שתף קטע נבחר

 

10 דברים שאסור לעשות עם נשים

עשרת הדיברות להתנהגות עם הגברות. הן השותפות שלנו לחיים, הן מעזות ועושות כיום הרבה יותר דברים שפעם נחשבו לעניינים של גברים, ובכל זאת – יש דברים שממש אסור לעשות עם נשים

לראות כדורגל

להוציא יחידות סגולה, שהטבע שיבש משהו בגנום הנשי שלהן וחנן אותן באהבה אמיתית למשחק, נשים וכדורגל הן כמו נימוסים וסקס: אין שום קשר ביניהם, ורצוי שגם לא יהיה.

 

עוד כתבות באתר לאשה

 

יש! הם קלעו גול!  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
יש! הם קלעו גול! (צילום: shutterstock)

 

צפייה בכדורגל היא אחת ההנאות הצרופות שעוד נותרו לו, לאדם הזכר, בתנאי שהוא מספיק חכם לעשות זאת בלי אישה על הראש. אם היא מתנגדת, הוא ישמע כמה שעות הוא מבזבז (ועל מה!), כמה בהמות גברים יכולים להיות וכמה אלה על המסך רצים בזמן שכאן לא מזיזים את התחת. ואם היא אוהדת, החוויה רק משתדרגת: שלנו הצהובים או האדומים? נכון שהשופט הכי מקסים? נו, אז למה הם לא קולעים גולים? אולי כי אכלת להם את הראש, מותק. הם כבר לא מסוגלים.

 

לנסוע לתאילנד

גם החנון והנאמן בגברים, זה שלעולם לא ייגע בבחורה זרה, אם רק ינחת על אדמת תאילנד בחברת אישה שהביא מהבית, יבין מיד שנכנס עם סנדוויץ' למסעדה.

 

נו באמת. זו התמונה שתרצה לצלם בתאילנד? (או שתעדיף את השלט הצבעוני של מכון המסאז'?) (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
נו באמת. זו התמונה שתרצה לצלם בתאילנד? (או שתעדיף את השלט הצבעוני של מכון המסאז'?)(צילום: shutterstock)
 

 

האקלים החופשי, החושני, החושפני, המועדונים הכי מלוכלכים והחופים הכי נקיים, הוא אידיאלי לחופשה גברית נטו. הוא החופש בהתגלמותו. אז מי זה לוקח סוהרת איתו? הרי המוח המורכב והמעמיק של האישה אינו מסוגל לקלוט את העונג הפשוט של בהייה בזרה מוחלטת אך חשופה למהדרין השרועה מתחת עץ קוקוס, שלא לדבר על מסאז' תמים, שלא לדבר על מה שמוטב לשתוק לגביו. תגובת המלווה עשויה להיות כה אקזוטית, עד שגיבורנו יצטער על כך שלא נשאר בפתח-תקווה. ואם הנוסע בלוויית אישה לתאילנד הוא גבר פנוי, מדובר, עם כל הצער, באדם הכי לא שפוי.

 

 

להשתכר

אם יש משהו שנשים לא אוהבות, זה לראות את הגברים שלהן משוחררים. ואם יש משהו משחרר, הרי זה להשתכר לפעמים. כך שהחיבור בין הטיפה המרה לאישה מרירה הוא מתכון להנגאובר מיידי.

 

שילוב מבטיח האנגאובר: טיפה מרה ואישה מרירה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
שילוב מבטיח האנגאובר: טיפה מרה ואישה מרירה(צילום: shutterstock)
 

 

סדרת פעולות האיבה שנוקטת המפקחת על האלכוהול נפתחת במבט מצמית המעודד חשק למות בצמא, נמשכת במחווה גופנית של בעיטה מתחת לשולחן, ומסלימה עד חפירה איומה שכולה דברי תוכחה. בעולם מושלם, שתייה הגונה עושה את האדם שמח, הרפתקן וחרמן. בסיפור שלנו, אחרי ההרעשה, הוא יביט באישה ויראה בבירור את חצי הכוס הריקה. אחר כך יראה גם את חצי המיטה הריקה ואת חצי הבית הריק – אבל זה רק תעתוע - לרוע מזלו, גם הבוקר שאחרי יהיה מלא בטענות נגדו.

