגרת חגיגות שנת היער הבינלאומית יוקדש סוף השבוע הקרוב לטיולי משפחות בפארק רבין. ביום שישי, 11 בנובמבר, בשעה 12:30 וביום שבת, 12 בנובמבר, בשעה 10:00. הסיורים בתשלום: 30 שקל לילד, 20 שקל לילד מנוי אי ירוק; 20 שקל להורה מלווה, 10 שקל להורה מנוי אי ירוק. מותנה בהרשמה מראש ב"קו ליער", 1-800-350-550. מספר המשתתפים מוגבל.

הפארק מאגד בתוכו אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, שרידי חקלאות עתיקה, טרסות ובוסתנים. השרידים ההיסטוריים מעידים על רצף התיישבות יהודית מימי המקרא ולצדם דרך רומית, מבנים ביזנטיים ועות'מאניים ואתרי התיישבות מהעת החדשה. קק"ל הכשירה ברחבי הפארק דרכי עפר המתאימות לנסיעה ברכב פרטי, מצפורים וחניוני נופש רבים.

כאן פעלה חט' הראל בפיקוד רבין ב-48. פארק רבין (צילום: באדיבות קק"ל)

דרך בורמה: מעבר החמצן לתושבי י-ם

לפארק רבין ישנן שש כניסות שונות. הציר המרכזי מתחיל ממצפה הראל וממנו ממשיכים לאורך דרך בורמה, דרך הג'יפים, שלוחת שיירות ושלוחת משלטים. דרך בורמה נפרצה במלחמת העצמאות כתוואי עוקף שיאפשר לספק מזון לירושלים הנצורה ותחמושת ללוחמים. תוואי הדרך מתחיל במושב בקוע, חוצה את גבעות שפלת יהודה ומטפס בהרי יהודה אל בית מאיר. הדרך עברה בשבילים צרים, גאיות ורכסים, שהיום טובלים ביערות סבוכים ונופים פסטורליים.

תחילת המסלול ב"מצפה הראל" שבמרכזו מתנשא מגדל תצפית לאיתור שריפות יער. בצמוד למגדל מרפסת תצפית ומפה תלת-ממדית (תבליט) המציגה את דרך בורמה ואתריה השונים. במלחמת השחרור הוצבה במקום חטיבה 7 כדי לאבטח את הדרך העולה לירושלים. ממשיכים מזרחה כשמשמאל לדרך נמצאת נקודת גובה 314 ועליה ניצבת אנדרטת זיכרון עם פסלי לוחמים.

משם ממשיכים אל "עינות סוסין" במסלול המסומן אדום. הכפר הערבי בית סוסין נכבש ב-28 במאי 1948, ובלילה שאחריו יצאו שני ג'יפים של חטיבת הראל זה לקראת זה כדי לבדוק אם הדרך מתאימה למעבר כלי רכב. מפגש זה מהווה את נקודת הציון שבה החל סיפורה של דרך בורמה. קק"ל שיקמה את המעיין, נטעה עצי דקל ואיקליפטוס ולמרגלותיהם הקימה את "חניון דרך שבע".

בסמוך לחניון נמצא "בית המשאבות" שהוא חלק ממערכת "קו השילוח". מתקני מים אלה החליפו את תחנת השאיבה בלטרון שפוצצה על ידי הלגיון הירדני במלחמת העצמאות והותירה את ירושלים ללא אספקת מים. הקו הונח בחודשים יוני-יולי 48, בצמוד לדרך בורמה ושימש כמשאבת עזר שדחפה את המים מקידוחי רחובות לעבר ירושלים. על המבנה וצינורות המים הוצבו שלטי הסבר למטיילים.

ממשיכים על הדרך הראשית מזרחה אל "מעלה התאנים". זהו קטע דרך תלול ומשובש שמתחיל כקילומטר וחצי ממזרח לעינות סוסין. במלחמת העצמאות העבירו את הציוד בעזרת ג'יפים, בהמות משא וסבלים עד קצה העלייה ומשם הועמס על משאיות שנסעו לירושלים. בנקודה הזו הוצבו פסלי ג'יפים ומשאיות עשויות ברזל.

דרך עוקפת י-ם בימי המלחמה. פינת ישיבה בדרך בורמה (צילום: חוה בראון)

מה עושות ה"איילות"?

מראש מעלה התאנים, ממשיכה דרך בורמה בירידה בקטע תלול המכונה "הסרפנטינות". הקטע המפותל יורד עד לשרידי צינור השילוח. עדיף לעבור אותו בהליכה ולהקפיץ רכב לנקודת הסיום. בסוף המסלול ניתן לראות קטע מצינור המים המשמש כאנדרטה ל"קו שילוח". הצינור הונח בשעתו בחופזה והמים זרמו בו למחרת הפיצוץ בלטרון. מנקודת איסוף הרכב חוזרים כ-400 מטרים לצומת וממשיכים בשביל המסומן אדום לתצפית חניון החרוב, שממנו משקיפים אל שמורת המסרק.

