משבר החוב: ר"מ יוון שרד בקושי הצבעת האמון
ממשלתו של ג'ורג' פפנדראו שרדה ההצבעה ברוב דחוק בתום שבוע שבו הציע משאל עם על תכנית החילוץ וחזר בו חלקית. פפנדראו נפגש עם הנשיא והכריז שם על כוונתו להקים ממשלת אחדות - התנאי שהציב למניעת המשאל. בימין מסרבים בינתיים
ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פפנדראו, שרד הלילה (שבת) את הצבעת האמון שהעלה בפרלמנט באתונה, תוך שהוא מצהיר כי יפרוש אם יצטרך ושיפעל להקמת ממשלת אחדות לביצור התמיכה בהסכם החוב שנחתם עם חברותיה של יוון באיחוד האירופי.
דרמה יוונית - הכותרות האחרונות ב-ynet:
- דרמה יוונית: האם ראש הממשלה עומד להתפטר?
דרישתו מהמחוקקים לתמוך בממשלתו התקבלה ברוב דחוק – 153 תומכים לעומת 145 מתנגדים. עם זאת, אין פירוש הדבר כי הסכנה להמשך קיומה של ממשלת פפנדראו נעלמה, אלא רק נדחתה לפי שעה. שר האוצר היווני, אוונגלוס וניזלוס, שהתנגד בחריפות להצעת ראש הממשלה לערוך משאל עם על תוכנית החילוץ, אמר זה מכבר כי הממשלה תחזיק ארבעה חודשים, עד סוף פברואר.
היום בצהריים נפגש ראש הממשלה עם הנשיא, קרולוס פפוליאס, והכריז על תוכניתו להקים ממשלת אחדות, התנאי שהציב למניעת עריכתו של משאל העם. אלא שכלל לא ברור שאנטוניס סמראס, מנהיג מפלגת האופוזיציה השמרנית, "דמוקרטיה חדשה", מעוניין להיכנס לקואליציה תחת פפנדראו. "המסכות נפלו, מר פפנדראו דחה את כל הצעותינו. נטל האחריות הגדול עליו. הפתרון היחיד הוא בחירות", טען.
בתגובה אמרו בכירים בממשלת יוון כי אינם מודאגים מהתגובה הצוננת באופוזיציה להצעה לעבור לקואליציה. "נמשיך להזמין אותם, שוב ושוב, עד שנראה תוצאות", אמר שר החקלאות, קוסטאס סקנדלידיס.
ההצבעה על גורל הממשלה הסוציאל-דמוקרטית באה בסופו של שבוע שבמהלכו נמתחה ביקורת חריפה ביותר על ראש הממשלה היווני, על כוונתו להביא את אישור תוכנית החילוץ האירופית להכרעת כלל בני עמו. ההצעה טלטלה מחדש את השווקים, שלכמה ימים שידרו אופטימיות בשל גיבוש הפתרון למשבר החובות.
הרעיון בוטל בשל התגובה הזועמת של מנהיגי אירופה והמגזר הפיננסי. באיחוד הזכירו לאתונה שהם יכולים למנוע מהם את העברת התשלום האחרון של ההלוואות הדרושות ליוונים כדי למנוע פשיטת רגל, על סך שמונה מיליארד דולר.
"המטרה: נתיב יציב למדינה"
בנוסף, הרעיון הביא למרד בתוך מפלגת השלטון, "התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית" (PASOK). רבים מהם הסכימו לתמוך בממשלה, רק אם פפנדראו יתחייב להקמת ממשלת אחדות, שמטרתה להבטיח את אישור תוכנית החילוץ ואת העברת תשלום ההלוואה הבא.
ראש הממשלה התעקש בדבריו כי מטרתו היחידה היא להציל את יוון וכי דאגתו אינה לשמור על משרתו. בתשובה לאנשי האופוזיציה טען, כי בחירות חדשות יביאו לתוצאות "הרות אסון", בכך שיסכנו את המשך המימון האירופי לחילוצה של יוון. לדבריו, ביקש את אמון הפרלמנט מחדש "כדי להבטיח נתיב יציב למדינה, בלי ריק שלטוני, בלי להיגרר לבחירות. עלינו להמשיך בדרך מאורגנת. למרות ההתפתחויות האחרונות, יש למשול במדינה ללא כל המערבולות הללו".
מחוץ לבניין הפרלמנט הפגינו אלפי תומכים של המפלגה הקומוניסטית היוונית בדרישה להקדים את הבחירות. לא נרשמו גילויי אלימות באירוע.
כלכלת יוון "חיה" על הסכם חילוץ על סך 110 מיליארד אירו ממאי 2010, אך מצבה כה קשה שנדרש סבב שני של הלוואות אירופיות. היא אינה יכולה לגייס הון בשוקי ההון, בשל ריביות העתק שהוטלו על אגרות חוב מטעמה. לפי ההסכם החדש, יינתנו ליוונים עוד 130 מיליארד אירו בהלוואות ובתמיכה בנקאית, ויימחקו 50% מהחוב היווני (כ-100 מיליארד אירו).
מטרת התוכנית היא לאפשר לאתונה להגיע למצב שבו תוכל להתנהל כלכלית ללא סיוע ותמיכה מהחוץ. בתמורה לסכומי העתק שישקיעו חברותיה של יוון לאיחוד, המדינה תחויב לתוכנית קיצוצים כואבת בקרנות הפנסיה ובמשכורות.
לפנייה לכתב/ת 