 

להגיע לפגישת מחזור

שיעור ההיסטוריה הנוסטלגי המכונה "פגישת מחזור" הוא אירוע המקפל בתוכו דברים שאנחנו מתגעגעים אליהם, מתביישים בהם, או מפנטזים עליהם. לאף אחד מהדברים האלה לא מומלץ לחזור בחברת אישה, שלא הייתה שם מלכתחילה. המפגש שלה עם מבחר הפאדיחות וכינויי הגנאי שריפדו את נעוריו של הבחור עלול לחרבש את הדימוי המרשים שבנה בעיניה. לעומת זאת, המפגש שלה עם בנות המחזור שלו, בעיקר השמורות שבהן, ובוודאי הנלהבות שבהן, יעשה טוב לדימוי, אבל רע לבעליו. במקום להיות מוחנף ומחניף, מחובק ומחבק, מפלורטט ומפלרטט, יבלה האיש את הערב כשהוא לוחש בהקלה מלאכותית על האוזן המתלווה: "מה נהיה מהן, ממש זוועה. איזה מזל שאני לא צריך לחזור אחורה".

 

לאכול ארוחת שחיתות

אחד מתפקידיה הקלאסיים של האישה הוא שמירה אוהבת על בריאות הגבר החי עימה. מתוך היכרות עם האובייקט חסר התקנה, היא נאלצת להטיל משטר אכילה חמור, ואף לאכוף אותו בדרך אכזרית.

 

נאום זעם על כולסטרול, והלך עליך אם ליד זה יש גם אלכוהול (כבר אמרנו לא להשתכר לידה) (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
נאום זעם על כולסטרול, והלך עליך אם ליד זה יש גם אלכוהול (כבר אמרנו לא להשתכר לידה)(צילום: shutterstock)

 

אמצעי הדיכוי הקשים ביותר ננקטים במצב בו האיש מאוד מאוד נהנה מהאוכל המונח לפניו. או אז, בשלב המכונה בספרות המקצועית "ביס אחד יותר מדי", חוטף החזיר צרור הערות שקטות, חודרניות, אפוקליפטיות – וכמובן, פומביות. על פי התחזית המעודדת, אין מחלה איומה וסופנית שלא עושה את דרכה אליו, והכל הודות למה שבלס הרגע. המסקנה ברורה: מי שיוצא לארוחת שחיתות בחברת תזונאית הגיהינום – מגיע לו שייתקע לו בגרון.

 

להתחרמן מצפייה בפורנו

התרומה הגדולה של הנשיות לאנושות היא, כידוע, הפורנוגרפיה, אותה אמנות רבת רבדים, מרחיבת אופקים וכלי דם. אלא שבדרכן קשת הלב, נשים הן גם אלה המונעות מגברים את ההנאה מהאופציה.

 

היי בנות, הבאתי משהו לשתות: גם שוטה, גם שותה וגם סוטה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
היי בנות, הבאתי משהו לשתות: גם שוטה, גם שותה וגם סוטה(צילום: shutterstock)

 

כל ניסיון להתענג על סרטון או להחכים ממצגת, יתבצע בשטח סטרילי מנשים (שאינן מציגות), אחרת צפוי הצופה להיגרר לקרב בוץ מכוער, במהלכו יוכתר רשמית כסוטה מתועב וייאלץ להתמודד עם המטחים הבאים: א. חשבת פעם כמה זה מגעיל? ב. מה אתה עושה איתי בכלל? ג. לא, אל תגיד לי שמיצג הסיליקון הזה מדליק אותך.

 

למען ההגינות יש להודות שקיים זן נדיר ומקסים של נשים חובבות פורנו. לאלה חשוב רק להסביר, שהרבה מהגדלים שהן רואות הם תוצאה של זוויות צילום מסוימות.

 

לצאת לקניות

בניגוד לאיש המערות המגוחך שהסתובב כאן פעם, הגבר החדש יודע לערוך את הקניות שלו בעצמו. נדגיש: בעצמו. הסיבה? אם יצא בחברת אישה לג'ונגל הקניות העירוני, יגלה לזוועתו שהוא טרף קל.

 

לנשים יש מעט מאוד אמון בגברים – ועוד פחות אמון בגברים קונים. וכשאלה נופלים ברגע של ליקוי מאורות למלכודת הקניות המשותפות, הם מתרסקים על רצפת הקניון. מכונת הרכש הנשית טוחנת עד דק את ביטחונם הצרכני, מקעקעת בהם את ההכרה המביישת שעשו את כל הבחירות הלא נכונות, והופכת אותם בפועל לסבלי שקיות. כשהם גוררים ברוח נמוכה את רגליהם המובסות למכונית, רודפת אותם בחלל החניון השאגה "איך היית מסתדר בלעדיי? שוב מתלבש כמו אינדיאני לערב יחידה?"

