16 שנים לרצח רבין - הלקח לא נלמד
פעולות של אלימות פוליטית ודתית מתבצעות לאחרונה תדיר נגד אישי ציבור וקבוצות מיעוט, תחת הכותרת של "תג מחיר". יום הזיכרון לרצח רבין הוא ההזדמנות שלנו לומר לא עוד
כשיצחק רבין נרצח הייתי תלמיד תיכון. הרצח הנורא גרם לי לזעזוע והותיר בי צלקת עמוקה, זיכרון צורב ובעיקר הבנה שהחברה הישראלית כבר לא תהיה אותו הדבר. למרות זאת האמנתי בתמימות שאני ובני דורי- מי שכונו אז נוער הנרות - נצליח לחולל שינוי מהותי בחברה הישראלית, גם אם לא להשיב את הגלגל לאחור- לפחות לגרום לכך שאלימות פוליטית לא תישנה במדינת ישראל. היום, 16 שנים אחרי - התבדיתי.
לאחרונה אנו עדים לעלייה חדה במפלס פשעי השנאה שמבצעים פעילי ימין קיצוני. פעולות הטרור המכונות "תג מחיר" שהתבצעו תחילה כלפי פלסטינים ביהודה ושומרון, חצו עד מהרה את הקו הירוק וכיום המטרה היא לא רק פלסטינים וערביי ישראל, אלא גם חיילי צה"ל, אנשי שמאל ואישי ציבור.
עוד בערוץ הדעות
ערבות הדדית מזויפת / אמיר חצרוני
לפצות את נפגעי העבירה / הדר דנציג-רוזנברג המרחק בין צדק לצדקנות / רונית הד
לצד פעולות ה"תג מחיר", שמתבצעות בחשאי, נעשית בישראל פעילות הסתה גלויה ופומבית, חלקה אף בחסות החוק ובמימון המדינה. הזירה המרכזית בה מתבצעת פעולת ההסתה היא לא אחרת מאשר כנסת ישראל, בה נרשמת עלייה חדה בחקיקה הגזענית והאנטי דמוקרטית, שמעניקה הלכה למעשה הכשר להסתה, לדמוניזציה ולאפליה של קבוצות בחברה הישראלית וכל זאת בדורסנות המסתתרת תחת המילה דמוקרטיה.
לצד זאת ניתן למצוא גם מוסדות שונים, בהם ישיבות קיצוניות, המקבלות תקציבים במיליוני שקלים, המשמשים אותם בין היתר לפיתוח ושכלול אמנות השנאה. סגירת הישיבות ביצהר השבוע היא רק צעד ראשון וחשוב במלחמה נגד גורמי הימין הקיצוני, אולם על המדינה ורשויות החוק לנקוט בצעדים נוספים ובלתי מתפשרים נגד גורמים אלו.
גם הממסד הדתי בישראל חווה השתלטות של גורמי ימין רדיקלים. עדות לכך היא מכתבי רבני הערים שהתפרסמו השנה ובהם בין היתר הקריאה שלא למכור ולהשכיר דירות לערבים. כך, באמתלה דתית ובכסות הלכתית מפיצים רבנים אלו - שהינם עובדי ציבור - זרעים של פורענות בחברה הישראלית, והופכים את חייהם של מי שאינם יהודים להפקר.
עליית כוחם של הקיצוניים והיחס הסלחני כלפיהם מביא גם ליציאתם של ארגונים יהודים מן המחתרת. דוגמה לכך היא ארגון כ"ך, שהוצא אל מחוץ לחוק ב-1994 וכיום הוא מנהל את פעילותו באופן גלוי ובלא הפרעה. בשנה האחרונה הגיעה פעילותו של כ"ך לשיאים חדשים, כאשר בין היתר קיים הארגון "סדנת מנהיגות ברוח הרב כהנא" ואף הוציא חוזה בנוסח המאפיה מעל ראשו של אסיר פלסטיני ששוחרר ב"עסקת שליט".
מקרים אלו באופן תמוה לא הובילו לחקירה של רשויות החוק ואלמלא הגישה מרצ תלונה לפרקליט המדינה ולמשטרה היו האירועים הללו עוברים בלא כל הפרעה.
לטפל ולא בכפפות של משי
לצערי, הודעות המשטרה על פתיחת חקירה נראות כמס שפתיים, כטיפול בכפפות של משי במקרה הטוב או פחד במקרה הרע, כשבפועל הפושעים ממשיכים להתהלך בחופשיות, להפיץ את שנאתם ולתכנן את פעילותם הבאה. היעדר הטיפול באלימות קיצונית זו כמוה כמתן לגיטימציה ציבורית למעשים הללו.העלייה בהיקף האלימות של גורמי הימין באה במקביל לניסיון להשכיח את זיכרון הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין. התמעטות העצרות וטקסי הזיכרון, היעדר לימוד הרצח בחלק ממוסדות החינוך, חילול האנדרטה לזכר רבין בתל-אביב בחודש שעבר והאפשרות (שנבלמה) לשחרורו המוקדם של חגי עמיר הם רק חלק מהניסיונות למחוק את הרצח מלוח הזיכרון הישראלי- מחיקה הנעשית בחסות המדינה.
בימים הקרובים נציין את רצח רבין, את מורשתו ואת הזיכרון שהותיר אחריו. השנה יותר מתמיד יעמוד הזיכרון בסימן שלום וצדק חברתי. צדק שאינו נעצר בגבולות הקו הירוק ואינו מבחין בין יהודים לגויים, בין עניים לעשירים.
היעדר המענה למחאה החברתית, הקיפאון המדיני המתמשך והתחזקות הימין הרדיקלי, מזכירים לנו שחסרה פה מנהיגות אמיתית ואחראית, שקשובה לציבור ומסוגלת לקבל החלטות גם אם הן קשות - מנהיגות כמו זו שייצג רבין בחייו. ישנם שלא מכירים את מורשתו של רבין ויש שחולקים עליה אידיאולוגית, אולם דבר אחד ברור לכל - מורשתו מסמלת את השאיפה האמיתית לכונן סדר ציבורי חדש, שוויוני יותר, שוחר שלום וצודק הרבה יותר- וזאת איש לא יוכל למחוק!
דרור מורג, מזכ"ל מרצ וחבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית.
לפנייה לכתב/ת 
