כשאין דיון ציבורי הטבע מופקר - נחשולים כמשל

יום אחד טייל לו יזם בעל חזון עסקי מצפון לקיבוץ נחשולים שבחוף הכרמל. בעודו משוטט בין בריכות הדגים עתירות עופות המים, רכסי הכורכר הייחודיים ומפרצי הים המרהיבים, הוא נפעם משתי עובדות: האחת, עד כמה המקום נפלא ובעל פוטנציאל עצום, שכן אין הרבה מקומות כאלה בארץ. השנייה, המקום כולו, הבריכות, ואפילו מפרצי הזהב המדהימים - הכול מוזנח. אשפה זרוקה בכל מקום וצמחיית אשפתות-מעזבה עולה מתוך ההזנחה. "הכיצד מרשה לעצמה המדינה, המועצה האזורית או הקיבוץ הקרוב, להזניח כך חלקת הנדל"ן הנהדרת הזו?" הוא שאל את עצמו.

• ברגע האחרון: בג"ץ עיכב פינוי מאהל נחשולים
  

והרי התשובה ברורה: "'לי המתינה חלקת אלוהים זו, שאני ולא אחר אגאל אותה מאלמוניותה, וכמו יהלום גולמי הטמון במעמקי האדמה אחשוף אותו, אלטש, ואענוד אותו על צווארן של נשות האלפיון העליון. בו ברגע, החליט שבמקום הנהדר הזה יבנה בית מלון.

הוא הטיל על מתכנן הבית שלו לנצל את משאבי המקום עד תום, על מנת לתכנן כפר נופש לאלה שהפרוטה מצויה בכיסם. ואולי, צץ במוחו רעיון מהמם, לא כפר נופש כי אם מלון דירות נופש - בית קיץ כמו אלו שלחופי הים השחור. אולם להבדיל מהגויים בנכר, עשירי ישראל יוכלו לסור לבית הקיץ בכל סוף שבוע שיחפצו, ואפילו באמצעו של החורף.

אותו יזם ראה בעיני רוחו אגם של עשרות דונמים עם צמחיית גדות נפלאה - עב קנה שכיח לצד סוף מצוי ואף ערבה לבנה ואשל היאור וצמחיית מים-פיסטיה צפה ליד נימפאה הדורה. מהאגם יעלו אצבעות יבשתיות, מעין פרונקלים שאפילו האל הטוב לא היה מעלה בדעתו למקמם באופן סימטרי כל כך. על איים אלה יקים את בתי הנופש. מאות מהם פזורים על פני האייים כחירבוני שחפים חינניים לבנבנים.

ועל היבשה, כמבצר החולש על ממלכתו בחוזקה ובאהבה, יעמדו כ-20 אלף מ"ר של מבנה מרכזי מרהיב בארכיטקטורה שלו, כהוקרה לספרו המופלא של ז'ול ורן, "20 אלף מיל מתחת למים". ואכן, כמו מר פייר ארונקס שנשלח בספינת המלחמה לבדוק מה הסכנה בלב ים, כך נשלח לפני המחנה מינהל-מקרקעי-היזם לגלות האם נאוטילוס לפנינו, או סתם כמה ארגונים ירוקים חסרי עזוז. האם אל מול הקידמה והכיסוח ניצב קפטן נמו אציל הנפש, או רק איזה חלשלוש חובב סביבה ורפש?

קו החוף של נחשולים. מזהים את הפוטנציאל?(צילום: דן חמיצר)

עוד קרב מאסף

סיפור דמיוני? יכול להיות. אבל נכון להיום מינהל מקרקעי ישראל מקדם את תכנית מס' חכ/336 לבניית כפר נופש על אזור רכסי הכורכר מול חוף נחשולים הצפוני. תוכנית זו כוללת 26,425 מ"ר בנוי לכ-500 יחידות נופש, 19,957 מ"ר בנוי מבנה מרכזי, 25 דונם אגם מלאכותי ו-8 שלוחות יבשתיות בתוך האגם, עליהן מתוכננות להיבנות יחידות הנופש. התכנית כוללת גם "יחידות אחסון מלונאי מיוחד", שמעוררות חשש מפני יחידות נופש למכירה, ראו מקרה הרצליה.

תוכנית זו היא רק אחת מחמש תוכניות פיתוח המקודמות בימים אלה ברצועת חופי הכרמל: 300 יחידות בכפר נופש בנווה ים וחוף מוסדר חדש, חוף מוסדר בחוף הבונים, הרחבת כפר הנופש בדור ל-500 יחידות, הרחבת כפר הנופש בקיבוץ נחשולים ל-500 יחידות וכאמור, כפר נופש נוסף מצפון לקיבוץ נחשולים, גם הוא מונה 500 יחידות נופש.

למרבה המזל יש בארץ אנשים שאכפת להם, שנמאס להם מאלה שגוזלים כל פנינת טבע הפתוחה לציבור. למעלה מ-30 אלף איש כבר חתמו על העצומה להצלת חופי הכרמל, וכ-2,600 התנגדויות אישיות.

פלמינגו בבריכות הדגים בנחשולים(צילום: ליאור שורר)

האם הדבר הנכון עבור השטח שמול מפרץ נחשולים הוא דווקא כפר נופש? האם התקיים דיון שעניינו מה באמת כדאי לעשות בשטח זה עבור הציבור? ואולי דווקא אלטרנטיבה בדמות פארק טבע לאומי היא נכונה יותר? מינהל מקרקעי ישראל טוען שאין זה מתפקידו לנהל דיון ציבורי, אך זו נקודת כשל של המערכת בהגנה על האינטרס הציבורי הרחב. דיון ציבורי לא מתקיים והשטחים הפתוחים שלנו נותרים חסרי מגן.

ניסיון העבר לימד אותנו, שהרשויות האחראיות לאזן את עצמת הפיתוח אל מול השימור לא מבצעות את תפקידן באופן הראוי. מהצד האינטרסנטי, הרוצה בפיתוח נדל"ני, מופעל לחץ אדיר בעל עצמה כלכלית ופוליטית. לעומתו, האינטרס הציבורי הרחב לא מיוצג כלל בשלבים מוקדמים של תכניות פיתוח.

וכך מוצאת את עצמה קבוצת אנשים פרטיים תמיד רק בקרב המאסף, משקיעה כסף בהתנדבות, מוותרת על זמנה הפנוי ומתגייסת למאבק מתיש. אם התמזל המזל - התכנית נעצרת. רק שאז מסתבר שממש ליד יש תוכנית נוספת, החומסת פינת חמד אחרת. ועוד אחת. ועוד אחת. זו לא הדרך לניהול מקרקעין של מדינה. צריך למצוא דרך שתיתן ביטוי מאוזן גם לאינטרס הציבורי הרחב לצד הצורך בפיתוח ויוזמה פרטית, וזה לא המצב היום.

למרות הגשמים הצפויים בסוף השבוע, אני ממליצה לכם להגיע לאזור, לטייל, להתרשם ולצפות בלהקות הפלמינגו שהגיעו לביקור בבריכות הדגים שממזרח לקיבוץ, עליהן מתוכנן לקום כפר הנופש. אחרי זה תחליטו לבד.