 

להתאמן במכון כושר

את הפעילות הסיזיפית, המייאשת, המטופשת, של כריעה תחת עומס משקולות וריצה מבוהלת על מסלולים מתגלגלים, מרכך מכון הכושר ועוטף בתבונה באווירה של מסיבה קטנה.

 

מוזיקת המועדונים המקפיצה מחממת ומטמטמת כדרכה, ביגוד מרומם גוף ונפש תורם את חלקו הלא צנוע, והופ, אנרגיות טובות נושבות בהיכל העינוי העצמי. בקו המתח הבין-מיני זורם חשמל, והוא בכלל לא סטאטי.

 

אל תוך הקרחנה הליבידו-אירובית, המוהלת בהצלחה זרות ואינטימיות, אין לערבב אישה פרטית. היא תתקשה להתחבר, ובעיקר תתעקש להפריד בין המתאמן החרוץ לבין רצונו הטוב לתמוך בעמיתות חטובות, והרי חבל שהישגים ספורטיביים מרשימים ירדו לטמיון, וחבל שירד המנוי למכון. חבל להציע לה "לעשות את זה יחד", נכון? חבל.

 

לעשות סדר בארון

יתרונותיה המולדים של נקבת האדם בניהול בית, בהשלטת סדר, בארגון ובניקיון, הופכים לחתיכת חיסרון ברגע בו היא ניגשת לארון. בעיקר, לצד הגברי של הארון. במהירות וביעילות, בנחישות וללא טיפת רגישות, הסדרנית מדללת את התכולה, מנפה את האהובים שבפריטים ורומסת את שיקול דעתו של מי שחשב, בתמימותו, שהוא מחליט על המדפים.

 

בערמת "אפילו לא למסירה – לזריקה!" הוא ימצא לחרדתו את כל החולצות בהן נקשרה נפשו, וילמד כי הן משמינות אותו, מתאימות לבן 14 גג, ומחוררות כמו המודעות שלו. לעומתן, יאכלסו מעתה את השורה הראשונה בארונו בגדים זרים, שלא ידמיין עצמו בתוכם בחיים, מלבושים מבישים, שבינו לבינם אין קשר ולעולם לא יהיה, מלבד העובדה הבאה: את אלה היא קנתה.

 

לטעות בדרך

ערכו וחשיבותו של מכשיר הג'י.פי.אס, אינם מצויים ביכולתו לצייר מסלול הגעה ממקום למקום ולהתריע על כך בקול מסונטז, אלא בחסד המופלא שעשתה הטכנולוגיה עם מיליוני גברים שדרכם השתבשה עליהם – ודווקא כשאישה הייתה בסביבתם, כדי להיווכח ולהוכיח.

 

מדימוי זכר אלפא עם צ'ארם של רומיאו, למעמד של חמור עם עגלה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מדימוי זכר אלפא עם צ'ארם של רומיאו, למעמד של חמור עם עגלה(צילום: shutterstock)

 

מסיבה מטופשת שלא התבררה מעולם, גאוותם של גברים רבים נשענת על יכולת ניווט מרשימה, ככל הנראה מיתוס מהטירונות או פנטזיית אלפא-מייל נפוצה. נשקן הקטלני של נשים, לפיכך, הוא שיפודם של התועים בכל דרך אפשרית, מיערות הגשם בדרום אמריקה ועד שבילי החתונות במעבה חורשות השרון.

 

במסגרת חלוקת התפקידים, האידיוט תמיד מתברבר תוך ניסיון לשמור על הבעת "אני יודע איפה אנחנו" – והגברת תמיד מבהירה לו שהוא אידיוט. ויהיר. וילדותי. ומגיע שעה אחרי דני.

 

יאמר לזכותה שהצדק איתה. הוא מוכרח להיות אידיוט כדי לאבד בנסיעה כיוון, עשתונות, כבוד עצמי. לאבד הכל, רק לא אותה. 

 

 








 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לא לטעות. בדרך
צילום: shutterstock
לא לשתות
צילום: shutterstock
לא לסטות
צילום: shutterstock
לאשה בפייסבוק
מומלצים