בצל עצי החרוב ניתן לעצור לפיקניק או הפסקת קפה קצרה ולהמשיך ל"עין חילה" הנובע לצד הדרך, וגם בו יש חניון פיקניק קטן. בנקודה זו נפגשת דרך בורמה עם "דרך האיילות" לצד מעיין מפכה וספסלי עץ לצדו. נתיב "דרך האיילות" עקף את לטרון בתקופה שקדמה לדרך בורמה ונסעו בו בעיקר משורייני חטיבת גבעתי שזכו לכינוי "איילות".

הדרך ממשיכה אל "עין מסילה" שהוא מעין שדופנותיו יוצרות צורת באר. בסמוך למעיין נמצא "חניון המשוריין" עם שולחנות פיקניק, ברזי מים ומתקני משחקים לילדים ביניהם: מגלשות, נדנדות וארגז חול. דרך בורמה ממשיכה מחניון המשוריין לאזור הררי שנקרא "דרך הג'יפים" וממנה לכביש שורש-בית מאיר. הדרך הזו מתאימה בעיקר לרכבי שטח ולכן בחרנו להמשיך בדרך המובילה אל מצפור שער הגיא שנקרא בשם חירבת חתולה. נוסעים כ-400 מטרים עד לחצר עם חוות לולים, עוקפים אותה ממערב וממשיכים בעליה בדרך עפר על פי השילוט כ-250 מטרים עד למצפור שער הגיא.

שמו הערבי של מצפור שער הגיא הוא חרבת ח'תולה שפירושה "האורבת". ההנחה היא שבמקום הייתה עמדת תצפית ערבית על שער הגיא שממנה ארבו לשיירות. הנקודה הגבוהה ביותר על הרכס נתפסה על ידי לוחמי פלמ"ח-הראל זמן קצר לפני ההפוגה הראשונה. המצפור הוקם צפונית לרכס על סוללת עפר שמע"צ שפכה במהלך סלילת כביש עוקף בצומת שער הגיא, בימים טרום מלחמת ששת הימים.

פסלי ברזל בדרך בורמה באזור "חניון המשוריין"

היי הג'יפ

קק"ל הקימה ב-1998 מרפסת נוף השולטת על שער הגיא ומשלטיו. על מעקה המרפסת מוצגים שלטי הסבר המתארים את מהלכי הקרבות וגלעד הנצחה לחטיבת "פלמ"ח-הראל", שלחמה על הדרך המובילה לירושלים. לצדה הוקמה אנדרטה לזכרם של נופלים מעולי ארצות הברית וקנדה.

אלה שירצו להמשיך את הטיול בקטע ההררי של דרך בורמה, שנקרא "דרך הג'יפים", יוכלו לחצות את כביש 38 ולהגיע לתחילת המסלול, באנדרטת מח"ל. הדרך מתאימה יותר לרכבי שטח והיא תלולה ומטפסת אל בית מחסיר (בית מאיר), שבו דרך בורמה מסתיימת.

בתחילת "דרך הג'יפים" נמצא חניון המח"ל ובלבו אנדרטה הנושאת אותיות בטון גדולות עם ראשי התיבות מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). על האנדרטה חקוקים שמות חללי המח"ל ממלחמת העצמאות והיא נחנכה על ידי יצחק רבין. בחניון שולחנות, ברזי מים ומתקני פיקניק. הוא נגיש בחלקו לבעלי מוגבלויות.

במלחמת העצמאות "דרך הג'יפים" הייתה עבירה לרכבי שטח בלבד. רק לאחר שמאות תושבי ירושלים התנדבו לסלול אותה בעבודת כפיים ניתן היה לעבור בה ברכב אספקה. מחלקה העליון של דרך הג'יפים מתפצלת שלוחת שיירות. זהו מסלול של 9 קילומטרים העובר ברובו בדרכי עפר. קטע הדרך בין משלט 21 למשלט 16 מחייב רכב 4X4. באתרי הקרבות העיקריים הנמצאים על תוואי דרך הג'יפים ושלוחת שיירות, הקימה קק"ל חניונים והציבה שלטי הסבר. משלט 21 נתפס לאחר קרב עז על ידי לוחמי פלמ"ח-הראל בלילה שבין 10-9 במאי 1948 במבצע "מכבי". מהמשלט יש תצפית מרשימה לכיוון שער הגיא.

משלט 16 נמצא על רכס הר אורנה ובו אנדרטה לזכר לוחמי "פלמ"ח-הראל" העשויה אבנים ועליהן שיבולים. בקרב העז על המשלט היו ללוחמי החטיבה נפגעים רבים. בסמוך פותח מצפור ובו ספסלי עץ.